יום שישי , נובמבר 24 2017
Home / כללי / "בתחילת הדרך חלמתי לראות את החינוך בשדרות מגיע למה שהוא היום"

"בתחילת הדרך חלמתי לראות את החינוך בשדרות מגיע למה שהוא היום"

במשך עשרות שנים היא הייתה גננת בגן ילדים עד שהחליטה לעשות שינוי, ללמוד לתואר ראשון ושני ולהיבחר לתפקיד מנהלת אגף החינוך. למרות שדאז רבים הרימו גבה, במשך 12 שנים הצליחה מרים ששי להוביל את האגף שהיה בקריסה לסיפור הצלחה. לאחרונה היא גם קיבלה חותמת מרשת החינוך "מופת" כשנבחרה בין 20 אנשי חינוך מעוררי השראה. בראיון מיוחד היא מדגישה: מערכת החינוך בשדרות מצוינת, אין שום סיבה לצאת החוצה.

החופש הגדול אומנם יצא לדרך בראשון ליולי אבל במשרדי אגף החינוך בקומה הראשונה של בניין עיריית שדרות, העבודה הרבה רק החלה לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה.  "אומנם זה עתה הסתיימה לה שנת לימודים עמוסה ומוצלחת אבל אין לנו יותר מדי זמן כי יש לנו כבר להיערך לפתיחת שנת הלימודים הבאה, סביר להניח שבאוגוסט נצא לשבוע חופש כדי לאגור כוחות ולהגיע לפתיחת שנת הלימודים הבאה עם כוחות מחודשים" מסבירה השבוע מנהלת האגף, מרים ששי שסוגרת 21 שנות ניהול בדרכה לשנת בר מצווה. "אני חייבת לומר לך שתחום החינוך כל הזמן מלא באתגרים, במיוחד בקדנציה הנוכחית. גם אחרי כל כך הרבה שנים בתפקיד אני מגיעה כל בוקר לעבודה עם המון מוטיבציה לקדם את התחום שאני מחוברת אליו בכל רמ"ח איבריי במיוחד שמדובר בעיר שלי שאני מאוד מאוד אוהבת, מאוד מאוד רוצה לראות אותה ממשיכה להתפתח ולהתקדם כדי שנשאיר לדור ההמשך שלנו מקום איכותי עם עתיד גדול ואין ספק שאנחנו כבר שם מכל הבחינות".

אחרי 21 שנים בתפקיד התבשרה לאחרונה ששי על קבלת אות של כבוד- רשת מופת לקידום מצוינות לימודית המפעילה בכל הרשויות בישראל מיזמים חינוכיים משמעותיים בחרה לרגל 20 שנות פעילות את  מנהלת אגף החינוך להיות בין עשרים דמויות מעוררות השראה אשר ליוו את תכנית מופת בדרכה, סייעו לעיצובה, להתפתחותה, ולביסוס מעמדה כתכנית מצוינות מובילה במערכת החינוך של מדינת ישראל. "אין ספק שזאת מחמאה גדולה ובהחלט אני מתרגשת לקבל אות הערכה  מארגון אשר ביסס את מעמדו כתכנית ארצית למצוינות והשפיע לא מעט על החינוך של ילדינו, ילד שדרות נהנים מהתכנים והפעילות של מופת עשרות שנים ואני שמחה על כך מאוד" אומרת ששי, "מהתבוננות  רטרוספקטיבית עמוקה נוכחתי שהחיבור שלי אל מופת היה הדבר הכי טבעי לי. מרובע רב עוצמה של ארבעה רכיבים היוו בעבורי את המתווה והמחוון לעתיד לבוא , עיצבו את חיי ותפיסת הדרך בה פעלתי והקרנתי על סביבותיי האישיות והמקצועיות".

