יום שישי , אוקטובר 20 2017
Home / חדשות / "אני והפקחים עובדים מאוד קשה כדי לשמור לתושבי שדרות על איכות החיים"

"אני והפקחים עובדים מאוד קשה כדי לשמור לתושבי שדרות על איכות החיים"

אחרי עשרות שנים שבהם שדרות הייתה "עיר ללא חוקים", בשנה האחרונה היא עוברת שינוי דרמטי בכל הקשור לאכיפת חוקי העזר העירוניים וההתמודדות עם קבלנים שמשליכים פסולת בניין ותושבים שמשליכים פסולת וגזם בכל סמטה. בלש המשטרה לשעבר מיקי הרוש שמוביל יחד עם עמיתיו כחולי המדים את היחידה מסביר בראיון מיוחד כמה העבודה שלו ושל הפקחים חשובים לעתידה של שדרות.

כשמיקי הרוש קיבל את ההצעה להצטרף ליחידת השיטור העירונית החדשה בשדרות שהוקמה במסגרת שיתוף פעולה בין המשטרה לעירייה בתמיכת משרד הפנים הוא לא חשב פעמיים, אחרי הכל לצד העשייה ההתנדבותית הקבועה שלו לטובת החיילים המשרתים בגזרת עוטף שדרות, איש סדר וחוק תמיד ישאר איש סדר וחוק וזה זורם בעורקים שלו גם מספר שנים אחרי שעזב את שורות המשטרה באקורדים צורמים. "לפני כשנה בערך עם הקמת היחידה במתכונת החדשה ההצעה כמובן קרצה לי מאוד בגלל האהבה הענקית שלי לעיר שלי שדרות" הוא מסביר את חזרתו לתפקיד ציבורי במדי הפיקוח העירוני, "כמו במשטרה, גם בתפקיד הזה צריך לעשות סדר ולפעול למען האזרחים לכן התחברתי מייד לתפקיד".

מי שמכיר אותך יכול להעיד שהתפקיד הזה סוג של החזיר אותך לחיים?

"אני מודה שהתפקיד הפיח בי רוח חדשה כי גם לפני כן תמיד הייתי עסוק בעשייה. אני חזרתי לחיים כי חזרתי לעשות את מה שאני יודע לעשות ומה שאני אוהב לעשות. אני משתדל מאוד לעשות רק טוב למען הכלל ואני מודה העבודה הזאת בכלל לא קלה כי זה להתמודד עם מצבים לא נעים ולא פשוטים מול אזרחים שאתה מכיר אבל אין ברירה העיר הזאת שדשדשה הרבה שנים חשובה לכולנו ואם היא חשובה לכולנו בואו נירתם יחד למשימה".

 

הבלש הקשוח שהפך לשריף

למי שהספיק לשכוח, בשנת 1988 הצטרף מיקי הרוש לשורות משטרת ישראל והתמקד בעיקר בתחום הבילוש. שנתיים אחרי שהצטרף למדים הכחולים נחת בתחנת משטרת שדרות, עיר מגוריו ועד מהרה הפך ל"שריף של העיר" והיה לאימת הפורצים, הגנבים ומפעילי תחנות הסמים בעיר. להרוש תמיד הייתה מוטיבציה גבוהה, לפעמים אפילו עודף מוטיביציה שהפריעה מאוד למפקדיו וגרמה לחילוקי דעות קשים כמו בשנת 1998 עם מפקד התחנה דאז רון יהודה. בעקבות המחלוקות הועזב הרוש מתחנת שדרות לאשדוד, מה שלא מצא חן בעיני תושבי העיר שמחו על כך וקישרו בין העלייה בפשיעה שהייתה בעיר לעזיבתו של ה"שריף" הרוש.

אחרי קדנציה של 4 שנים במשטרת אשדוד, עבר הרוש למשטרת ההגירה, ואז בשנת 2005 עשה את הקמבק לשדרות מה ששימח תושבים רבים. מי שלא היו שמחים מכך היו עברייני הרכוש והסמים שחששו מאוד משובו שכן מימדיו וכישוריו תמיד הרתיעו אותם. מי שעוד לא אהבו את הימצאותו היו כמה קצינים בתחנה שפעלו כנגד הנהלים והעלימו עין מהתנהגותם של שוטרים סוררים. בשנת 2007 הרוש לא יכול היה יותר והוא פשט באופן סופי. "אין ספק שהייתה לי מוטיבציה ולפעמים רציתי להיות יותר מעורב, אבל זה רק בגלל שרציתי בטובתה של המשטרה, בטובתם של תושבים" הסביר הרוש באחד הראיונות לכותב שורות אלו בעבר. לדבריו, כתוצאה מאותן מחלוקות הוא נאלץ לעזוב את תחנת שדרות מה שכאב לי מאוד. "מבחינה אישית, כאב לי מאוד לעזוב את משטרת שדרות. נכון שלפעמים הייתי בעייתי אבל זה רק מתוך רצון גדול ולא חלילה כי אני לא מכבד את המפקדים שלי" אומר הרוש ומוסיף:" הגישה שלי, אני חושב הייתה גישה מאוד טובה. כל בית שנפרץ, כל עסק שנפרץ התייחסתי לזה כאילו זה שלי ותמיד עשיתי הכל כדי לתפוס את הפורצים וגם להחזיר את מה שנגנב. היה חבל לי מאוד שעזבתי בעיקר בגלל התושבים שתמיד נתתי עבור ביטחונם מעל ומעבר, בשעות שהם לא שעות עבודה".

