יום רביעי , מאי 23 2018
Home / מגזין / הייתי התקווה של אבא בפוליטיקה אבל ספורט הנשים מאתגר יותר

הייתי התקווה של אבא בפוליטיקה אבל ספורט הנשים מאתגר יותר

היא גדלה בהתיישבות כפר אדומים בבית שבו אומנם אביה שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל עסק ודיבר לא מעט פוליטיקה  אבל כל אחד מילדי הבית בחר את אמונתו ועיסוקו. כבר 4 שנים שמיכל אריאל מגשימה את אהבתה לכדורסל ומאמנת את קבוצות הבנות של מכבי שדרות, כעת היא תרכז בשדרות גם את פרויקט ספורט הנשים 'אתנה' במטרה להגביר את המודעות לספורט. ראיון.     

לפני 4 שנים כשמיכל אריאל (25)  נרשמה ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית במכללת 'ספיר' היא תכננה לסיים את לימודיה ולהמשיך לעסוק בתחום אלא שבשנה השנייה ללימודים נפתחה בפנייה ההזדמנות לעסוק במה שהיא באמת אוהבת-ענף הכדורסל. היא קיבלה הצעה לאמן קבוצת בנות של מכבי שדרות במטרה לקדם את כדורסל הנשים ויצאה למסע משמעותי שמשאיר אותה בינתיים בשדרות. "אני מאוד מחוברת לעבודה סוציאלית כי זה תחום שנוגע להמון תחומים, בין היתר כדורסל ולכן גם למדתי לתואר. אני מאוד מחוברת לתחום הכדורסל זאת אהבה שקשה להסביר אותה במילים, אני מאוד מקווה שבעתיד אשלב בין שני התחומים, בינתיים טוב לי איפה שאני" מסבירה  אריאל שמתכוונת גם לעובדה שנשארה בשדרות. "באתי ללמוד בספיר ומהרגע הראשון ועוד יותר כאשר התחלנו לאמן את הבנות התחברתי לעיר.  אני נשארת כאן קודם כל בגלל הבנות שלי שאני מאמנת ועוברת איתן דרך ארוכה וגם נשארתי כי זה שדרות זה מקום שאפשר לפתח ולהתפתח, אני אוהבת את החברים כאן, את העבודה, איפשהו שדרות בעיניי היא בין כפר לעיר ובאמת שכייף לי כאן ויש לי רצון גדול מאוד לקדם את כדורסל הנשים בפרט והספורט בכלל".

בגלל שלא הייתה קבוצת בנות שיחקה בקבוצת בנים

כשהייתה תלמידת בית ספר בזמן שחברותיה נרשמו לחוגים של בנות ביקשה מיכל מהוריה להירשם לכדורסל, מאז היא מחוברת מאוד לענף. "קודם אני מחוברת לכדורסל בגלל אימא" היא מספרת, "היא גדלה בקיבוץ מעגן מיכאל והייתה שחקנית כדורסל. אני זוכרת שאני מחוברת למשחק הזה מאז שאני ילדה קטנה. אני זוכרת בכיתה ה' כשרציתי להירשם לחוג כדורסל לא היה חוג לבנות אז מחוסר ברירה ההורים רשמו אותי לחוג עם בנים, הייתי בת יחידה בכל הליגות של אזור ירושלים, בהתחלה איגוד הכדורסל התנגד כי זה לא מקובל אבל בגלל שלא הייתה לי שום אפשרות קרובה אז נתנו אישור חריג.

מוזר קצת לא?

"אני חושבת שהיו רגעים קצת מצחיקים, למשל כששיחקנו נגד קבוצות דתיות היו שחקנים שפשוט לא שמרו עליי כי אני בת, אני לעומת זאת הייתי שומרת ומשחק מולם קשוח. אני חושבת שזה גם מה שנתן לי יתרון לקבל יותר דקות משחק, היו משחקים ששיחקתי כל המשחק בגלל היתרון הזה… (היא משלימה בחיוך) אז ממש אהבתי את המשחקים. היום כמובן זה אחרת, באיגוד לא מאשרים לבנות לשחק עם בנים אבל יש יותר אופציות, יש ליגות לילדות, נערות ובוגרות ככה שלא צריך לשחק בליגה של בנים. אני שמחה שבשדרות למשל כדורסל נשים מתפתח והופך למשהו גדול ורציני".

