יום רביעי , יולי 26 2017
Home / כללי / "גם כששקט עכשיו תושבים בעוטף עזה חייבים לשמור על מוכנות"

"גם כששקט עכשיו תושבים בעוטף עזה חייבים לשמור על מוכנות"

היא גדלה והתבגרה לתוך מציאות של ירי טילים על עיר מגוריה שדרות, כאשר התקרב מועד הגיוס לא היה לה ספק מה היא הולכת לעשות בצבא- לעזור לאזרחים להיות מוכנים לחירום. רס"ן ליטל כהן, ראש ענף אוכלוסייה במרחב דרום של פיקוד העורף מספרת על חשיבות המוכנות גם בשגרה, שילוב קריירה צבאית עם האימהות והשאיפות לעתיד.

כשסר"ן ליטל כהן הייתה נערה מתבגרת בשדרות כמו כל בני גילה היא התמודדה לראשונה עם מציאות חדשה של ירי טילים מרצועת עזה, העורף באותם ימים בעיר ילדותה לא ממש היה ערוך ומוכן לטרור החדש שגרם לה ולעוד רבים לגדול במציאות הזויה של סיוטים, פחדים וריצה תוך פחות מ-51 שניות למקום מוגן, ישנם שעד היום סובלים מפוסט טראומה כתוצאה ממטחי הקסאמים של אותם שנים וישנם  כמו במקרה של רס"ן כהן שלקחו  את המציאות הקשה לכיוון של עשייה לשינוי המציאות.  "לגדול בשדרות במציאות של טילים זה לא היה נעים בכלל. אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה שנפל קסאם ולצערי עם המציאות הזאת גדלתי, אני בחרתי לקחת את המציאות מהמקום הזה שגדלתי בו בשדרות אל התפקיד בצבא "אומרת כהן שגאה מאוד לענוד על הכתף כבר 11 שנים את הכומתה הכתומה המזוהה כל כך עם החיל. "מאז שהתגייסתי לצה"ל, פיקוד העורף זה הבית השני שלי ואני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לתרום למדינה בתפקידים השונים שביצעתי ואבצע בעתיד".

מהמציאות בשדרות לפיקוד העורף

רס"ן כהן המשרתת כראש ענף של אוכלוסייה במרחב דרום התבלטה כבר בצעירותה בשדרות. עוד הרבה לפני שהיא התגייסה לצה"ל לתפקידים בהם היא מטפלת במציאות הביטחונית בה גדלה, היא נגעה במציאות בדרך אחרת מעל בימת התיאטרון כששיחקה בתיאטרון הקהילתי במתנ"ס העירוני בהצגות של הבימאית אילנית סוויסה,  בין היתר ב"מכתבים לשכן שעל יד" שמדבר על המציאות הביטחונית ועל השכן מהחווה, ראש הממשלה המנוח אריאל שרון איתו אגב היא זכתה להיפגש באופן אישי, בהמשך היא גם שיחקה בהצגה קברט לשעת חירום שמספרת את המציאות הביטחונית בהמון הומור. אגב, באותה תקופה היא גם זכתה לכתבה מפרגנת ב'דין וחשבון' שם סיפרה על חלום אחר לגמרי. "בראיון הקודם שהיה ממש מזמן לפני יותר מ-11 שנים התראיינתי כתלמידת תיכון ואני זוכרת עד היום כששאלו אותי על העתיד אמרתי שאני אהיה דוקטור לביוטכנולוגיה  אבל אז התגייסתי ופשוט התאהבתי בצבא" היא נזכרת השבוע.

מה תכננת לעשות בצה"ל?

"ידעתי מראש שאני רוצה להתגייס לפיקוד העורף כי זה מאוד משך אותי לעסוק בתחום של ביטחון המדינה והצלת חיים, בהתחלה תכננתי שירות רגיל של שנתיים אבל מהרגע שהתגייסתי לפיקוד העורף לא היה אפשר לעצור אותי כי מדובר בעבודה מאוד מאתגרת שמדברת אליי המון, גם מהבחינה שאני באתי משדרות ומבינה את הצורך הזה".

