שבת , 19 אוקטובר 2019
דף הבית / דעות / בין כסה לעשור

בין כסה לעשור

ראש השנה, עבר עלנו לטובה ולברכה. הימים הללו מעוררים לתשובה. מן השמים מערים עלינו רוח של טהרה, ביכולתנו לשוב ממעשינו הלא טובים בקלות יותר, ויד הבורא כמושטת לפנינו וקוראת לנו: "הגש את ידיך ונוציאך מן האפילה", כל שעלינו לעשות זה להיענות לבקשה..

סיפר הרב לוינשטיין, על יהודי יקר, לשם יעקב אשר המתגורר בעיר בתל אביב, הוא ביקש לקרב את סביבתו לשמירת תורה ומצות. וכך מידי ערב היה יוצא מביתו, ומסייר בין בתי השכונה לדבר על לב העוברים ושבים  למען יסורו ממעשיהם הלא טובים, וישובו אל אביהם שבשמים ויכניסו אל ביתם  את אור התורה הקדושה, ובזה ירווח להם הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

בין היתר הכיר הוא יהודי נחמד ששמע בהשתוקקות רבה את דבריו, שאל, הקשה ותהה "מה המצווה הזו ומדוע נאמרה?", אבל לבסוף הסכים, "כי תורתנו הקדושה תורת אמת היא, ומצותיה יקרות מפז", ומיד הוסיף "אבל את האמת ברצוני לומר, איני מסוגל לחזור בתשובה, התרגלתי לחיות את חיי כך, והשינוי הזה 'כבד' עלי…

אני מצטער אך איני מסוגל". יעקב ניסה לדבר על ליבו שוב ושוב כדי שישוב בו מהחלטתו, אך האיש גמר אומר שזו החלטתו ואיש אינו יכול לשנותה, ובפרט  שהוא החדיר במוחו את הטעות שאין ביכולתו עוד לחזור בתשובה, ושחיי התורה קשים מאוד, שבת, כשרות זה בלתי אפשרי, וכאן נפרדה דרכם לעת עתה.

חלפו מספר חודשים והסיפור כמעט ונשכח ממוחו של יעקב, עד שיום אחד הפלאפון האישי שלו מצלצל, על הקו היה זה מיודענו היהודי הנחמד. מיד לאחר ההתעניינות בשלומו כדרך הנימוס, פתח האיש ואמר: "שמע יעקב, החלטתי לחזור בתשובה שלמה!".  יעקב שמח על הבשורה המשמחת הזו, ומיד אמר: "סליחה שאני שואל אבל קרה משהו? אולי מישהו נפטר לכם במשפחה ח"ו? או שמא מישהו חלה בפתע פתאום?", "לא" ענה האיש "הכל כרגיל". ושוב שאלו יעקב לפשר החלטתו הזו הנוגדת את דבריו אך לפני כמה חודשים בודדים.

ומיד החל אותו יהודי לגולל לפניו את הסיפור שגרם להחלטה: "במסגרת עבודתי הגעתי לאתר פסולת המפורסם "חירייה" הסמוך לעיר אזור במרכז הארץ. ושם, בעומדי מול שער הכניסה נתקלתי בשלט ענק עליו נכתב, 'ברוכים הבאים לפארק מיחזור חירייה ע"ש אריאל שרון', הכעס הציף אותי, שמע זה לא לעניין! מה אין להם בושה?! השער נפתח, ואני נכנסתי ופניתי לשומר שעמד שם בכעס: 'תגיד לי אתה יודע מי זה היה אריאל שרון? הוא היה גנרל, ראש ממשלה ומנצח מלחמות רבות וקרבות אויב, ואתם קוראים למקום הזה שאליו מביאים את כל האשפה והפסולת של כל המדינה על שמו?! מה אין לכם טיפת כבוד לאיש?".