מאז שנרשמה בכיתה ה' לחוג כדורסל היא עוסקת בענף, כאשר בגרה נרשמה לקורס מדריכים, לפני השירות הלאומי היא עוד הספיקה לאמן חודשיים בארה"ב, בשנת השירות השנייה שלה היא טסה להתנדב באתיופיה וכאשר חזרה ארצה החליטה להירשם ללימודי תואר במכללת 'ספיר', תוך כדי לימודיה כאמור היא נחשפה לקבוצת הכדורסל הראשונה לנערות שהוקמה בעיר מזה שלושים שנה. כעת, לצד תפקידה כמאמנת היא מרכזת את פרויקט הנשים הלאומי 'אתנה' שנכנס לשדרות. "אני מתחברת לכל מה שמציע פרויקט 'אתנה' מהמקום שזה מה שאני עושה כל חיי, מכיתה ה' ועד עכשיו. כשקיבלתי את ההצעה לרכז את המקום חשבתי לעצמי שזה נפלא שתהיה לי האפשרות לתרום לשנות את המציאות שבה ילדה/נערה רוצה להיות פעילה בענף ספורט מסוים ולא יכולה בגלל שאין קבוצה כזאת.  כמו שסיפרתי כבר לא לא הייתה אופציה לשחק בקבוצת בנות אז שיחקתי בקבוצת בנים. מאז המקרה הפרטי שלי בכיתה ה' רציתי שיהיה שיוויון ויהיה מקום לעוד בנות שרוצות לשחק כדורסל, טניס או כל תחום אחר".

האם יש בסיס  מספיק טוב כדי לקדם את ספורט הנשים?

"כשנכנסתי לאמן הייתה קבוצה אחת של בנות ועכשיו יש ארבע קבוצות שזה המון ביחס לעיר כמו שדרות, אני חושבת  שספורט הנשים בשדרות עושה צעדים ראשונים וטובים ובעזרת 'אתנה' זה יתרומם לגבהים חדשים. אני חושבת שיש בסיס לא רע בכלל, הבעיה שלנו כרגע שאין מספיק מודעות ובעזרת קמפיין חדש שהשקנו יחד עם 'אתנה' מקווה ומאמינה שזה ישתנה בעתיד".

מה ההיצע כיום של אתנה בשדרות?

"קודם כל אחת המטרות שלנו היא להרחיב את המסגרות. אם עד עכשיו הציעו לבנות בשדרות רק תחום של התעמלות, היום אנחנו כבר מציעים כדורסל שם כבר יש קבוצת בוגרות פעילה, לראשונה אנחנו נפתח טניס לבנות ובהמשך השאיפה להרחיב לעוד ענפים שהם סטיגמטים של בנים כמו כדורגל".

מה המטרה העיקרית של אתנה?

"המטרה של אתנה היא גם לייצר מעטפת שבנות ירצו להיות ספורטאיות. אני חושבת שבגיל צעיר בנות צריכות להתנסות בכמה ענפים ובגיל בוגר לעצב כבר דעה איזה ספורט את תרצי יותר לפתח ואז יש גם את המקום של להיות בקבוצה תחרותית בליגה. בנוסף, המטרה של 'אתנה' זה לאפשר לבנות להיות ספורטיות, לתת להן את הכלים לדעת מה היא תזונה נכונה, כמה שעות לישון ומה הן צריכות לעשות כדי להתנהג כמו ספורטאיות".

איך השילוב בין דתיות לחילוניות?

"אני חושבת שהקבוצות שיש היום בשדרות מאפיינות את הישוב כפר אדומים שבו גדלתי, יש שם אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים וכך גם בקבוצות שלנו בשדרות, זה כייף ומדהים לראות את החיבור הזה, גם אם יש בנות שכל אחת באה מבית אחר של אמונה זה לא מפריע, יש לנו בשדרות דתיות, חילוניות קיבוצניקיות, הכל מהכל ויש חיבור פשוט מקסים".

כמה חשוב לך לקדם את ספורט הנשים?

"ברמת האישית חשוב לי מאוד לראות בנות פעילות בספורט.  אני אוהבת לראות שבנות שאוהבות ספורט א תחום מסוים מממשות את זה, אני אוהבת לראות נערות שרוצות לעשות את מה שאני עשיתי ושיהיה להן את המקום שלהן לא רק בהתעמלות קרקע גם בענפי ספורט אחרים.אני זוכרת שכבר בבית ספר שאפתי לזה כי תמיד הייתה קבוצת בנים בכדורסל של בית ספר ואני פעלתי שתהיה קבוצה גם של בנות שהתחרתה בכל מיני תחרויות, גם כשקיבלתי תעודת מדריכה הלכתי לאמן בלי כסף בקבוצה של מועצה אזורית שפיר, בעצם מאז לכל אורך הדרך עסקתי בזה ורציתי בכלל לא רק בכדורסל שבנות יעסקו בספורט".

