יום שני , 24 ספטמבר 2018
דף הבית / מגזין / בעקבות הדוד יאיר

בעקבות הדוד יאיר

  בשנת 2005 קיבל סא"ל יאיר אדרי משדרות את המשימה המשמעותי בקריירה הצה"לית שלו- להקים את מוקד ההתראה 'צבע אדום' מה שזיכה אותו בהמשך בפרס לביטחון ישראל. בני דודיו סגן נועה אמסלם, סמל נעמה עזרן וסמל שליו אמסלם שנחשפו בילדותם לבן הדודה שלהם, החליטו בגיוס לצה"ל ללכת בעקבותיו לפיקוד העורף בתפקידים משמעותיים לביטחון העיר שדרות.

האפשרות לשבת בשולחן אחד עם חיילים וקצינים מפיקוד העורף היא בהחלט ריאלית כשאתה עיתונאי בעיר כמו שדרות שחיה במציאות ביטחונית מעורערת מאז שנת 2000. אפשר לומר שבסיטואציה מסוימת סביר בהחלט לשבת באותו שולחן עם אנשי צבא שיש להם זיקה ישירה או עקיפה לשדרות כמו במקרה של נציגת דובר צה"ל שהתייצבה לראיון הזה מתוקף תפקידה ומצאנו שעל אף שלא גדלה כאן, סבא שלה קבור בשדרות. בכל מקרה, הסיטואציה שהייתה בתחילת השבוע בחדר הראיונות של 'דין וחשבון' היא לא רגילה ובהחלט אם היו שואלים אותי קודם מה הסיכוי שאשב עם ארבעה בני משפחה שלכולם מכנה אחד משותף ו-2 סיבות מרכזיות שהביאו אותם לענוד את הכומתה הכתומה ולשרת בתפקידים משמעותיים בצה"ל ביחידה האמונה על העורף, התשובה שלי הייתה סקפטית פלוס. "האמת היא זה לא במקרה שכולנו בני משפחה עונדים את הכומתה הכתומה של פיקוד העורף, הוא אחראי לכך" מסבירה בחיוך סגן נועה אמסלם תוך שהיא מצביעה לכיוונו של בן הדודה, סא"ל יאיר אדרי (42) בעל התפקיד הכי מזוהה בשדרות עם פיקוד העורף עליו נרחיב בהמשך. "האמת היא שאני חוטף את כל הטובים לפיקוד העורף, אני ממש צד אותם ואני שמח להיות זה שהשפיע עליהם".

 

הראשון שהפעיל את צבע אדום

האמת היא, ממש כמו האמרה הידועה "הטובים לטייס", בשדרות כבר יש מי שהטביעו את החותמת "הטובים לפיקוד העורף", כעיתונאי שעובד כבר עשרות שנים בשיתוף פעולה נהדר עם דובר צה"ל זו בהחלט כבר תופעה מעניינת, דווקא הילדים משדרות שגדלו במציאות לא פשוטה של טרור הרקטות, בתקופה שמערכת ההתראה הייתה בגדר מותרות והעורף בעיר היה בלי פיקוד שעושה סדר ומעניק ביטחון, נמשכים לתפקיד שמעניק סיוע לעורף. לא פעם, התשובה שקיבלתי מצד מתגייסים לחיל הייתה מצד אחד הזדהות על היחידה שמסייעת להם, מצד שני רצון לתקן את העוול שנגרם לתושבים שבשנים הראשונות היו חסרי אונים ללא מיגון וללא התראה כך שמה שיש היום זה פְּרִיבִילְגִיָהּ  לעומת חודש יוני 2004 אז רקטה גבתה קורבנות ראשונים, הילד  בן ה-4 אפיק זהבי ז"ל ומרדכי יוסיפוב ז"ל.

יש לציין כי הרשימה של תושבי שדרות בתפקידים משמעותיים בפיקוד העורף ארוכה. למשל, על חלון הראווה של משרדי העיתון מופיע שער הגיליון לראיון עם רס" ליטל כהן. "יש כמובן כמה בני שדרות בתפקידים משמעותיים מאוד וזאת גאווה לכולנו אני חושב" מציין אדרי תוך שאנחנו מנסים למנות כמה מהם, בניהם סא"ל שרון איטח מפקד גדוד ביחידת החילוץ וההצלה,  סרן שיר בן חמו קצינת נפה ברשויות, דן הרוש  ועוד רבים וטובים.

אם אתם מחפשים את החוט המקשר בין הארבעה נספר לכם שכולם קשורים למשפחת עזרן. סא"ל יאיר אדרי הבוגר שבחבורה בין 42, אימו היא אחותם של ג'קי ומאיר המוכרים בעיר, כך גם לגבי האחים סרן נועה אמסלם וסמל שליו אמסלם, הרביעית והצעירה שבחבורה סמל נעמה עזרן (הבת של ג'קי ואתי).

