יום רביעי , אפריל 26 2017
Home / כללי / אחווה ורעות

אחווה ורעות

עמותת רעות פועלת רבות למען הקהילה בשדרות אך למרות זאת, שמה עדיין מעורר בקרב חלק מהתושבים קונוטציה שלילית. בראיון מיוחד מספר מנכ"ל העמותה, יניב צברי, על ההישג האחרון שמביא בשורה בתחום הרפואה ו גם עונה על כל השאלות הקשות.

אנחנו לא משתלטים על העיר, אנחנו תושבי שדרות שפועלים להצלחתה

קצת קשה להאמין אבל עמותת 'רעות' היא חלק מהעיר כבר קרוב ל-25 שם. הרבה מים זרמו בנהר מאז 1993 אז הגיעו אל העיר שלוש משפחות ובראשן הרב יעקב שטרית, והקימו את קהילת "אפיקים בנגב", הגרעין התורני בשדרות. העמותה היא ללא מטרות רווח ופועלת לקידום העיר בתחומי החינוך, הרווחה, הזהות היהודית והמנהיגות הקהילתית.  כיום מפעילה העמותה עשרות פרויקטים ותכניות לחיזוק ופיתוח העיר. יחד עם זאת נדמה שלמרות העשייה הרבה והברוכה, שמה של העמותה עדיין מעוררת קונוטציות שליליות בקרב חלק מתושבי העיר. הקולות, שקראו להוציא מהעיר את בני הגרעין שמשתלטים, עדיין נשמעים. עצמתם, אמנם, נחלשה מעט אך הם עדיין קיימים וגורמים עגמת נפש לציבור שלם. "במשך שנים רבות בחרנו לשתוק, לא להתייחס לשמועות מרושעות ולא להגיב" אמר מנכ"ל עמותת 'רעות' יניב צברי. "חבל לי שאחרי כל כך הרבה שנים של פעילות עדיין אני שומע דברים שליליים והפעם החלטנו לא לשתוק יותר. אני חי פה ושומע את השמועות והדיבורים וזה חורה לי, זה עושה לנו עוול גדול מאוד".

"אנחנו באים ככוח"

הם מפעילים כאן פרויקטים חברתיים רבים, שבסך הכל נועדו לחזק את העיר במקומות החלשים ולתת מענה במקום בו אחרים נכשלו, או לא הביעו מספיק התעניינות. אך נדמה שעדיין, למרות פעילות של למעלה מ-20 שנה, רבים מהתושבים לא מודעים לה וניזונים משמועות ודעות קדומות. רק לאחרונה רשמו הישג אדיר, בדמות שיתוף פעולה שרקמו עם קופת חולים 'לאומית'. בזכות שיתוף הפעולה הזה מספקת כיום 'לאומית' ללקוחותיה רופא תורן בשבתות וחגים, רופאת נשים נוספת וכעת נבחנת האפשרות של פתיחת סניף נוסף, על מנת לקצר את התורים ואת זמן ההמתנה. "אנחנו עשינו מהפכה של ממש בתחום הרפואה בשדרות, הבאנו בשורה" מספר צברי. "הבנו דבר מאוד פשוט שאנחנו כוח קהילתי ושצריך לנצל את הדבר הזה לדברים טובים. בגלל שהרפואה בפריפריה וגם בשדרות היא לא מהחזקות החלטנו להשפיע ולשנות גם בתחום הזה. פנינו לכל קופות החולים ובנינו מודל של שיתוף פעולה, אנחנו נבוא ככוח ובתמורה לזה הקופה שתרים את הכפפה תתחייב לשפר את שירותי הרפואה שלה. זאת הייתה קופת חולים 'לאומית' שהחליטה לקחת בזה חלק ואנחנו מברכים על כך, כלל תושבי העיר יצאו נשכרים. יתרה מזאת, שיתוף הפעולה הזה עורר את סקרנותם של הקופות האחרות ויצרנו תחרות בריאה, שמטיבה עם כולם. הוכחנו להם שאנחנו לא לקוחות שבויים, שאנחנו יודעים לבוא, לדרוש ולקבל איפה שצריך כי באנו ככוח. במציאות שנוצרה כל אחת מקופות החולים תעשה את הכי טוב שהיא יכולה והתושבים ייהנו מזה ויקבלו שירות ראוי והוגן".

היו שמועות על כך שבאתם גם ככוח לבעלי העסקים בעיר וניסיתם להוביל מהלך של כפייה דתית. זה נכון?