השומר לא הבין את טענותיו ואמר: "שמע, אני לא האיש לענות על כל השאלות הללו, אני פה כדי להביא פרנסה לביתי, יש כאן משרדים תיגש לשם ותתלונן אצל מנהל הפארק!". "סגרתי את החלון והמשכתי בנסיעה למשרדים, נכנסתי, ומיד עם כניסתי הורגש מתח רב במקום. שאלתי מי המנהל כאן? ומיד ניגש אלי בחור צעיר ושאל לבקשתי. כמובן שהצגתי שוב את שאלותיי, הכיצד העלו על דעתם לקרוא למקום הזה המכונה פארק מחיזור ע"ש מי שעשה רבות ונצורות למען הארץ הזו? האם הינך חושב שזהו זלזול בכבודו?!", המשיך הלה וסיפר.

המנהל לא נבהל ממטר השאלות, הוא כבר הכיר היטב את הטענות הללו, ולכן לא התאמץ להשיב לו, הוא רק אמר: "תעלה בבקשה עם הרכב למעלה ההר, תסייר בו ותתרשם בעצמך, זהו אחד הפארקים המרשימים ביותר שראית אי פעם".

מיודעינו היהודי הנחמד שמע לעצתו ועלה בכביש המוביל לראש ההר, הסיבובים היו חדים ולא נגמרו, ואכן לאחר נסיעה של מספר דקות הוא הגיע לפסגה, ושם הופתע לראות הר בגובה עשר קומות, כל גוש דן מתחת לעיניו, הבריזה והאוויר הקריר ציננו אותו מכעסו, מרבדי דשא ירוק, מתקני ספורט, ומתקני משחקים לילדים וספסלים הפזורים ברחבי הפארק, ברזיות מים קרים ומה לא? הוא נפעם וביקש ללמוד על הפארק ששם למטה בשער הכניסה לא ידע על קיומו.

הוא ניגש לאחד העובדים וזה מצידו סיפר לו: "אתה יודע שאת כל החשמל של הפארק הזה מפיקים מגז שמייצר הזבל בעצמו? הכניסו צינורות לקרקעית הזבל ומשם שואבים את הגז, וממנו מייצרים את החשמל ומשתמשים בו".

"התחלתי לבכות כמו ילד קטן, מזבל ביתי מייצרים אור? נו, ומה איתי?! עד כמה שהתלכלכתי בעוונותיי הרבים, אני עדיין יכול להתנקות ולהוציא ממני אור, אור של תורה ומצוות, הבנת יעקב אני חוזר בתשובה!", סיים הלה את סיפורו. זו ההזדמנות של כולנו אל תפספסו אותה, גם אנחנו יכולים להשתנות!.

ממשלת הרכבת המלאכה

ברור שלא טעיתי. גם לא באתי ללעוג לניסוח של גנץ כשאמר זאת יומיים לאחר הבחירות האחרונות. המצב הפוליטי הנוכחי, כנראה שהגיע למבוי סתום. העיתונאי נועם זיגמן, סיכם זאת, יש שיקראו לזה מלחמת מוחות, אחרים יגדירו זאת כמלחמת אגו, מה שבטוח שהמהלכים האחרונים של ‘כחול-לבן’ מול הליכוד, הם לא של טירונים פוליטיים.

אם צריך לשים את האצבע עד כמה השפעתו של לפיד היא אבסולוטית, אפשר לראות זאת בהודעה שיצאה בצאת החג ובישרה על  ביטולה של פגישת גנץ נתניהו. “לא בשלו תנאי הסף לקיום מפגש יעיל נוסף של צוותי המו״מ”, נכתב בהודעה.

כל זה קורה אחרי ששעות בודדות לפני החג, גנץ נענה לפניית נתניהו, והסכים לפגישה וכן לפגישת צוות המו”מ. אז מה קרה בכל זאת באותם יומיים שהמפלגות היו מנותקות האחת מהשניה? אם רוצים, אפשר ללמוד זאת ממה שקרה לפני שבוע.

כאשר גנץ הוכנס לחדר אחד עם נתניהו בתיווכו של הנשיא ריבלין, התוצאה הייתה נראית טובה. כמה טובה? מספיק בשביל הודעה משותפת לשתי המפלגות. “השניים שוחחו על הדרכים לקדם את אחדות ישראל, וסיכמו על פגישה נוספת, וכן פגישה של צוותי המו”מ, נאמר באותה הודעה. הודעה משותפת נוספת יצאה בחלוף חמש דקות, בה נכתב כי צוותי המו”מ יפגשו למחרת היום. ואז חלפה שעה, ויצאה לה הודעה נוספת, הפעם של בני גנץ אל חבריו לסיעה. “הדרך לאחדות עוברות דרך מהות ודרך מה שהבטחנו לציבור, אין לנו כוונה לוותר על הובלתנו, עקרונותינו, או השותפים הטבעיים שלנו לדרך זו”. ההודעה נכתבה בשמו של גנץ לח”כים, אולם רבים מתקשים שלא לראות בה את טביעות האצבע של יאיר לפיד.