 

סא"ל אדרי נחשב לאחד הסמלים של תחום העורף בשדרות, לא לחינם הוא קיבל ב-2009 פרס נחשק של ביטחון ישראל.  לפני שהגיע  לתפקיד מפקד החמ"ל שהפעיל את מערכת ההתראה בפעם הראשונה (אז 'שחר אדום), המסלול הצבאי שלו התחיל בגיל 15 בטכני של חיל האוויר, אחרי שסיים לימודים יג' ו-יד' ושירת בצה"ל, הוא עשה הסבה לפיקוד העורף בעקבות ההצעה להגיע לתפקיד כה משמעותי בעירו שדרות.  "האמת היו לי תוכניות להתקדם בחיל האוויר אבל אז בתקופה לא פשוטה שהעיר שדרות עברה וכמובן המשפחה שלי קיבלתי הצעה להגיע לתפקיד בחמ"ל כדי להפעיל מערכת ההתראה שתנסה להתריע מפני רקטות. לא ממש ידעתי לקראת מה אני הולך אבל זה היה נראה לי מאוד מאתגר" מספר אדרי שהיה הראשון שהפעיל בהצלחה את מערכת ההתראה.  "מי שכבר הספיק לשכוח עד 2005 הטילים התפוצצו בשדרות בלי כל התראה והחשש היה באמת גדול, אני עד היום זוכר את האירוע הקשה בערב חג סוכות בספטמבר 2014 שבו מצאו את מותם הילדים יובל אבבה ודורית בייניסאן, אני זוכר שהתגוררתי באותה שכונה ושמעתי את השריקה ואת הפיצוץ, אני חושב שזה הדהד לי בראש וליווה אותי כשנכנסתי לתפקיד מפקד חמ"ל התראה שיכול להציל חיים בעיר שלי".

על הימים הראשון של מערכת ההתראה 'צבע אדום' שהתפתחה מאז בצורה דרמטית מספר אדרי: "זו הייתה תקופה מטורפת של רקטות תוך כדי שהמערכת התחילה לעבוד לאחר שעבדנו עם מפא"ת על פיתוח המערכת שנעשה בהמון דם יזע ודמעות כדי שבאמת יעבוד וייתן לתושבים את האפשרות להיכנס למרחב מוגן. באותם ימים המושג "שומר על הבית" הפך משמעותי מאוד כי בכל פעם שההתראה פעלה זה פשוט הציל חיים, לא פעם ולא פעמיים שמענו סיפורים מתושבים שהאזעקה פשוט הצילה אותם, אם זה אזרחית שיצאה לזרוק זבל וההתראה גרמה לה לא לצאת מהבית והרקטה התפוצצה ליד הפח, ואם זה אחד המקרים הכי זכורים שנפלה רקטה בקומה השנייה של הישיבה התיכונית, בזכות ההתראה התלמידים לא יצאו מבית הכנסת בקומה הראשונה-פשוט נמנע אסון כבד. אני גם זוכר מקרה שבו גילינו שיש תקלה במערכת וישבנו לתקן אותה עד 4 לפנות בוקר. בבוקר כשילדים עשו את הדרך לבית ספר ההתראה פעלה והילדים יכלו לרוץ למרחב מוגן".אגב, לאחר שסיים בהצלחה את תפקידו בשדרות, אדרי הקים מוקדי התראה בכל הארץ בעבודה סיזיפית שנמשכה תקופה לא קצרה. הוא הספיק לכהן בעוד שורה של תפקידים מכובדים כמו סגן מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף, ראש ענף התיישבות בתחום המיגון ועוד.

מלבד האחריות על מערכת ההתראה, אדרי היה אמון גם עבודות המיגון במבנים המרחב הציבורי. "ברגע שהוחלט על מיגון, עברנו מבנה מבנה, בית ספר בית ספר כדי לראות איך נערכים למיגון כי עם כל הכבוד למערכת התראה ברגע שטיל נופל בבית ספר אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה.  אני נזכר שזו הייתה תקופה מטורפת, הרבה פעמים מצאתי את עצמי מוותר על המשפחה כדי לדאוג למשפחה הגדולה שקוראים לה שדרות. היום למשל אני יכול לומר בביטחון שהמיגון בעוטף הוא טוב, התושבים יכולים להיות רגועים ובטוחים במערך הטכנולוגי הרחב".