מגן הילדים לאגף החינוך

הסיפור של ששי בהחלט יכול להוות השראה עבור כל מי שמרגיש שלא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו. במשך יותר מעשרים שנה היא הייתה גננת שהגיעה כל בוקר לגן הילדים כדי לחנך את דור העתיד, לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון היא הרגישה שביכולתה להתקדם הלאה, לאחר שגם השלימה את התואר השני היא התמנתה בשנת 2006 למנהל אגף החינוך שהיה בגסיסה. "במשך עשרים וחמש שנים הייתי גננת. חינכתי מחזורים רבים וזכיתי לראותם בגדולתם, זכיתי להיות גננת שלא קפאה על שמריה , בעבודתי היום יומית ביקשתי לפרוץ את גבולות היש, העשייה והידע של תלמידיי" היא מספרת על התקופה בגן הילדים. "עבודה עם ילדים היא עבודה קסומה, אני חושבת שבגלל שצמחתי מלמטה הגעתי מוכנה לתפקיד מנהלת אגף החינוך".

מה גרם לך לעשות את המעבר מגן הילדים לניהול?

"בשנים אלו  בהיותי בת שלושים וחמש לערך הייתי בחיפוש משמעות ואף גמלה בי המחשבה שתקרת הזכוכית בגן סוגרת עלי . ועל כן יצאתי ללימודים האקדמיים שם התמקדתי תחילה בלימודי תואר ראשון בתולדות עם ישראל בעת החדשה, אחר כך לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה התפתחותית ולבסוף גמלה בי ההחלטה והנחישות לצאת ללימודי תואר ראשון נוסף, שלישי, בניהול מערכות חינוך- תרבות ורווחה. בעקבותיו נסתמן  כבר המסלול והמשכתי ללימודי תואר שני בניהול מערכות ולצורך השלמת ההסמכות והכרות עם עולמות תוכן משיקים, סיימתי לימודי תעודה בייעוץ ארגוני ברמת אפעל בתכנית ייחודית עם בר אילן. תוך כדי התהליך הבנתי שיש לי עוד מה להציע בתחום הניהול ולקדם את החינוך בעיר שלי ואני מאוד שמחה שניתנה לי ההזדמנות להוכיח את עצמי. אני חייבת להוסיף, כולנו נולדים עם פוטנציאל אבל כל אדם לעצמו צריך לדעת לפתח את היכולות שלו, במיוחד בתחום החינוך, אני למשל ראיתי לנכון לפרוץ את תקרת הזכוכית כשהייתי גננת במשך 25 שנים וגידלתי דורות של ילדים, ראיתי את עצמי שיש לי עוד מה לתרום לחינוך ולמערכת אז יצאתי ללמוד כדי להגיע לתפקיד ניהולי ואני שמחה ששדרות אפשר לי להביא את זה לידי ביטוי באגף החינוך".

למה היה לך חשוב להגיע לעמדת השפעה?

"תשמע שדרות את הבית שלי, זה המקום שבו גדלתי, זה המקום שבו הקמתי משפחה ומאוד רציתי לקדם את התפיסה החינוכית של חתירה למצוינות. משחר ילדותי הייתי תלמידה מצטיינת בלימודיה, בשאיפה מתמדת להשיג את מיטב ההישגים. גישתי לחיים התמקדה לאורך שנים רבות בשקידה על עשייה מיטבית ועניינית, מתן הזדמנות שווה ופיתוח נגישות לתהליכים השונים. אומנם אני בתפקיד של מנהלת אגף חינוך 13 שנים אבל אני פעילה במערכת החינוך בשדרות הרבה שנים קודם לכן, אם זה בתקופה שהייתי גננת וגידלתי דורות של ילדים שהיום הם הורים בעצמם והילדים שלהם במערכת החינוך שלנו ואם זה בתקופה שהייתי פעילה מאוד בוועד ההורים וכאמא חתרתי שהילדים שלי ילמדו כאן ויקבלו את המענה הכי טוב כדי להצליח ואני לא חושבת שטעיתי, בשדרות הם באמת קיבלו את החינוך הכי טוב".