אבא אורי אריאל

למי שעוד לא הבין, מיכל אריאל היא ביתו של אחד מחברי הכנסת היותר מוכרים, השר אורי אריאל מהבית היהודי. כלפי חוץ נדמה אולי כי מדובר באיש דתי ימני קיצוני, כך לפחות מציירים אותו לעיתים בתקשורת אבל מספיק לשמוע את סיפורה של מיכל כדי ללמוד משהו מדהים על האיש. "אבא שלי איש מיוחד" היא אומרת בחיוך ומספרת על הישוב שבו גדלה. "כפר אדומים זה ישוב שבו יש חיים מעורבים של דתיים וחילוניים, ככה גם מאופיין הבית שלנו, מצד אחד אבא שגדל בקיבוץ דתי טירת צבי, מצד שני אמא שגדלה בקיבוץ חילונית וכשהכירה את אבא חזרה בתשובה ויש כמובן את האחים והאחיות שלי, חלקם דתיים חלקם חילוניים ואנחנו מסתדרים יפה מאוד יחד".

כשאמרו לי זאת הבת של השר אורי אריאל אני מודה הגבתי בפליאה, ציפיתי לאיזו מתנחלת עם חצאית?

"כן זאת לא הפעם הראשונה שאומרים לי את זה. אני גם לא ממש נוהגת לומר ולספר. אני קודם כל חושבת שמראה לא קובע אם אתה דתי. אתה צריך לראות את האחיות שלי שהן  ממש דתיות והן עדיין הולכות עם מכנסיים ואני חושבת שהן סופר דתיות. הן לא במיינסטרים של הקטלוג הזה אם את מתנחלת, סליחה אני אתקן "מתיישבת", אז הסממן שלך זה חצאית ארוכה. אם אבא שלי היה רוצה שנהיה דתיים  ממש הוא היה בוחר להקים את ביתו בישוב כמו בתאל אבל הוא מאמין מאוד בשיתופיות ובחר לגדל ולחנך אותנו בישוב שחיים בו יחד באהבה ושלום דתיים וחילוניים.

ההורים זרמו עם בחירתך?

"הבית שלי הוא בית שנותן לכל אחד את חופש הבחירה, אבא שלי בא אומנם מבית מאוד דתי אבל מראש כשהוא הקים יחד עם חברים את הישוב  כפר אדומים זה היה ממקום של דתיים וחילוניים כך שהוא תמיד ידע לכבד את האחר. בשורה התחתונה אבא שלי תמיד אמר לי "אם זה מה שאת חושבת, אם זה מה שאת אוהבת תעשי רק מה שאת אוהבת".

איכשהו בציבור אורי אריאל נתפס אחרת הייתי אומר?

"אני מבינה על מה אתה מדבר אבל אבא שלי אומנם מכירים אותו כפוליטיקאי ממפלגה דתית ימנית אבל הוא הכי מכבד את האחר. הוא גדל בקיבוץ דתי מאוד, אמא שלי גדלה בקיבוץ חילוני מאוד, הוא הכיר אותה ולא הכריח אותה לחזור בתשובה היא עשתה את זה מעצמה. ככה גדלנו. יחד עם זאת ברור שלאבא שלי היה יותר קשה שחלק מהילדים בחרו להיות חילוניים, בכל זאת הוא חינך למשהו. אני זוכרת את השיחות של אבא עם האחים שלי, השיחות לא היו למה בחרת בדרך מסוימת אלא השיחות היו האם בדקת, שאלת את השאלות או שסתם כי זה מגניב שכל החברים שלך עושים ככה וככה, האם זה באמת נכון לבחור בדרך שבחרת, אלו היו השיחות, הן לא היו בכעס למה אתה עושה לנו ככה או חלילה בוגד בנו , זה לא היה השיח , השיח היה האם אתה יודע מה אתה עושה".

בעיני זה מדהים?

"גם בעיניי זה מדהים. תראה לא אשקר אבא שלי לקח את זה קשה בהתחלה אבל הוא קיבל את זה וכיבד את הרצון של חלק מהילדים, היום אנחנו משפחה מגוונת אבל מאוחדת. גם האחים שלי ברגע שהם שיתפו ואמרו ששאלו את כל השאלות לפני שהחליטו איזה אורח חיים מתאים להם, העובדה שנתנו אופציה לשיח שאחד יקשיב לשני זה הביא לכך שכל צד קיבל את ההחלטה של השני באהבה.