כיום, סא"ל אדרי משמש ראש ענף מרכיבי ביטחון לאומיים במחלקת מיגון בפיקוד העורף, בנוסף הוא מג"ד לחיילי מילואים בדואים. לדבריו, פיקוד העורף של היום, זה לא פיקוד העורף אליו התגייס. "פעם קראו לזה הג"א אבל היום פיקוד העורף זה הרבה מעבר לתדרוך ומענה לעורף,  היום לפיקוד העורף יש גדוד לוחם ועוד גדודי מילואים. אם פעם למשל במקרה חירום הייתי צריך לחכות שלוחמי המילואים יתגייסו, היום הגדוד הקיים יודע לתת מענה מהיר גם אם צריך בקו הגבול וגם אם צריך להיכנס לרצועה, למשל בצוק איתן מי שנתן את המענה זה גדוד סדיר של פיקוד העורף, אפרופו שדרות דן הרוש היה אחראי על הדרום.  היום פיקוד העורף זה לא מה שהיה פעם, המענה של פיקוד העורף רחב".

 

השדרותים לעורף

כשסא"ל אדרי דאג שמערכת ההתראה תתריע לראשונה מפני ירי רקטות ב2005, בני הדודה שהלכו בעקבותיו לחיל הכתום- נועה (24) , שליו (20) ונעמה (19) היו ממש ילדים קטנים בגילאי 7-11, שלושתם מספרים כי תפקידו של "הדוד יאיר" הוא שהחדיר להם בגיל קטן את החיבור עם פיקוד העורף.

"גם כילדים אני זוכרת שספגנו הרבה את פיקוד העורף, את ההנחיות מצילות חיים שהיינו מקבלים, את ההדרכות בבתי הספר, כך שהייתה לנו הזדהות מעבר לעובדה שיאיר כל הזמן היה מספר שלנו על פיקוד העורף" מספרת סרן נועה אמסלם, "מה שמעניין בכל הסיפור הזה שהיום לא רק שאני קצינה בפיקוד העורף, אני גם עובדת מולו במסגרת התפקיד שלי. יוצא לי לעבוד יחד עם יאיר בגלל שהוא בתפקיד מג"ד של הגדוד הבדואי ואנחנו יחד עובדים להכין את הרשויות. כייף גדול לעבוד עם בן משפחה למרות שיאיר ונועה בצבא זה משהו אחר, זה יאיר ונועה ולא בני דודים. בבית אין בעיה לצחוק אבל במשרד יש עבודה ואנחנו יודעים לבצע את ההפרדה".

גם אחיה הקטן של נועה שליו שמשרת בגדוד לוחם מעורב של פיקוד העורף בתפקיד חפ"ק של המ"פ, הלך בעקבות הדוד יאיר. "האמת היא שבהתחלה בקדם הגיוס הייתי מיועד לתפקיד לוחם בשריון  אבל לא כל כך התחברתי לסוג הזה של הלחימה, עם טנקים וכו.. אז הציעו לי עוד אופציות בבקו"ם ואני תמיד נזכר שיאיר היה אומר לי לך ליחידת החילוץ שם אתה תהנה ותתפתח אז ביקשתי את התפקיד ונתנו לי". כיום אם אתם שואלים, מפקד הגדוד שלו הוא גם בן שדרות, סא"ל איטח.

בת הדודה הנוספת היא נעמה עזרן. "כן גם אני בעקבות הדוד יאיר" היא סיפרה בחיוך וגרמה מכולם לפרץ של צחוק. "הייתי אמורה להתגייס למצ"ח ולא ממש רציתי אז התקשרתי ליאיר וביקשתי עזרה והוא עזר לי להגיע לפיקוד העורף. במסגרת התפקיד שלי- משקית קישור וגיוס במחוז דרום מתעסקת עם חיילי מילואים, מזמנת אותם, בודקת את המצב שלהם, מעדכנת פרטים ששום דבר לא השתנה כדי בחירום ידעו לאן ללכת".

לכל אחד מהם, יש משמעות לכך שהם באו משדרות. "העובדה שגדלנו בשדרות חשפה אותנו לפיקוד העורף, להבנה כמה החיל הזה חשוב בעבודה מול האזרחים, אני שמחה לקחת חלק בשימור חיילי המילואים שיהיו ערוכים לשעת חירום" מציינת נעמה.

ואילו שליו מספר על תפקידו כלוחם ועל האימונים של היחידה שלו לטפל באיום הביטחוני שמטריד מאוד את תושבי שדרו ת והעוטף- מנהרות התקיפה של חמאס. במסגרת מה שמותר לספר הוא מציין. "היחידה שלי היא יחידה מבצעית לוחמת לכל דבר, בעצם יחידת החילוץ אמורה לתת ברגע האמת מענה של חילוץ תחת אש גם בעומק שטח האויב, אנחנו משתמשים בטכנולוגיה מדהימה גם בתחום איתור המנהרות, מה שרק מותר לספר שאנחנו עושים אימונים בתוך מנהרות וערוכים לכל תרחיש".