כאמור, בקרוב תקבל ששי את אות ההוקרה בטקס מיוחד של רשת "מופת" שבו גם יודפס ספר ובו סיפורם של 20 הנבחרים. בספר מספרת ששי על ילדותה ועל רגע אחד כשהייתה תלמידת תיכון וקיבלה את הרשות להפנות שאלה לראש הממשלה המנוח יצחק רבין. "יותר מכל, עוצבה דרכי דווקא בחיק המשפחתי. נולדתי למשפחה מדהימה ומיוחדת שהכתירה אותי כבכורה וכבכירה מיום הולדתי. ילדה מופנמת וביישנית  עליה הואצלו תפקיד הליווי, הטיפול והחינוך של  ארבעת אחיי הקטנים לצד הוריי" היא מספרת,  "אבי היה נהג משאית עסוק מבוקר עד ליל בפרנסת הבית ואמי הייתה עקרת בית נאמנה ויקרה שכל ימיה סבו סביב הטיפול הפיזי, הבית החם, האהבה והדאגה לאבא ולחמשת ילדיה, זוגיות ושותפות שמאפשרת לכלל בני המשפחה להיות בה חלק משמעותי בהתפתחות בני הבית ושמירה על לכידותו"

עוד היא מתארת: "השאיפה למצוינות הייתה כאורח חיים באופן המאפשר ביותר, חוויית הילדות שלי הקרינה על תפיסתי את ערך המצוינות ואת  ביטוייו במיצוי היכולות האישיות כגורם מקדם ובר השגה בעיניי ובעיני בני טיפוחיי(ילדיי, תלמידיי, צוותים וכו'..) כל זאת בהשראת החינוך לענווה, צניעות וערכים אותם אני מייחסת לבית הוריי ולבתי הספר בהם למדתי, את בית הספר היסודי התחלתי בשקמים מ"מ וסיימתי בכיתה ו' בבית ספר עץ חיים ממ"ד בשדרות , אחר כך המשכתי את לימודי התיכון במקיף הדתי השש שנתי בשדרות".

איך ההרגשה לקבל אות הערכה מרשת חינוכית כמו "מופת"?

ההרגשה להיות אחת מבין 20 מקבלי האות של מופת מחמיאה לי מאוד  ואת פירות ההצלחה לתפארת משפחתנו, ההישגים בעשייתי החינוכית , בתרומתי לעיצובה של מופת והיותי השראה להתפתחותה של המצוינות בעיר ובארץ בכלל, אני מעניקה באהבה אין קץ להוריי היקרים, ליצחק בעלי ולילדיי היקרים , למחנכיי לאורך השנים, לשותפיי ועמיתיי שנתנו בידי את ההזדמנות להיות ולהשפיע, לתושבי וילדי שדרות ששמו מבטחם והפגינו אמונם בעשייה זו ולבורא עולם שחן אותי בתבונה להכיר ,לדעת  ולהעצים אורחותיי כבת נאמנה, אמא ורעיה מסורה ואשת חנוך ענווה ומחויבת מלאת הכרת תודה.

עד כמה התרומה של מופת משמעותית לחינוך בשדרות?

"את מופת פגשתי כמעט לפני שני עשורים כאשר נדרשתי להחלטה אודות המשך לימודיהם של ילדיי בעיר, בימים בהם היה זה יומרני לחשוב שמצוינות היא ערך לגיטימי ולא סלקטיבי לאוכלוסיות מוגדרות, פעלתי לקידומם  ועיצובם של בתי ספר בעיר המקדמים את המצוינות וראיתי במופת את המנוף המשמעותי ביותר  בעת ההיא, לדרך שבחרנו. מופת הפכה זה מכבר לשותפות אמיתית ומשמעותית במערכת החינוך העירונית והארצית, להכרות כל כך קרובה ומחוברת לאורחותינו במערכת החינוך בעיר, שעל מפת האירועים והצרכים עלו לא אחת דיונים נוקבים על אופייה ופניה של תכנית זו בראי העשייה העירונית ואף על מקומה בתבנית החינוך הארצית בחינוך למצוינות. לא אחת נדרשתי  אף למאבקים בעניין, לצורך חידוד השיח על פניה של התכנית והטמעתה כתכנית עירונית משמעותית אשר היוותה אבן שואבת לבני שדרות ותרמה בהובלתם למסלולים יוקרתיים בלימודיהם העל יסודיים והאקדמיים לעתיד לבוא".