כעת, בתפקיד החדש שהוא מבצע בשיתוף פעולה מלא עם עמיתיו לשעבר מהמשטרה הוא אחראי על פקחי היחידה ויחד איתם מסביב לשעון הם פועלים לשמור על הסדר הציבורי בכל מה שקשור לאכיפת חוקי העזר העירוניים במגוון תחומים. יש לציין כי יחידת השיטור הוקמה כבר לפני 7 שנים אבל המתכונת כשלה כי כוח השיטור היה קטן מדי ונטול סמכויות ויכולת להנפיק דו"חות לעברייני פסולת. במתכונת החדשה יש למעלה מ-21 שוטרים ופקחים עירוניים, יותר ניידות וסמכויות, מוקד ומצלמות אבטחה שמתעדות את כל מה שמתרחש בשדרות 24 שעות ביממה.

מה משך אותך לחזור לתפקיד?

"קודם כל אני אזרח ותושב כמו כל התושבים שראה במשך שנים כיצד אין סדר בכל מה שקשור לשמירה על איכות החיים. אין ספק שמה שמשך אותי הכי הרבה הם האזרחים שסבלו מאיכות חיים נמוכה בגלל תושבים שלא ממש אכפת להם שהם משליכים פסולת בכל מקום שהם רוצים או קבלני בניין שהורסים כל חלקה טובה. כמו שכולם רואים העיר בתנופה גדולה והגיע הזמן שנשמור עלייה ואני והפקחים עובדים מאוד קשה כדי לדאוג לשמור לתושבי שדרות על איכות החיים".

מה צרם לך במיוחד כשנכנסת לתפקיד ושמת על זה דגש?

"קודם כל אנחנו באנו עם גישה ברורה מהרגע הראשון של אפס סובלנות למי שפוגע באיכות חיים, אז נכון שבשלב הראשון בעיקר ביצענו הסברה כי בכל זאת יש צורך להחדיר משהו חדש לתושבים אבל בשנה האחרונה אנחנו פועלים ללא פשרות בנושא. אנחנו לא מוכנים לוותר בשום מחיר לקבלנים ולמשאיות שעובדים פה בעיר. אנחנו אוכפים אותם ולא מוותרים להם כי לא יכול להיות שמשאיות פה יעבדו פה ויעלו על כיכרות ויגרמו לנזקים ואחר כך זה נופל בעיר כאילו יש הזנחה וזה לא מטופל. מי שעד עכשיו עשה מה שהוא רוצה יודע היום שזהו נגמרו הימים האלה".

במשטרה עסקת בפאן הפלילי, עכשיו אתה בצד האזרחי. איך אתה בתור אזרח היית רואה את פני הדברים מהצד?

"מבחינתי אין הבדל בין התפקידים, במשטרה הייתי צריך להתמודד עם פורצים וסוחרי סמים ובשיטור העירוני עם מפרי הסדר העירוני בכל מה שקשור לאיכות החיים. בשני המקרים אתה פועל למען האזרחים. כאזרח  הייתי רואה הרבה דברים שמכעיסים מהצד, אבל לא הייתי חלק ממערכת ולא יכולתי לסייע. וזה היה כואב לי לראות את אותם עבריינים. היום הפיקוח חזק, יש פה פקחים מצוינים כולם בני שדרות. ועם כל הכאב והרצון לעזור לאזרח. אנחנו נותנים דוחות גם לחברים הכי טובים שלנו. בשביל האיכות החיים אנחנו אוכפים את כולם. לא הוקמנו  כדי להיכנס לאזרח או להציק לאזרח ההפך הוא, אנחנו פה כדי לעזור לאזרח ולתת לו את ההרגשה הכי טובה שיש מישהו שעושה את העבודה בשבילו".

האם פקחים לא חוששים לתת דו"חות?

"נכון שהפקחים הם תושבי העיר, הפקחים נחושים בכל דבר שפוגע בעיר אותם לא יעניין אם זה משפחה או חבר שמבצע עבירה הם מצפים מאלו שמכירים אותם לכבד אותם ולא להעמיד אותם למבחן. כי אם הם יעמידו אותם למבחן אני יודע שהפקחים שלי במבחן הם יעברו אותו כי שוב שמירה על איכות החיים היא מעל הכל".

