יום שישי , פברואר 23 2018
Home / ספורט / כדורגל / אני הייתי הילד הקטן במגרש הישן שחלם על הקמת אצטדיון
רונן גבאי. צילום: אורי גבאי
רונן גבאי. צילום: אורי גבאי

אני הייתי הילד הקטן במגרש הישן שחלם על הקמת אצטדיון

הוא הגיע לבניין העירייה כנהג ראש העיר אבל מהר מאוד הפך רונן גבאי לאחד העובדים הכי חרוצים שנותן מענה מהיר ואישי לתושבים ("מבחינתי אנחנו עובדים אצל התושבים ואנחנו עושים את הכל כדי לתת להם מענה לכל בעיה שצצה"). בחודשים האחרונים מי שזכור בילדותו כ"מביא הכדורים" במגרש הישן סגר מעגל כשקיבל את המשימה בזמן קצר לדאוג לסיים את פרויקט האצטדיון ("התרגשות עצומה לראות את הפרויקט מגיע לסיומו").

כשאצטדיון הכדורגל העירוני החדש עמד תקוע במשך זמן רב היו כאלה שכבר לא האמינו שיום אחד זה יגמר, היו גם כאלה שהביטו באכזבה שהנה עוד מבנה ימשיך לעמוד עוד זמן רב כ"פיל לבן" אבל בקיץ האחרון אחרי שנחנך פארק הילדים בדד ליין קצר הבין ראש עיריית שדרות אלון דוידי כי על מנת לגרום גם לפרויקט אצטדיון הכדורגל התקוע להגיע לסיומו לא מספיק לקיים מעת לעת ישיבות אלא להצמיד נציג מטעמו שיטפל מקרוב בכל הבעיות שצצו בכמויות בלתי נתפסות עד הדקה התשעים של טקס חניכת המתקן היפיפה לו חיכו 52 שנים אוהדי הכדורגל בשדרות. המשימה הוטלה על מי שהגיע ללשכת ראש העיר כנהג ראש העיר ומהר מאוד הפך לאחד מנותני השירות החשובים בכוורת של דוידי- רונן גבאי שהפך בזמן קצר להיות "הנודניק" במובן החיובי של המילה, אחד שלא מרים ידיים עד שיש פיתרון כמעט לכל בעיה שצצה ממדרכה שבורה בכניסה לבית ועד פינוי פסולת ובעיות רווחה. "אתה רוצה שאני אתראיין? אני לא בשביל ראיונות" הגיב גבאי בחיוך צנוע כאשר ביקשתי לקיים איתו ראיון השבוע, משימה אגב שהייתה כמעט בלתי אפשרית ויצאה לפועל רק בשעת לילה מאוחרת. "אני בסך הכל אדם פשוט שבא למערכת עם רצון גדול להשקיע ולעזור ואני באמת משתדל. אני חייב לומר לך ברמה האישית ואני מסתובב בלא מעט לשכות של ראשי ערים, בשדרות יש את הלשכה הכי שירותית שיש, הכי מלוכדת שבאה רק לעשות טוב לתושבים ולסייע ככל האפשר. אני רק חלק מהכוורת הזו ואני גאה לעבוד עם כל אחד מהעובדים שם, באמת כולם, אחד אחד עובדים איכותיים שמגדילים ראש ואני חושב שהתושבים מרגישים את זה. כמובן שאי אפשר לתת מענה לכל דבר אבל עושים תמיד מה שניתן ואף יותר".

לא רק נהג

ביום שני האחרון סמוך לשעה 10 בלילה יכול היה רונן גבאי לשחרר מעט חיוך אחרי שרק כמה שעות קודם התקבל האישור הרשמי הזמני לקיום האירוע החגיגי ביום שלישי האחרון. מה שבאמת גרם לו להתרגש במיוחד זה התאורה הצבעונית המרשימה שהוצבה בגב האצטדיון ויוצרת אווירה מדהימה סביב המתקן היפיפה לליגות הנמוכות. "אפשר לומר שהתאורה הזו זה הבייבי שלו, הוא התעקש על זה מהרגע הראשון" לחשו לי בסביבת ראש העיר. "אני חושב שאחד הדברים החשובים שראש העיר תמיד מבקש לשים עליהם דגש זה לא רק לבנות ולפתח בשדרות אלא גם לעשות את הדברים בצורה הכי יפה ואיכותית שיש, אני חושב שזה מורגש בכל פרויקט חדש שנבנה בשדרות וזה משהו שלא היה מספיק בעבר" מסביר רונן על החשיבה מאחורי הנראות הויזואלית "אני חושב שכמוני כל תושב רוצה לראות עיר יפה ומטופחת, היום ללא ספק אני חושב שהרוב המוחלט של התושבים מבינים אפילו כאלה שהיו מתנגדים בעבר לשלטון שקורים דברים מדהימים בשדרות ואצטדיון הכדורגל זה עוד אבן דרך משמעותי במהפכה שמוביל ראש העיר".