ואת אותן טביעות אצבע ניתן לראות גם בהחלטה של ‘כחול-לבן’ בצאת החג, כאשר התפרסמה לה ההודעה על ביטול הפגישות שתוכננו. לא בכדי בליכוד מפנים אצבע מאשימה ללפיד שמזוהה כחולייה החזקה. נתניהו שועל פוליטי וותיק ומנוסה, לא באמת סופר כשחקן פוליטי את גנץ, גם לא את גבי אשכנזי, ויתר החברים שעוד לא טעמו טעם פוליטי מהו. אפילו את יעלון הוא לא שם במשבצת של פוליטיקאי משופשף, אולם בכל הקשור ללפיד, הוא יודע שעומד מולו יריב קשה ולא פראייר.

לפיד הוא לא רק שחקן פוליטי טוב, אלא גם אדם שמבין בתקשורת. לפיד יודע לקרוא את נתניהו, ולרוב הוא קורא גם את צעדיו העתידיים. וכשנתניהו לא החזיר את המנדט לריבלין כבר בערב ראש השנה (כפי שהיה תכנון מוקדם), לפיד הבין שנתניהו עושה זאת כדי להיחלץ מכותרות השימוע, ולהעביר את הפוקוס אל החזרת המנדט לנשיא. משום כך בחרו ב’כחול לבן’ לספר שעוד לא הבשילו התנאים, כאילו שהם לא פוסלים המשך של ישיבות מו”מ, אולם אלו התרחשו רק לפי הספר וההוראות של לפיד ולא של נתניהו.

לא מדובר פה במשחק טקטי שבסופו הקמת ממשלת אחדות שבראשה נתניהו, לפיד מבין טוב יותר מכל אחד אחר את הסיטואציה שנוצרה, ולפיה גם גנץ לא יכול להקים ממשלה, ובמקרה שכן יקים, לפיד לא יקבל את אותה הבטחה לרוטציה. לפיד קורא את המפה הפוליטית, את תוצאות הבחירות ואת מה שצופן העתיד. אם נתניהו מקים ממשלה, במקרה הטוב לפיד יחזור לתפקיד שר אוצר, ולמלכודת הדבש ההיא הוא ממש לא רוצה לחזור.

מנגד, לפיד מבין ש’כחול לבן’ די מיצתה את מאגר המצביעים שלה. ההישג הגדול שלה בבחירות הקודמות, לא שיחזר את עצמו והיא ירדה במספר המנדטים. כעת זה שלב הירידה בתמיכה וחזרה אל המקורות. אם וכאשר נלך לבחירות שלישיות במספר, אל תופתעו אם תגלו את ‘כחול לבן’ מתפרקת, ואת ‘יש עתיד’ חוברת למפלגה כמו ‘ישראל ביתנו’, מתוך הבנה שלשתי המפלגות רב המחבר על המפריד. לפיד וליברמן נכוו מנתניהו ורוצים בהרחקתו מהזירה, שניהם מובילים קו אנטי חרדי, ובמובן האחד משלים את השני לגבי קהל היעד.

אולי יש בשורות האחרונות כדי להקדים את המאוחר, ואולם הבחירות האחרונות לימדו אותנו ששום דבר לא מוקדם, ובוודאי עם תוצאות הבחירות מלפני שבועיים, והמו”מ העקר שמתנהל מזה שבוע.

 

לכתבה הבאה:

הבוקר: שני הרוגים בתאונת דרכים קשה בצומת איבים, סמוך לשדרות

שני הרוגים ופצוע בינוני כתוצאה מתאונת דרכים קשה שאירעה הבוקר (חמישי) בצומת איבים סמוך לשדרות. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.