כמה באמת העובדה שאת משדרות השפיעה על ההחלטה?

"המציאות בשדרות לחלוטין השפיעה על ההחלטה שלי להתגייס ולשרת בפיקוד העורף. אני זוכרת את עצמי כנערה בתיכון שמתלבטת לאן להתגייס ומהרגע שעלתה האופציה היה לי ברור שלשם אני מתגייסת דווקא בגלל המצב הביטחוני וירי הרקטות לעבר העיר, מאוד רציתי להשפיע על כל מה שקשור לאזרחים ואני שמחה שאני מצליחה לעשות את זה במסגרת התפקידים שביצעתי עד כה ומן הסתם אבצע בעתיד".

גדלת במציאות ביטחונית לא פשוטה, כשהתגייסת לפיקוד העורף איך זה נראה פתאום משם?

"פיקוד העורף חרט על דגלו ערכים רבים, ביניהם הצלת חיים ותמיכה בחוסן של תושבים וכשהגעתי לפיקוד העורף ראיתי כמה חשיבות גדולה יש לאזרחים במיוחד בעוטף עזה. ואני אומרת את זה לא כקלישאה אלא אני רואה את זה הלכה למעשה אם זה בנוגע לעבודה השוטפת מול האזרחים אם זה בטיפול במערכות ההתראה, אם זה במיגון, הדרכה והסברה, דברים שאנחנו עושים מדי יום".

מה את עושה במסגרת תפקידך?

"הענף שעליו אני מפקדת מוביל את המוכנות של המרחב האזרחי בדרום לשעת חירום שזה גם ירי רקטות וטילים, גם רעידת אדמה גם חומרים מסוכנים. אנחנו אחראים על כל הנושא של הדרכת אוכלוסייה, ביקורות במקלטים, הנחיה של מפעלים מחזיקי חומרים מסוכנים, הנחיית רשויות, אימון רשויות ועוד תחומים רבים. יש תחתיי 40 חיילים קצינים ונגדים וכן מערך של כוח מילואים שמתעסקים בתחום של אוכלוסייה לחירום".

רס"ן כהן בפעילות הסברתית במגזר הבדואי. צילום : דו"צ

סביר להניח שהתפקיד שואב ממך הרבה זמן, איך את משלבת את זה עם האימהות?

"אין ספק שלהיות אימא ולשלב תפקיד צבאי זה מאוד מאתגר. אני משקיעה המון זמן בתפקיד אבל אני מקפידה להיות אמא מאוד מאוד משמעותית עבור הבן שלי, לגדל אותו לגדול יחד איתו ולתת מעצמי כל מה שרק אני יכולה. אני שמחה שעל אף התפקיד האינטנסיבי הילד לא נפגע, הוא גם רואה את אמא שלו מאושרת ועושה דברים משמעותיים. אגב אני מצליחה לא מעט לשלב ביניהם, למשל אני מגיעה לגן של הבן שלי לעשות שם יום היערכות למצב חירום שזה הופך את זה לחוויה משותפת לי ולו".

זה לא יכול להגביל אותך להתקדם בצבא?

"כמו שאמרתי זה לא קל ומאתגר מאוד. אני יכולה לספר לך שמצאתי את עצמי עובדת עשרות ימים ולילות ללא מנוחה בגלל אילוצי התפקיד, בין היתר במבצע הצבאי האחרון 'צוק איתן',  בין לבין למדתי לתואר ראשון בניהול חירום ואסון ותואר שני באוניברסיטת ת"א, למרות זאת אני מצליחה להתקדם וגם בעתיד אני לא רואה משהו שימנע ממני להתקדם".

איך באמת התמודדת במבצע צוק איתן כשבשדרות התפוצצו טילים והילד הקטן שלך בבית?