לפני שלוש שנים כאשר מועצת העיר אישרה את המינוי של רונן גבאי לתפקיד הנהג של ראש העיר והתייצב בלבוש מחויט היו כאלה שהרימו גבה, היו גם כאלה שזלזלו כיצד מי שהיה נהג משאית הגיע לעמדת השפעה משמעותית אבל מהר מאוד הוכיח האיש שהגיע מ"השכונה" שבפשטות הוא יודע לגשת לכל תושב ולתת מענה לכל בעיה שצצה.

היו  כאלה שזלזלו בך?

"שמעתי על זה אבל אני לא מתעסק בזה יותר מדי, אני משתדל לעזור ולכבד את כולם. אני שמח שניתנת לי ההזדמנות להשפיע בתפקיד שאני נמצא ואני עושה את זה באהבה גדולה".

יש שיגידו שעבודה ציבורית כמו שאתה עושה היא כפוית טובה, לפעמים אתה נאלץ לספוג לא מעט קיטונות, לא היה לך יותר נוח להישאר נהג ולא יותר?

"אני לחלוטין חושב שאני עובד אצל התושבים ומי שלא בא מוכן גם להתמודד עם רגעים פחות נעימים לא יכול לעבוד בעבודה ציבורית. יכול להיות שהכי קל היה לי להישאר רק נהג ולהקטין ראש אבל מתוך בחירה אני מעדיף כל היום להיות בחוץ, לפגוש בגובה העיניים את התושבים שיש להם בעיות ולנסות לעזור להם, בסופו של דבר גם אני תושב כמו כל התושבים, גם בעבר שלא הייתי בתפקיד חוויתי בעיות שחווים כיום תושבים כך שהיום שאני בתפקיד קל לי יותר להבין את הבעיות ולטפל בהם".

אבל אתה רק נהג?

"אני חושב שזה סוד הקסם בלשכת ראש העיר. אלון הפך את כולנו בלשכה לעובדי רווחה, אגף שפ"ע, ספורט, תרבות ובעצם מה לא והכל מתוך מטרה שכולם בשיתוף פעולה יתגייסו כדי לתת מענה מהיר לתושב. הרי את התושב זה לא מעניין שאתה זה לא התפקיד שלך והמזכירה זה לא התפקיד שלה, הוא רוצה לקבל מענה ואני חושב שכל אחד בלשכה נרתם מייד, אני בטוח לא לבד, כל אחד מהעובדים עושה עבודה חשובה לא פחות ממני, סוד ההצלחה שכולנו נרתמים יחד בשיתוף פעולה".

ראש העיר אלון דוידי ורונן גבאי. צילום: אורי גבאי
 ראש העיר אלון דוידי ורונן גבאי. צילום: אורי גבאי

כאמור, בחודש יולי האחרון הטיל ראש העיר אלון דוידי את המשימה על גבאי ללוות מקרוב את הפרויקט כדי לסיים את הסאגה המתמשכת מאז שנת 2008. נזכיר כי בשנת 2007 תקופת אלי מויאל משרד הספורט והטוטו העניקו תקציב של 15 מיליון שקלים לטובת מתקני ספורט בשדרות וישובי העוטף, נתח של 6.9 מיליון שקלים ניתן לשדרות. עם בחירתו של דוד בוסקילה לתפקיד בנובמבר 2008 הוא החל לקדם יחד עם מחזיק תיק הספורט דאז ציון שושן את הקמת האצטדיון אלא שבגלל מחסור בתקציב השלד שכבר עמד ב-2009 נותר תקוע עד  2014. עם כניסתו של ראש העיר דוידי לתפקיד הוא התייצב יחד עם מחזיק תיק הספורט אביאל בן זיקרי במשרד של שרת הספורט מירי רגב וגייס תקציב כדי להניע מחדש את הפרויקט, בהמשך הוא גייס תקציב נוסף להשלמתו.

