יום שני , 24 ספטמבר 2018
דף הבית / כללי / הילד מרחוב אלפסי

הילד מרחוב אלפסי

  עד לפני מספר שנים הוא עבד בעבודות מזדמנות ותואר ראשון היה רק בגדר חלום רחוק עבור מי שגדל בשכונת מצוקה והיה תלמיד עם ציונים נמוכים בספסל הלימודים אבל טל סיגרון הוכיח שאפשר אחרת- הוא החל לימודי תקשורת, הפך לכתב ברדיו, קיבל תפקיד נחשק ומשמש כאחד הדוברים של שר האוצר משה כחלון ולאחרונה גם קיבל בטקס רשמי מרגש את התואר.

 

כשאני מגיע עם טל סיגרון לרחוב אלפסי בנתיבות, סמוך לשדרת שיכוני 'עמיגור' הוא מביט בערגה על המקום שבו גדל אם כי במקרה שלו זה בעיקר עניין סנטימנטלי בשל העובדה שהעביר שם את ילדותו, על יתר החוויות יתכן והיה מעדיף לוותר. "אתה רואה את גרם המדרגות הזה" הוא מסביר תוך שהוא מצביע, "שם הייתי עולה ורואה מזרקים ומה שאתה לא רוצה של נרקומנים שחיו כאן. אני מסתכל על המקום וכאילו הכל עצר מלכת, מעט מאוד השתנה", אגב בבניין השמאלי יותר גדל הזמר שמעון בוסקילה, אני זוכר אותו מילדות כשהיה מנגן ושר בשכונה".

כמו שאתם מבינים, הסיפור של סיגרון שגדל במציאות לא הכי נעימה התפתח למציאות אחרת עם עתיד מבטיח. בחודש שעבר, הילד מאלפסי שלא נתנו לו יותר מדי סיכוי עמד נרגש על הפודיום במכללת 'ספיר' לקבל את התואר הראשון שלו בתקשורת כשעוד קודם לכן הוא סימן 'וי' אחד גדול על משרה מאתגרת של אחד מדוברי מפלגת 'כולנו' בראשות שר האוצר משה כחלון.

הרבה לפני שחשב להגיע ל'ספיר' ללמוד תואר ראשון היו לסיגרון לא מעט חששות, חלקן מובנות מהבית. "רציתי לצאת ללימודים ואמא שלי התנגדה. אצל רובם זה קורה הפוך ההורים כל הזמן משגעים "לך תלמד לך תלמד", אצלי זה היה הפוך וזה נבע מהסיבה הפשוטה שהיא חששה שלא יהיה איך לממן את הדבר הזה כי אתה גם לא מכניס ואתה צריך להוציא יותר. באמת זה משהו שחלחל בתודעה שלי שיש קושי כלכלי ועדיף לוותר. אבל הייתה בחורה ממרכז צעירים בנתיבות שאותה הכרתי במערכת הבחירות הקודמת לראשות ב-2013, אחרי שסיימנו את הקמפיין היא אמרה לי "תשמע אתה חייב ללמוד", אמרתי לה "נטלי את רואה אותי אחד שכל היום עסוק במועדוני לילה לומד תואר?" ויש גם את עניין הכסף".

אחרי שהתגברת על החששות, ניגשת למבחן ואז מתבשר שלא התקבלת?

"בוא נגיד שאת הראיון לא עברתי לא בגלל מה שקרה בחדר אלא בגלל מה שקרה בחדר אחר ולא אלאה אותך בכל הסיפור המוזר. בשורה התחתונה חזרתי הביתה מאוכזב, התחזקה אצלי התחושה שאני לא מסוגל, שזה לא בשבילי. יצאתי משם מתוסכל עם דמעות בעיניים מבניין 18 של התקשורת ועד החנייה שזה רבע שעה הליכה".

מה גרם לך לא להתייאש סופית ולנסות שוב?

"שנה לאחר מכן התקשרה שוב אותה בחורה ממרכז צעירים בנתיבות ואמרה לי "טל אתה חייב לנסות שוב", אמרתי עזבי מה את משוגעת. היא התעקשה ומפה לשם היא שכנעה אותי. גם ככה אמרתי המבחנים יהיו אותם מבחנים ולראיון אתכונן. באתי פעם נוספת למבחן ואני מגלה שזה מבחן אחר לגמרי. אמרתי לעצמי מאיפה באתם לי עכשיו. בסופו של דבר עברתי וניגשתי לראיון אצל אותה אחת שאצלה נכשלתי שנה קודם לכן. בסוף היא שאלה אותי אם יש לי משהו לומר ואז אמרתי לה "בשנה שעברה לא עברתי לא בגלל משהו שקרה בחדר הזה,  אלא בגלל משהו שקרה מחוץ לחדר הזה וחזרתי מאוד מושפל ומאוכזב. אני מקווה שאם אעבור זו לא תהיה הדרך במכללה", למראיינת נפל האסימון והיא נזכרה בבחור שהיא לא העבירה מסיבה הזויה".