"אין סיבה להוציא את הילדים שלנו נללמוד במוסדות מחוץ לעיר"

לתפקיד מנהלת אגף החינוך נכנסה ששי באחת התקופות הקשות שידעה העיר שדרות מבחינת ביטחונית כשבתי הספר ללא ממוגנים וההישגים בשפל שלא היה מעולם.  "בכניסתי לתפקיד מנהלת אגף החינוך בפברואר 2006, לא היה ולו רמז לבאות. כעבור חודשיים, במאי 2006 פרצו בעיר ובאזור האירועים הביטחוניים הכי קשים שידעה העיר. בתודעתנו עד כה נצרבו תמונות בני העיר נמלטים על נפשם דרך חלונות האוטובוסים והעיר התרוקנה מתושביה, מערכת החינוך נסגרה לימים רבים ותלמידינו שבהו במלונות, בתי חייל, מתקני נופש וכיוצא באלו" נזכרה ששי השבוע, " מציאות זו חייבה התכנסות של קברניטי העיר לתגובה וגיבוש אסטרטגיה שתשיב את הביטחון ואת התושבים לעיר. באותם תקופה התחלנו להיערך למיגון בתי הספר מה שהעסיק אותנו לא מעט".

אם אני מחזיר אותך לנקודת ההתחלה, עד כמה החינוך בשדרות השתנה?

"יש משהו שבי תמיד חותר למצוינות, ככה ינקתי מהוריי, ככה הנחלתי לילדים שלי וכך גם במסגרת תפקידי כמנהלת אגף חינוך שם חלמתי מתחילת הדרך את החלומות הכי גדולים.אני יכולה לומר לך שבתחילת הדרך חלמתי לראות את החינוך בשדרות למה שהוא היום ולמה שהוא הוא צפוי להיות בעתיד לאור ההשקעה הגדולה שאנחנו עדים לה בקדנציה הנוכחית. אין ספק בכלל שהיום מערכת החינוך טובה וחזקה מציאות שלא הייתה כשנכנסתי לתפקיד. כשאני מביטה לאחור אני מאוד גאה בעשייה שלנו במערכת החינוך. אני באמת חושבת שהצלחנו להביא את החינוך ממקום נמוך למקום גבוה והיד כמובן עוד נטויה עם התוכניות המדהימות שמתוכננות למערכת כמו למשל בניית תיכון גוטוירט החדש שיהיה מרכז גוגיה עם תנאי למידה מתקדמים ביותר, כולל כיתות שקופות עם קבוצות למידה באווירה ביתית של סלון  עם ספות ושטיחים, למידה אינטרקטיבית, מערכת מחשוב וסביבה ירוקה ונעימה מה שיגדיל את הכיף והמוטיבציה ללמוד ולהצליח".

למה עדיין הורים רבים לא מאמינים במערכת ומוציאים את הילדים שלהם ללמוד למשל בשער הנגב?