יותר מדי לקח לסיים את הפרויקט הזה?

"ברור שיותר מדי זמן. נעשו בפרויקט הזה יותר מדי טעויות אבל את אף אחד זה לא עניין. לפני שאלון הגיע לתפקיד כל הראשי ערים התייחסו בזלזול לקבלן שנאלץ להגיש תביעות נגד העירייה. הם לא היו מוכנים בצדק להזיז אבן עד שלא משלמים להם את מה שחייבים להם, לכן תושבים צריכים להבין שהמשימה הראשונה הייתה לגייס כסף כדי לסגור את החוב רק אחר כך להתחיל להזיז את הפרויקט שהיה תקוע וזאת הייתה משימה לא פשוטה בכלל. שמעתי בעבר משפט מאיזה ראש עיר ש"לפעמים קשה יותר לחלץ פרויקט תקוע מאשר לבנות מחדש" ואני חושב שזה מאוד נכון".

אגב, מה אתה אומר על הטענות שראש העיר קיבל פרויקט מוכן ונותר לו רק לגזור את הסרט?

"אז אני שואל אם נותר רק לגזור את הסרט אז למה לא עשו את זה קודם, למה זה לקח עשר שנים?. אני חושב שזאת טענה מאוד לא רצינית, כאחד שבקיא מאוד בכל הפרטים הקטנים אני וכל אנשי המקצוע יודעים באמת כמה מורכבות הייתה עד עכשיו בעצם. הפרויקט עמד כשלד וזאת עובדה ואין טעם להמשיך להתווכח על קרדיט. כל הכבוד למי שהביא את הכסף, למי שהתחיל את הפרויקט וכל הכבוד לראש העיר שעמד בהבטחתו להעמיד מתקן כדורגל ראוי ומכובד וזאת השורה התחתונה".

בשבועות האחרונים היה נדמה כי עברת להתגורר באצטדיון?

"אחרי שחנכנו את פארק הילדים, אלון פנה אליי ואמר לי:"רונן אתה יודע מה? אני נותן לך את המנדט לסיים את הפרויקט", באותו רגע קבענו שבעוד ארבעה חודשים חונכים את האצטדיון ויהי מה.  אמרתי לו אלון אבל זה בעיה להתחיל כי חייבים לקבלן כסף, הוא אמר לי "אתה שמעת מה אמרתי?" תרוץ ויהיה בסדר אני מאחורייך. מאותו שלב אני חייב להגיד לך שכולם כולם התגייסו, מהמתכנן, מהקבלן דרך התמ"ת וההתאחדות וגם אני חייב לציין מחזיק תיק הספורט אביאל בן זיקרי שהתייצב לכל פגישה והיה לצידי בכל שלב ושלב. בסופו של דבר אחרי לא מעט קשיים הגענו לרגע המיוחל, אומנם התמ"ת אישרו את המתקן לאירוע אבל מייד אחרי האירוע נתכנס כל הצוותים כדי לתקן את הליקויים על מנת להתחיל להפעיל את המתקן בתוך שבועיים והקבוצות הייצוגיות יקיימו את משחקיהם כאן. חיכינו כל כך הרבה זמן אז עוד שבועיים לא יקרה כלום, בינתיים נעשה הרצה נבדוק שהפגם הכי קטן מתוקן ואז נעלה, זה לא יהיה שווה אם חלילה ילד יפצע כי לא תיקנו את הליקוי הכי קטן".

רונן גבאי. צילום: אורי גבאי
 רונן גבאי. צילום: אורי גבאי

חלום שהתגשם

הסיפור של רונן גבאי עם הכדורגל בשדרות התחיל בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים שהכדורגל בשדרות היה מוקד בילוי מרכזי על אף המתקן המיושן ללא מקומות ישיבה. "קודם כל אני גדלתי בשכונת סיני שצמודה למגרש הישן, כילד קטן זה היה מקום הבילוי שלי, התחליף לגן שעשועים. אני זוכר את עצמי בגיל שש-שבע מגיע לשם ישר אחרי בית ספר, רואה מקרוב את האימונים וחיים בוהדנה שהיה האבא והאמא של הכדורגל בשדרות אהב אותי מאוד וכל פעם שהיה משחק הוא היה קורא לי לבוא להיכנס פנימה ותבין שאז להיכנס לתוך המגרש במשחקים של הפועל שדרות זה היה החלום של כל ילד.