"זה לא הוצג בצורה נכונה וחבל לי שעיוותו את המציאות. אנחנו לא בעד כפייה דתית ובוודאי שלא נכפה על אף גורם את הדת, זה רושם שלילי שנדבק בנו לצערי, והוא פשוט לא נכון. מה שנכון בסיפור הזה הוא שהיה איזשהו מהלך שניסינו להוביל לפני מספר שנים, אך ורק במטרה להביא לטובת הקהילה ובעלי העסקים. כשראינו שזה קיבל תפנית לא נכונה ונדחפו לשם כל מיני משמעויות אחרות זה לא יצא לפועל. בחרנו שלא לעשות עם זה שום דבר והבחירה בדרך הזאת מדברת בעד עצמה".

מה אתה עונה לאלה שמכנים אתכם 'הדתיים האלה שהגיעו להשתלט על העיר'?

"כל עמותה יש עליה סטיגמה. חושבים שבאנו להשתלט או לקחת תקציבים וזאת טעות בלשון המעטה. אנחנו פה בשביל לעשות דברים טובים, זאת המטרה שלנו ולזה אנחנו מכוונים. אנחנו נמצאים איפה שצריך, במקומות בהם לא צריכים אותנו אנחנו לא נהיה, לא מתערבים במקומות שבהם יש מי שעושה את העבודה. אנחנו מייצגים קהילה גדולה של כמעט 004 משפחות שאוהבות את העיר וחיות בה ומפעילים פרויקטים החל ממעונות לגיל הרך וכלה בסיוע לקשישים. אחרי כמעט 52 שנה אנחנו עדיין נלחמים בתפיסה שאינה נכונה ורחוקה שנות אור מהמציאות".

עד כמה הייתם מעורבים במשבר של מרכז יום לקשיש?

"עמותה אחת הפעילה את המרכז והעירייה החליטה לצאת למכרז חדש. לא ניגשנו אפילו מכרז, אין לי מושג איך השם שלנו השתרבב לתוך כל הסיפור הזה. מרכז יום לקשיש לא מעניין אותנו, מה שמעניין אותנו זו טובת הקשישים. אין לנו שום קשר למשבר שם, אנחנו עובדים בתחומים דומים אבל לא באים נגד הפעילות של מרכז יום לקשיש ולא במקום, לא מתערבים שם".

יש טענות על כך שאתם מתעקשים להישאר קהילה סגורה ולא מאפשרים אינטגרציה במוסדות החינוך שלכם. תגובתך

"בכל המוסדות שלנו יש אינטגרציה מלאה, בריאה וטובה. יש הרבה מאוד משפחות מכל הסוגים, אין תכתיבים. זה עובד נפלא ואנחנו שמחים על החיבור הזה. אנחנו לא רוצים הפרדה ולא באנו לייצר לעצמנו גנים ומוסדות חינוך מבודלים".

אין סלקציה

אנחנו מכירים הרבה סיפורים על הורים שעוברים ייסורים כדי לרשום את הילד שלהם לבית- ספר 'תורני חדש', איך אתה מסביר את זה?

אני שומע הרבה תלונות על סלקציה בבית הספר 'תורני חדש', אין שם שום סלקציה וזה פשוט לא נכון. יחד עם זאת אני חייב לציין, בית הספר הוא לא שלנו ואין לנו אמירה בעניין זה בכלל. אנחנו לא קובעים מי יכנס ומי לא ואת זה אני גם אומר לכל מי שפונה אליי, מנהל בית הספר הרב יעקב שטרית לא מקבל הנחיות מאתנו ואנחנו לא יכולים ללחוץ בעניין הזה. הבעיה שנוצרה ב'תורני חדש' נוצר בגלל חוסר מקום בלבד. יש גם הרבה מקרים של משפחות מהקהילה שלא מתקבלות לבית הספר, פשוט כי אין מקום. בית הספר מיצה את עצמו מבחינת פוטנציאל הקליטה וצריך לבדוק אפשרות לפתוח אלטרנטיבות דומות נוספות. חשוב לציין כי גם מבחינה חוקית בית הספר לא יכול לערוך סלקציה ומחויב לקבל את כולם, במסגרת מגבלות המקום כמובן".

יש אינטגרציה גם בצמרת העמותה? יש בהנהלה גם עובדים שהם לא מהגרעין?

"יש לעמותה ועד מנהל והעובדים בוודאי מייצגים את רוח הקהילה ולכן מדובר בעיקר בעובדים שהם חלק מהקהילה. יחד עם זאת במרוצת השנים הצטרפו גם אחרים והם מתקבלים נהדר והופכים לשותפים מלאים. יש אנשים טובים ומוכשרים שצמחו בתוך שדרות והגיעו אלינו ואני שמח על כל והלוואי וזה יקרה יותר".

טוענים שהגעתם מבחוץ והשתלטתם על מקומות העבודה בעיר

"אנחנו לא משתלטים על העיר, אנחנו תושבי שדרות שפועלים להצלחתה. ההפך הוא הנכון מהטענה בשאלה, הגענו כדי לייצר עוד מקומות עבודה לתושבי העיר ולקדם דברים גם בעניין הזה. העמותה שלנו מעסיקה 021 עובדים והם לא מהאנשים שלנו, הם תושבי העיר. אנחנו באנו להוסיף תעסוקה לתושבי העיר, להצמיח ולגרום לדברים טובים לקרות לא באנו לקחת לאף אחד כלום".