"אני רוצה להחזיר אותך לראיון הראשון שהיה במקרה איתך עם כניסתי לתפקיד לפני 13 שנים. נשאלתי מה מבחינתי יחשב הצלחה. אני אמרתי שמבחינתי הצלחה תיחשב במדדים הבאים. 1-השבת התלמידים הביתה, קרי שמספר הלומדים בעיר יגדל ומבחינה מספרית קיבלתי מערכת עם 2700 ילדים והיום אנחנו נושקים ל-5,000. 2-התנאים הפיזיים שבהם למדו תלמידי שדרות בתקופה הקשה ביותר מבחינה ביטחונית, היום כל בתי הספר ממוגנים והכי חשוב חדשניים מבחינה טכנולוגית, אני תמיד אמרתי היום שיחשב הצלחה הוא היום שבו תהיה מערכת חינוך ללא ילקוטים דהיינו כיתות מתוקשבות עם לימודים דרך מחשב, אז זה היה חלום וזה קרה הלכה למעשה, כל בתי הספר מתוקשבות וזה בא לידי ביטוי בהישגים. 3- דיברתי על שיפור ההישגים הלימודים, מערכת החינוך הייתה אז עם בקושי 30 אחוזי זכאות לבגרות והיום  אנחנו עם מוצעים של 80 אחוזים שזה בעיני מדהים".

הרבה שנים לפני כניסתך לתפקיד היית מעורבת בועדי הורים, היום אין ממש נציגות להורים, כמה חשובה מערבותם?

"כמובן ככל שאנחנו ההורים נשקיע ונהיה שותפים ונעודד את הילדים למצוינות ונהיה מעורבים במערכת החינוך המקומית כך רק נקדם אותם ואת החינוך באופן כללי. אני משוכנעת שמערכת החינוך בשדרות מספקת היום את כל הכלים הדרושים להצליח אבל כדי שנגיע ליעדים מערכת החינוך זקוקה למעורבות ההורים כדי שהוא יעודדו וידחפו את הילד למצוינות".

עד כמה את זוכה לגיבוי מההנהגה המקומית לפעול באמת?

"לאורך כל הדרך קיבלתי ייפוי כוח מההנהגה המקומית לפעול בכל חזון פורץ דרך ובלבד שמערכת החינוך תהווה את העוגן הכי משמעותי של העיר, זה מה שיקדם את העיר, זה מה שיביא תושבים חדשים ואיכותיים. אני חיבת לומר שראש העיר הנוכחי אלון דוידי מצליח כל הזמן לאתגר אותנו עם עוד יעדים הוא מגייס לטובת החינוך לא מעט תקציבים מתוך רצון לתת לילדי שדרות את החינוך הטוב ביותר ואני מאוד שמחה על כך. אנחנו ניגשים לכל "קול קורא" כדי לספק עוד ועוד תכנים, לכן אני חושבת החינוך בשדרות היום  איכותי ומוביל למצוינות ברמה הגבוהה ביותר ובאמת אין סיבה להוציא את הילדים שלנו ללמוד במוסדות מחוץ לעיר".

עם כל הכבוד לתעודת הבגרות, למה בעיר עם כל כך הרבה כישרונות אין בתיכון אפשרות ללמוד את תחומי האומנות?

"אין ספק שיש צורך לקדם את תחום האומנות  בתוך בתי הספר, לכן אתה כבר תמצא בתי ספר יסודיים שמקבלים את הייחודיות שלהם כמו בית ספר שקמים-מעוז שהוא בי"ס לאומנויות, כבר עכשיו בוגרים שסיימו תוכנית סולמות למוסיקה ימשיכו עם התוכנית הזאת ב'גוטוירט' כך שיתחיל להיווצר מסלול עד כיתה יב' שיאפשר לתלמידים לצד הבגרויות לפתח את כישוריהם".

תני לי רגע אחד שממש חשת גאווה גדולה?

"יש כל כך הרבה רגעים אבל אתן אחד שקשור למציאות הביטחוני הלא פשוטה שאיתה התמודדנו. בצוק איתן הנוער שלנו שימש דוגמה לכל הארץ, דווקא בזמן הזה הנוער היה פעיל וייצר פעילויות במשך 21 ימים בישובים אחרים, זה היה בעיני אנטיתזה לכל מה שקורה בעוטף עזה בפרט ובאזור הדרום בכלל".

למד לשלושה תארים ראשונים ותואר שני, מה היעד הבא שלך?

"דוקטורט בחינוך" .

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.