את דבריו של הרוש מחזקת הפקחית ענבר אלחייאני, "כמו כל הפקחים אני רואה את המשימה החשובה לשמור על איכות החיים, זה הרבה פעמים לא קל לנו ולא נעים כי יש תושבים שלא מקבלים את זה ומקללים או אפילו שולחים לי הודעות בפייסבוק, אני כמובן לא נרתעת ומשתדלת לבצע את העבודה, אני רק יכולה להציע לאזרחים לקבל את העבודה שלנו בהבנה ולעזור לנו לשמור על הסדר בעיר".

לצד הזעם שמפנים אליכם תושבים שחוטפים דו"חות, אתם נתקלים גם בשיתוף פעולה?

"כמובן שיש, כמוני יש הרבה תושבים שתמיד הפריע להם לראות את הפסולת שזרוקה בקצה הרחוב כי אחד השכנים בחר בדרך הקלה ועשה דין לעצמו. אני שמח לראות שיש המון תושבים שמאוד מרוצים מהקמת השיטור ועבודת הפיקוח כי הם רוצים איכות חיים, אנחנו עובדים מאוד קשה מסביב לשעון כדי לתת את המענה הכי טוב שישמור על איכות חייהם של התושבים בשדרות".

מה אתה אומר לאזרח שהפח כולו מלא מהסיבה שימי הפינוי לא תמיד מספיקים?

"אנחנו מקבלים הרבה תלונות מאזרחים, אנחנו לא רק משתדלים , אנחנו מגיעים למקומות שהפחים מלאים. כשאנחנו מזהים פח שהוא מלא אנחנו לא אוכפים אותו , אנחנו מעלים את זה במיידי למוקד במוקד מעבירים את זה למשאיות ואנחנו משתדלים מאוד שירימו את זה בהקדם. יש מקרים שבהם תושבים מתועדים במצלמות שמתעצלים להגיע עד לפח ולהכניס את השקית לפח ומשליכים מרחוק ליד הפח, על זה אנחנו לא עוברים בשתיקה, יש גם מקרים שהפח ריק ואין מצלמה שתיעדה אבל אנחנו במקרה הצורך חופרים בתוך השקית למצוא מסמכים שבאמצעותם אנחנו מגיעים לאותו אזרח עבריין שהשליך את הפסולת. על כל אזרח אחד שמתלונן יש 200 ששמחים. אנחנו מקבלים טלפונים בפלאפונים האישיים שלנו, אנחנו מקבלים טלפונים מהמוקד, מהעירייה אנחנו עושים הכל כדי שיהיה טוב. אנחנו עומדים על זה שכל מפגע יטופל".

עד כמה קיים שיתוף פעולה עם אגף לשיפור פני העיר?

"אני חייב לומר לך שיש שיתוף פעולה מדהים, במיוחד מול האגף לשירות האזרח החדש ועם מנהלת המוקד חנה רפאלי, אנחנו זוכים לסיוע יומיומי של מנכ"ל העירייה טל טורן שמעניק לנו פיתרונות מיידיים לכל בעיה, באמת שכולם כולם נרתמים למשימה החשובה שנוגעת לאיכות החיים של כל אחד ואחד מאיתנו".

 

"נשתמש בכל הכלים כדי להגיע לאותו תושב עבריין ולתת לו קנס"

במשרד החדש של יחידת השיטור העירונית במבנה ששימש בעבר את אגף החינוך, מקפידים הפקחים להיות בהאזנה רצופה ולהגיע במיידית לכל קריאה גם באמצע הלילה.

אחד התחומים ממנו סבלה העיר שדרות במשך שנים זה פסולת בניין?

"אנחנו מקבלים טלפונים מאזרחים על משאיות שזורקות בטון בכל מיני מקומות וכמובן שאנחנו לא מוותרים, מה שקשור לפסולת בניין אנחנו לא מוכנים לוותר לשום קבלן בעיר גם אם הוא בן העיר וגם אם הוא מחוץ לעיר צריך לדעת שבשדרות אין דבר כזה לזרוק פסולת בניין".

בנושא הגזם, איך זה עובד? מה אמור לעשות תושב שרוצה לזרוק גזם?

"יש ימי גזם, רוב השכונות יודעים באיזה ימים יש גזם ומי שלא יודע מוזמן להתקשר למוקד שם יש מענה מצוין ומהיר, מה שכן יש תושבים שלא ממושמעים מספיק וגוזמים את הגזם כשלמחרת אין פינוי באזור שלהם, אני מצפה מהם להגדיל ראש כי יש היום נהלים ברורים וצריך לפעול לפיהם ומי שלא פועל לפיהם עלול לקבל דו"ח. נתקלנו כבר במקרים של תושב שגזם את הגזם והניח על המדרכה וחסם את הדרך לאישה עם עגלה ותינוק ובכך אילץ אותה לרדת לכביש ולסכן את עצמה ואת התינוק, אנחנו כמובן לא נוותר, נשתמש בכל הכלים כדי להגיע לאותו תושב עבריין ולתת לו קנס".