"לפני השירות הצבאי שלי יאיר היה מפקד חמ"ל התראה בשדרות, הוא כל הזמן דיבר על זה לקח אותנו לראות מקרוב איך זה עובד ואני חושבת שזה מה שהתחיל את החיבור שלי לפיקוד העורף" מוסיפה סרן נועה, "התרשמתי מאוד מהעשייה של פיקוד העורף ואיך היא נוגעת באזרח".

על תפקידה בצה"ל סיפרה: "כשהתגייסתי לפיקוד העורף קיבלתי תפקיד של אחראית מיגון מחוז דרום מאשדוד ועד אילת. כאחת שגדלה בשדרות נושא המקלטים היה קרוב לליבי, היה לי חשוב לראות ברשויות בהן עבדתי מה מצב המקלטים וכמה הם ערוכים לחירום כי בסופו של דבר ברגע האמת אזרחים שאין להם מרחב מוגן בבית צריכים לרדת למקלטים. במבצע צוק איתן למשל ראיתי מקרוב כמה זה היה משמעותי למשל לתושבי אופקים שנמצאים בקו הירי ובתי המגורים שם לא ממוגנים כמו בשדרות. העובדה שהמקלטים היו ערוכים זה מה שהציל אותם במלחמה. לגבי שדרות ללא ספק בנושא  המיגון היא יוצאת מהכלל כי באמת בכל בתי המגורים יש מיגון וגם במרחב הציבורי, ביתר הערים בדרום יש חשיבות גדולה מאוד למקלטים הציבוריים ותפקידנו לדאוג שהם ערוכים לכל תרחיש קיצוני".

במבצע צוק איתן מצאה עצמה הקצינה הצעירה נועה שמכירה היטב את מציאות הטילים מילדותה בשדרות בעבודה סיזיפית תוך כדי נפילות טילים בעיר אופקים. הרק ממנו באה סייע לה לתת מענה לאזרחים בצורה הכי טובה שיש.  "בגלל שחוויתי את המציאות כילדה וכנערה יותר היה לי קל להתחבר לתפקיד ולבוא לאזרח ולתת לו הנחיות מיגון ואם צריך גם להרגיע אותו.  אם אני כילדה אמרו לי להיכנס למרחב מוגן ואולי לא הבנתי מספיק את המשמעות, כשהגעתי לפיקוד העורף הבנתי כמה זה משמעותי וכמה אלו הנחיות שמצילות חיים ואני חושבת שנוכחנו לראות גם בשדרות וגם במרחב הדרום כמה חיים של אזרחים ניצלו בזכות העובדה שהיו ממושמעים".

כשסרן נועה התגייסה לצה"ל היא לא שיערה שתישאב לתוך קריירה צבאית. "התגייסתי לפיקוד העורף עם מוטיבציה גדולה, תוך כדי השירות התחברתי מאוד לתפקיד, היה לי רצון להמשיך ולהתפתח ולכן גם חתמתי שירות קבע. אחרי תקופה כמ.מ קצינת מיגון במחוז יצאתי לקורס קצינים ואני חייבת לציין לאחר התלבטויות קשות כי הייתי צריכה לבחור בין להשתחרר לבין לצאת לקורס קצינים ולהמשיך בשירות. בסופו של דבר גם בעצת הדוד יאיר החלטתי להמשיך ואני שמחה מאוד על ההחלטה".

העובדה שבפיקוד העורף משרתים לא שדרותים מספק סא"ל אדרי את התשובה. "אני חושב באמת שהסיבה לכך היא שני דברים. א- מכורך המציאות שפיקוד העורף לכל אורך השנים פעל רבות בשדרות ועוטף עזה. ב- הדבר הנוסף שיש משדרות כמות לא מבוטלת של קצינים וקצינות תושבי האזור שמושכים תושבים שמתגייסים לפיקוד העורף. מעבר לזה אני חייב לומר שפיקוד העורף שינה את המהות שלו, פעם פיקוד העורף רק היה עוזר לאוכלוסייה היום יש גם לוחמים שנמצאים בקו הקדמי. אני זוכר שבעופרת יצוקה למשל התושבים בשדרות הרגישו את העוצמה של פיקוד העורף שהיה בכל פינה בעיר לתת הנחיות, להרגיע את התושבים. אני גאה להיות שייך לפיקוד העורף וגאה עוד יותר לראות חבר'ה משדרות מגיעים לתפקידים משמעותיים". ומה הלאה תהיתי בפני אדרי, "אי מרגיש תחושת מיצוי וסיפוק גדול, האמת שבקרוב מאוד אני מתכנן לפרוש, אני עוד לא יודע מה אעשה בעתיד".

לכתבה הבאה:

פרץ קדימה

אחרי קדנציה כיועצו של ראש העיר לשעבר בוסקילה ואחרי תפקיד במנהלות השכונתיות בקדנציה הנוכחית, יניב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.