זה לא סוד שראש העיר אלון דוידי הוא בן הגרעין ומכאן קל מאוד לקשור את שמכם לפוליטיקה

"לעמותת רעות אין שום זיהוי פוליטי וגם לא קשר לגורמים פוליטיים, זה פשוט אסור גם מבחינת החוק. נכון, זה לא סוד שראש העיר הוא ממייסדי הגרעין בשדרות וכאן זה נגמר. אני יכול להגיד שלמרות איך שזה נראה זה הרבה פעמים גם בא בעוכרינו ולא לטובתנו. אני יודע שהשם שלנו עולה לא פעם בישיבות מועצה ובישיבות כאלה ואחרות וזה עושה לנו עוול ואנחנו רק מפסידים מזה. אנחנו לא מסתירים כלום היום כל אדם שמעוניין בכך יכול לפתוח דו"חות ולראות את התקציבים. מי שיבדוק ייווכח שהסכומים שאנחנו מקבלים מהעירייה הם זעומים ואינם משמעותיים להיקף הפעילות שלנו".

איך ההרגשה לקבל כל כך הרבה האשמות וביקורת בזמן שאתם עסוקים בפעילות ענפה למען הקהילה?

"זה לא נעים, אבל אני בהחלט מודע לקולות האלה וער להם. יחד עם זאת אני חושב שהיום המצב כבר מתחיל להשתנות ואם נעשה סקר אז נראה שרוב התושבים לא חושבים עלינו דברים שליליים. יש מיעוט שעדיין מחזיק בדעות שליליות, אבל הוא צעקני יותר ולכן בא יותר לידי ביטוי וצובע את התמונה בצבעים הללו. אני חושב שככל שהתושבים יחשפו יותר לעשייה שלנו כך הם באמת יבינו את המטרה שלה וגם המיעוט הזה ילך ויעלם".

אז תספר לנו מה עוד אתם עושים?

"יש המון משפחות שאנחנו עוזרים להם, המון פרויקטים לקשישים וניצולים שואה, לנזקקים, לילדים בסיכון. אני יכול לספר על תרומות שאנחנו מגייסים עבור קשישים נזקקים שפשוט משפרות להם את איכות החיים ואין להם מילים להודות לנו. אני יכול לספר על ילדים שלוקחים חלק במועדוניות שלנו ומשתפרים לא רק מבחינה לימודית, אלא מתעצמים ומתחילים להאמין בעצמם וביכולות שלהם. יש לנו ילד שהגיע בכיתה ב' כשהוא הרחק מאחור, לא יודע קרוא וכתוב וסיים כיתה  ו' בהצטיינות. אנחנו הרבה פעמים הצ'אנס האחרון שלהם, יש לנו חוגים ומדריכים והילדים נשארים שם עד הערב, הרבה פעמים הם גם לוקחים סנדוויץ' הביתה או מכינים להם למחרת לבית הספר, פשוט כי אין בבית.  יש המון מקרים וסיפורים, שאנחנו לא מספרים ולא חושפים, גם כדי לא לפגוע באנשים ובצנעת הפרט. אנחנו עובדים בשקט ובצניעות ואולי בשל כך משלמים את המחיר.

מאיפה מגיע התקציב שלכם?

"זה מחולק, יש חלק של משרד הרווחה וחלק של משרד החינוך וכמו שאמרתי יש גם סיוע קטן מהעירייה. ברור שכל זה לא מספיק ואנחנו בעיקר מתקיימים מתרומות ומגייסים כספים מהארץ ומחו"ל. יש לנו המון צריכים שאנחנו מזהים בשטח והגורמים המתקצבים כלל לא מודעים להם או שלא יכולים לתקצב אותם ולכן אנחנו מאתרים תורמים ומגייסים כסף".

מה השאיפות שלכם הלאה?

"העיר שדרות מתפתחת וזה קורה בצורה יפה. אנחנו רוצים להיות יותר פעילים איפה שצריך ובמגוון תחומים. אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט של הקמת דיור מוגן לבעלי מוגבלויות בציבור הדתי, זה משהו שאין בכל האזור. יש עוד הרבה פרויקטים על הפרק והמון כוונות טובות. אנחנו רוצים להיות בכל מקום שבו צריכים אותנו ובמקומות שבהם אנחנו מרגישים שחסר. כל עשייה למען העיר ותושביה היא מבורכת ולא משנה מי עושה אותה, אין לנו עניין להיכנס למקומות שמטופלים על ידי גורמים אחרים, אנחנו לא מתערבים ולא דורכים על אף אחד".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.