ואיך אפשר בלי להזכיר את העובדה שהיית הילד שמביא את הכדורים?

(הוא מחייך…) אתה לא תשכח לי את זה אה!, כן אתה יודע זה קרה באופן טבעי, הייתי נכנס כילד לתוך המגרש ובוהדנה עם המבטא המרוקאי שלו היה שולח אותי למשימה להביא את הכדור וכל מי שזוכר כמוך את ההווי של הכדורגל בשדרות של סוף השמונים תחילת התשעים זוכר שהייתי הילד שמביא את הכדורים. היום אני יכול לומר לך שכבר אז אני הייתי הילד הקטן במגרש הישן שחלם על הקמת אצטדיון כך שכבוד הוא לי להיות חלק מזה".

אגב למי ששכח המשימה לפעמים להביא את הכדור לא הייתה פשוטה בגלל הוואדי?

"יחסר'ה על הימים של הוואדי, היום יש כביש ודשא אבל מי שגדל בשדרות בטח זוכר את תקופת הוואדי. בזמנו כל כדור היה לו ערך גדול, אסור היה לאבד, מי שהיה לו כדור של הפועל פשוט זכה. בכל פעם שהיה עף כדור היינו צריכים להסתכן , לרדת לוואדי שהיה נחל בוצי כדי להחזיר את הכדור. אם לא הייתי מצליח אחר כך ילדים היו מגיעים לאסוף את הכדורים משם. אלה חוויות בלתי נשכחות שמלוות אותי עד היום".

סביר להניח שיש לך המון זכרונות מהמגרש הישן?

"תשמע זה כייף לעבור למתקן חדש אבל מי שגדל בשדרות במיוחד אחד כמוני משהייתי ילד במגרש הישן אני חושב שזה מקום עם המון היסטוריה, לא מעט שחקנים גדולים שיחקו על המגרש. כמובן שכל אחד זוכר תקופה אחרת, אבל אני היום בן 40 וכילד אני זוכר עד היום שחקנים גדולים כמו מאיר עזרן, ג'קי עזרן וכמובן הכוכב הגדול ציון עזרן שעליו קרויה הקבוצה. היו עוד שחקנים גדולים כמו רוני לוריה, גלזר, גדי כרמלי, אילן וגבי ביטון, אני זוכר שהייתי מתרגש מאוד לראות אותם עולים למגרש".

אצטדיון טוטו שדרות. צילום: אורי גבאי
 אצטדיון טוטו שדרות. צילום: אורי גבאי

כמה זה מרגש אותך להיות חלק מהאצטדיון החדש?

"וואו אין לך מושג כמה זה מרגש אותי. כל מי שראה אותי בחודש האחרון ראה כמה אני מתוח לראות שאנחנו מתקדמים בכל שלב ולא נתקעים כי הצבנו לעצמנו יעד ברור כדי לסיים את הפרויקט ואני שמח שעשינו את זה".

בקדנציה הזו אנחנו רואים שיש  חשיבות גדולה לספורט בכלל ולכדורגל בפרט?

"אני חושב שזה קורה קודם כל כי ראש העיר שואף להצלחה בכל תחום. דבר שני העובדה שמחזיק תיק הספורט אביאל בן זיקרי נולד במגרש הכדורגל היא משמעותית מאוד, לשמחתי יש לא מעט אנשי ספורט סביב ראש העיר. מעבר לזה אני באמת חייב לומר לך שאלון עוקב מקרוב אחר הקבוצה, כל מחצית הוא מבקש עדכון איך שמסתיים הוא שמח שהקבוצה מנצחת ומתבאס שהיא מפסידה. עכשיו אני בטוח שעם מתקן חדש ועם ראש העיר כזה ומחזיק תיק הספורט שבא מהכדורגל השמיים הם הגבול, עכשיו החלום שלנו לראות את הקבוצה מטפסת לליגות הגבוהות ועוד נגיע לזה בעזרת ה'".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.