"אין ספק שהראש שלי היה בעבודה אבל גם בבית. במצבים כאלה הצלחתי לתפקד בזכות הגב שיש לי מהבית, ההורים שלי שהם לרשותי לכל אורך הדרך. במהלך המבצע שבו הייתי אחראית על גזרת לכיש הייתה לא מעט עבודה ואני באמת שמחה שהצלחתי לשמור על איזון ורוגע כדי לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר גם כי ידעתי שהבן שלי במקום מוגן ובטוח".

ובכלל איך ההרגשה להגיע לשדרות במסגרת התפקיד שלך?

"הרגשה מדהימה כי שדרות כמו שאתה מכיר עיר מפרגנת, אני יכולה לומר לך שגם גאווה גדולה בשבילי ש-4 פקודים שלי שמשרתים תחתיי בתפקידים משמעותיים מאוד הם משדרות. בכלל כמו שבטח אתה יודע בפיקוד העורף יש נציגות מכובדת משדרות בתפקידים מאוד משמעותיים וזאת בהחלט גאווה לעיר שלנו".

"כאמא לילד בגן ילדים בשדרות יכולה להיות רגועה"

בחודש האחרון הייתה עסוקה רס"ן כהן עד מעל לראש בשל קמפיין גדול של פיקוד העורף אותו הובילה.  מדובר בקמפיין הסברה לאוכלוסיה הבדואית הנקרא ״קול קורא במדבר״: קמפיין זה הוא רעיון חדשני שקורה לראשונה במרחב מחוז הדרום של פיקוד העורף. במסגרת הקמפיין, עברו נציגי פיקוד העורף בשיתוף עם חיילי גדוד המילואים הבדואי של המחוז בכיתות לימוד, מרכזים חברתיים, ואף מדלת לדלת ומאוהל לאוהל- על מנת להגיע לכלל תושבי הפזורה הבדואית באיזור הדרום, וכל ללמד אותם כיצד להיות מוכנים לחירום. מדובר בפרוייקט רחב היקף ובשיתוף פעולה המתקיימים לראשונה עם אוכלוסיית הפזורה הבדואית, על מנת לממש את המטרה של פיקוד העורף- מוכנות לחירום במרחב האזרחי.

עד כמה היה חשוב לקיים מבצע כזה באוכלוסייה הבדואית?

"אני חושבת כמו שחשוב לקיים הסברה בכל מקום. לגבי האוכלוסייה הבדואית מצאנו לנכון כחלק מהצרכים שעולים מן השטח לחזק יותר את ההסברה שם בדגש על הפזורה שבנגב שם יש לא מעט תושבים ללא אמצעי מיגון כמו שאנחנו מכירים, בעיר הבדואית רהט למשל יש אמצעי מיגון ומתבצעת שם הסברה שוטפת בבתי הספר. בכל מקרה במסגרת המבצע הגדרנו את זה כמו משימה לאומית לכל דבר, יצאנו במבצע הסברה רחב היקף כדי לשפר את מוכנות העורף שם למצב חירום".

זכיתם לשיתוף פעולה?

"בניגוד לעיר גדולה כמו רהט בפזורה היה צריך לפעול ביצירתיות ואני שמחה שמצאנו אוזן קשבת ושיתוף פעולה, בסך הכל היינו צריכים להגיע אליהם, לשבת ולדבר איתם ולהסביר להם והם כמובן שיתפו פעולה ואני התמלאתי גאווה והתרגשות גדולה".

איך באמת משפחה  בפזורה הבדואית יכולה להתגונן מפני טיל שנופל שאין אמצעי מיגון?

"אין ספק שיש פערי מיגון ולכן יצאנו למבצע כדי לשפר את ההסברה. אנחנו מדברים איתם על פעולות בסיסיות שיכולות להציל חיים כמו לשכב על הקרקע ולשים ידיים על הראש,  יש מקומות שבהם יש בטון אז לדעת כיצד להתגונן, הכנסנו לשם את הטכנולוגיה בדמות אפליקציה ששולחת להם התראה בזמן אמת ומאפשרת להם לתפוס מחסה".

באופן כללי, אזור עוטף עזה מצוי בשקט ביטחוני יחסי, איך מצליחים לשמור על מוכנות?