בנוגע לריהוט, האם מותר להוציא?

"אפשר כל עוד זה נעשה בצורה מסודרת ובתיאום עם המוקד. כמובן שלא יכול להיות שאנשים יוצאו ארונות ומיטות ומקררים ויזרקו את זה על מדרכה ויגידו לעצמם "העירייה תרים את זה" אפשר לתאם את זה עם המוקד. המוקד נותן מענה לכל אזרח שפונה".

בנוגע לאכיפת עבירות תנועה, כמה ואיך אתם אוכפים, בנוסף שמנו לב שאין סימונים של כחול לבן שגם יסבירו איפה מותר להחנות?

"לגבי סימוני כחול לבן תצטרכו להפנות את השאלה לגורמים מוסמכים. לגבי אכיפה אנחנו לא באים עם מטרה להגיע למכסה של דו"חות ומשתדלים מאוד בימי שוק למשל לבוא לקראת האזרחים כי באמת יש מצוקת חנייה אבל לא יכול להיות שביום שוק תגיע משאית תחנה 2 גלגלים על מדרכה ו 2 גלגלים על הכביש ופתאום נוצר פקק ארוך. לזה לא ניתן, ברגע שאזרח עומד ומחכה 5-7 דק' הוא אוטומט אומר "איפה המשטרה ואיפה השיטור הקהילתי" אז אנחנו לא ניתן לדברים האלה לקרות. שוב אנחנו לא ממהרים לתת דו"ח,  יש מצבים שאנחנו מתקשרים לאזרח, אנחנו הופכים עולמות כדי להגיע לאזרח לטלפון כדי למנוע ממנו לקבל את הדו"ח אבל אם הוא לא יבצע את מה שאנחנו מבקשים הוא כן יקבל את הדוח. אנחנו לא כאן כדי להתכסח עם אזרחים ולקרוע אותם בדו"חות אלא רק לשנות את איכות החיים בעיר".

באיזה יד אתם נוקטים כלפי מי שחונה בחניות נכים?

"בנושא חניות נכים אנחנו מאוד קשים, יושבת לידך פקחית שבמקרה לפני כמה ימים היא רשמה דוח לאזרח 1000 ואם היה אפשר גם 2000 שקלים הייתי נותן כדי שהנכה לא יחכה אפילו שנייה לחנייה. ואיפה שיש רכב של אזרח שיחנה על חניית נכים והוא לא נכה ללא התראה הוא יקבל במקום דו"ח. אנחנו מאוד קשים בנוגע לחנייה במקום שמיועד לנכים".

לגבי תופעת הוונדליזם, עד כמה היא רחבה וכיצד אתם מתמודדים איתה?

"אנחנו נתקלים בונדליזם ואנחנו מטפלים בתופעה ביד קשה. לא יכול להיות שמקימים בעיר פארקים או ששמים שלטים מוארים ושוברים אותם. אנחנו לא ניתן לאף אחד לגרום נזק לרכוש של העיר. העיר הזאת צריכה להיות כמו כל עיר בארץ לא יכול להיות שאנשים פה יגיעו לגני משחקים שעשו דשא סינטטי יעשנו נרגילות ויזרקו את הגחלים שלהם על הדשא. אנחנו לא ניתן לזה לקרות אנחנו נעשה הכל כדי לטפל בזה.דבר נוסף, יש פה הרבה אנשים בעיר שרואים תמרורים כאילו בשבילם זה שק איגרוף הם בועטים בזה זה לא נוח להם".

עד כמה המצלמות עוזרות לכם?

"המצלמות עוזרות מאוד אנחנו נעזרים בהם כדי לאכוף עבירות. לדוגמא באיזור המתחם של כפר שעשועים מונח פח אשפה, אזרחים לא הפנימו שצריך להיות שם נקי. אכפנו אותם בכל הכוח אבל יש עדיין תושבים שממשיכים לעשות בלאגן. במקרה נוסף באזור זה שבו מוצבת קרטוניה, הגיע קבלן והוא החליט שהוא זורק את כל הפסולת בניין בתוך הקרטוניה. זה דבר שכל אזרח יראה את זה יכאב לו. אנשים מנקים שכונה אנשי הגינון, הפיקוח והעירייה עוברים בשכונה מנקים את השכונה. 02 דק' אחרי זה כאילו לא ניקו את השכונה אז אתה בתור פקח אתה חייב לאכוף אין דרך אחרת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.