יש משפחות דתות שמגיבות אחרת כמו החרמה של הילדים?

"יש כאלה משפחות שאצלם לא מוכנים לקבל שהילדים לא הולכים בעקבות ההורים. יש משפחות שלא מוכנות שהילדים יסעו אליהם בשבת, אצלנו מכבדים את הרצונות אחד של השני, בסופו של דברים אלה ההורים שלנו ואנחנו הילדים שלהם. אין ספק שזה לא משהו שגרתי ואני שמחה שאנחנו משפחה כזאת".

ואי אפשר בלי שאלה על פוליטיקה. למה לא הלכת אחרי אבא?

"ראשית, הייתי התקווה של אבא בפוליטיקה אבל ספורט הנשים מאתגר יותר. עד היום אבא נוהג להזכיר שאני הייתי התקווה שלו מבין כל הילדים בבית וככל שאני גדלה החלום שלו מתרחק. אגב, הייתה תקופה שאני הייתי נהגת שלו ומסיעה אותו לכל מקום וקצת ראיתי מקרוב פוליטיקה אבל לא יודעת לא התחברתי מספיק. אני יכולה לומר לך שלבית שלי אבא שלי לא הכניס יותר מדי פוליטיקה אם כי היינו שומעים סיפורים מפעם לפעם. לי אישית היה קשה לקרוא עליו את הטוקבקים, יכול להיות שבציבור הרחב לא מכירים מספיק את האישיות המדהימה שלו".

אתנה // נעים להכיר

אתנה, הזרוע המקצועית של המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל בפיקוח משרד התרבות והספורט, פועלת בתכנית רב-שנתית. אתנה יוצרת הזדמנויות לילדות, נערות ונשים בספורט, באמצעות תכניות ייעודיות במגוון ענפי ספורט, גופי ספורט, פרויקטים במועדוני ספורט, תכניות בשיתוף רשויות מקומיות ברחבי הארץ ותכניות לקידום מנהיגות נשים בספורט. פעילות אתנה מקיפה ילדות, נערות ונשים בכל הגילאים, באירועי ספורט העממיים ובספורט התחרותי. אתנה פועלת לחשיפה, לשימור ולקידום ילדות, נערות ונשים בענפי הספורט השונים, החל מילדות צעירות בבתי הספר היסודיים וכלה בתמיכה בספורטאיות על סף כניסה לסגל האולימפי.

אתנה מקדמת שיח מעולמות התוכן של נשים בספורט והעלאתו לסדר היום באמצעות כנסים, פורומים ומפגשים. עוד מספקת אתנה מגוון רחב של כלי העשרה באמצעות פרויקטים כמו "ארגז הכלים" ושגרירות אתנה.

כל אלה ורבים נוספים, מסייעים להרחבת ולהעמקת הפעילות הספורטיבית של ילדות, נערות ונשים בכל הרמות, לביסוס ולהתמקצעות שדרת הניהול הנשי בספורט ולהישגים מרשימים בזירה התחרותית. תכניות אתנה הינן מחולל המקדם חשיבה כי העיסוק בספורט הוא דרך חיים, הוא גשר בין עולמות תרבותיים והוא כלי חברתי וחינוכי רב עוצמה שצריך להיות נגיש לכל ילדה, נערה ואישה באשר היא.

ספורט הנשים מצוי בנחיתות מספרית, מעמדית וחברתית באופן היסטורי, בארץ ובעולם. כמות הילדות והנערות המנותבות לעסוק בספורט, כמות הספורטאיות התחרותיות, היקף התקציבים שבמשך שנים הופנו לספורט-נשים, כולם דורשים שיפור במטרה להגיע לשוויון. עיסוק בספורט הוא כלי חברתי, ערכי וחינוכי שהשפעתו מקיפה את כל המעגלים, החל מהפרט, דרך הקהילה וכלה בחברה כולה, אשר הופכת שיוויונית וצודקת יותר, כאשר ציבור הנשים שותפות שוות-ערך במגרש הספורטיבי.מודעות גוברת לנושא והובלת מגמות של שינוי, יוצרים מציאות חדשה עבור ספורט הנשים בישראל.

המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל, והיחידה המקצועית "אתנה", שואפות ליצור שינוי חברתי ומגדרי בתרבות הספורט בישראל בדרך שתבטיח את השתתפותן המלאה של ילדות, נערות ונשים בכל תחומי הספורט ובכל הרמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.