" אומנם אנחנו כבר שלוש שנים אחרי צוק איתן אבל תמיד מתקיימת היערכות במיוחד באזור הזה, כולם מבינים שלא לעולם חוסן. למרות שהרשויות בעוטף לא חוו מאז צוק איתן עוד סבבי הסלמה אנחנו מקפידים לעבוד מולן באופן שוטף גם בשגרה כדי לשמור על מוכנות, אגב לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם מוכנות לרעידת אדמה שהיא חשובה לא פחות".

כמה זה באמת חשוב לשמור על מוכנות כשהכל שקט?

"גם כששקט עכשיו תושבים בעוטף עזה חייבים לשמור על מוכנות. צריך לזכור שעברו שלוש שנים מאז המבצע האחרון, יש היום ילדים בני שלוש שלא היו במבצע צוק איתן ויש גם ילדים שבמבצע עמוד ענן היו עוד קטנים מכדי להבין את המציאות וצריך כיום לתרגל אותם ולהכין אותם למציאות שהם לא מכירים אבל יכול להשתנות בכל רגע, אני היום גם כאמא לילד בגן ילדים בשדרות יכולה להיות רגועה כי הילד שלי יודע מה עליו לעשות אם חלילה יש אזעקה וזה בזכות ההסברה שמתקיימת באופן שוטף".

יש לך שאיפות לכבוש עוד יעדים בצבא?

"בוודאי, אחרי שרכשתי תואר שני רכשתי עוד כלים לתפקידים מקצועיים.בשנתיים הקרובות אמשיך בתפקיד שלי כאחראית אוכלוסייה בדרום, יוזמת עוד תהליכים חשובים לטובת המוכנות לחירום. לאחר מכן אני אשאף לתפקיד ליבה  משמעותי בפיקוד, התחלתי בגזרת לכיש, התקדמתי לאזור הדרום  ובסוף אני רואה את עצמי בתפקיד ראש מדור אוכלוסייה בפיקוד העורף, תפקיד שיש בו אחריות על המוכנות של כל מדינת ישראל לחירום".

מלבד מוכנות העורף בגזרת דרום, במסגרת השירות הצבאי שלה רשמה רס"ן ליטל כהן עוד הישג משמעותי, זה  קרה בתחילת דרכה בצה"ל כשהיא הובילה קמפיין של הגברת מודעות לתרומת איברים באמצעות חתימה על כרטס אדי. עד אז בבסיסים הצבאיים לא הייתה פעילות אבל במסגרת קורס השלמה לקצונה בבסיס ההדרכה של פיקוד העורף נדרשה כהן להוביל את הפרויקט החשוב בכל בסיסי הצבא ברחבי הארץ, בהתחלה היא עוד התנגדה והסבירה למפקדיה את התנגדותה לנושא עוד מהבית בשדרות. מה שהביא לשינוי בתפיסתה הייתה שיחה עם מפקד הבסיס חובש כיפה במהלכה הוא שלף את כרטיס האדי שלו.  "אותי תמיד הטריד שאנשים שמשפחתם תרמה את אבריהם, נקברים חסרי אברים. אותו מפקד סיפר לי על חיילים שנהרגו במלחמות אחרי שספגו פגיעות קשות בגופם, על הרוגי תאונות הדרכים שהרכב חירב את גופם. הבנתי שגם ללא תרומות אברים, מצבים כאלו קורים, ולפחות במקרים של תרומות אברים, מדובר בהצלת חיי אדם", סיפרה אז כהן לעיתון צבאי. בהמשך במסגרת פעילותה היא פנתה לגורמים האחראים בפיקוד העורף בבקשה להכניס את שיעוריה לתיק היסוד של כל קורסי הפיקוד. בנוסף, בעזרת חבריה פיזרה כהן 60 עמדות החתמה על כרטיסי אָדי – 30 עמדות בבסיסי צה"ל ו–30 נוספות ביישובים שונים. מדובר בעמדה התלויה על קיר במקום בולט ועליה ניצבים כרטיסי החתמה של אָדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.