נאום הניצחון

בטקס קבלת התואר התכבד סיגרון להיות בין אחד הנואמים. הנאום שלו משך תשומת לב רחבה ברשת החברתית אחרי שסיפר בקצרה את הסיפור שלו ואת הדרך שעבר עד לתואר הראשון. "לפני חמש שנים החלטתי שאני רוצה להפסיק עם העבודות הזמניות בחיי וחוסר הוודאות. פעם מתדלק בתחנת דלק, פעם פועל במפעל, יומיים אחר כך כבר מפיק מסיבות בריכה, הרגשתי שאני רוצה וגם צריך יציבות. פגשתי מישהי במרכז צעירים בנתיבות ששכנעה אותי שאני צריך לצאת ללמוד כי אני מתבזבז, אמרתי לה שזה חלום רחוק, אני שבא מנתיבות, שגדלתי בדירת עמיגור, שראיתי נרקומנים ועבריינים סביבי, אני אלך ללמוד? מאיפה אביא את הכסף? ואת השכל?" פתח את דבריו והמשיך לגולל את הסיפור שהסתיים בתואר ראשון בתקשורת.

"התקשרה אליי מישהי בשם מיכל מהמכללה" מספר סיגרון על הטלפון המפתיע שבו קיבל הזמנה לנאום. "לא הכרתי אותה, היא אמרה שהיא רוצה שאני ינאם בשם הבוגרים של המכללה. הגבתי בפליאה כי זה לא טקס של בוגרי מגמת תקשורת, זה טקס של בוגרי מכללת 'ספיר במעמד 1500 סטודנטים ובני משפחה".

לא כל כך התפלאת?

"זה קצת הפתיע אותי שביקשו ממני לנאום בטקס הענקת תארים כי אני זה שלא התקבלתי למכללת ספיר פעם אחת והתקבלתי רק בפעם השנייה והייתי מאוד עצוב מהדבר במשך תקופה ארוכה עד שהתקבלתי בניסיון השני.  אמרתי לעצמי שאם אני אנאם בהחלט אתייחס לזה, בהחלט אספר את הסיפור שלי בלי פילטרים".

ולמה בחרת לספר את הסיפור הזה?

"מכללת ספיר בעיניי מסמלת משהו מסוים. מבחינתי זו לא אוניברסיטת תל אביב, ולא אקדמית אונו, אם תבחן את האנשים שם אתה תמצא בטח שיש להם אופי מסוים שגדלו באזור דמוגרפי מסוים, הם מגיעים ממקומות מאוד מסוימים. במכללת 'ספיר' יש משהו מאוד ייחודי שלא תמצא בהרבה מקומות, אתה תראה שם את לידור לוגסי מנתיבות ואת הרשקוביץ מתל אביב, אנשים מגיעים לכאן מאזור המרכז ויוצרים כור היתוך מעניין, כאילו הכנת הכל למערבל ויוצא לך משהו שהוא מאוד ייחודי, מאוד חברתי".

אנחנו השדרותים 'ספיר' מעבר לכביש אבל יש כאלה שעדיין מרגישים שזה ליד הבית אבל מקום זר לנו. יכול להיות שזה גם מה שגרם לך אולי להסס קודם?

"כשהייתי נער החלום הכי גדול שלי היה להוציא רישיון אבל זה לקח לי זמן כי הוצאתי רישיון בגיל 21, היום  מוציאים בגיל 17 ודקה. ואז אחרי הרישיון היה לי עוד חלום "ללמוד תואר ראשון" אבל זה היה נראה כל כך רחוק ממני כי כמו שסיפרתי בנאום שאתה גדל במציאות מסוימת אז  עזוב נרקומנים ועזוב עבריינים שראיתי אז בעבר, אז יש כאלה שיגידו "זה שייך לעבר" אבל אלה לא דברים שאתה שוכח אותם והם נעלמים. אתה גדל במציאות מסוימת וזה מלווה אותך כל החיים, אני לא מתלונן לרגע רק מציין את זה".

בפוסט המדובר היו כאלה שביקרו אותך על "נאום סטריאוטיפי"?

"מה שהסברתי זה שאני לא בא להגיד שנתיבות היא עיר שמתגוררים בה עבריינים ונרקומנים. ההיפך אני בא ואומר גם מי שגדל בסביבה של עבריינים וסמים  יכול להצליח ואני ההוכחה לכך . אם אדבר ספציפית על נתיבות, על החוויה האישית שלי ברחוב אלפסי שם היו לא מעט נרקומנים ועבריינים. היה אחד שהיה מעין ברון סמים. כשאני הייתי עולה הביתה כל הזמן הייתי רואה מזרקים כחולים והיו גם מקרים שראיתי בנאדם תקוע עם המזרק. אני לא ידעתי כלום על זה למרות שזה תמיד היה סביבי. יום אחד אני עולה הביתה  ואני רואה מודעת אבל עם השם של השכן אני אומר לעצמי מי זה, פתאום אני קולט שמוציאים גופה, אתה יודע אלה דברים שילד בן 10 לא ממש מבין, זה נראה לא הגיוני, אתה מקבל טראומה וזה סיפור שמלווה אותך כל החיים ואגב אותו בחור היה בחור פשוט מקסים רק גדל במציאות בלי עתיד".

יכול להיות שאחד כמוך שגדל במציאות כזו יכול גם היה לצאת נרקומן?

"בהחלט. הכי מצחיק שבסופו של דבר נאלצנו לעזוב את דירת עמיגור כי אמא שלי העזה לקנות סובארו 87. אמרו יש לך רכב אז תעופי מהבית. לא ידענו לאן ללכת אבל בדיעבד זה היה צעד משמעותי. הרבה דברים שחוויתי בחיים שלי בצורה עמוקה אמרתי לעצמי ככה אני לא רוצה לגדול. אתן לך דוגמה אישית שלי- ההורים שלי גרושים מגיל קטן, אני ילד יחיד ואת ההתנהגות של אבא שלי תמיד אמרתי אני לא רוצה. הערך אצלי של משפחה הוא מאוד גבוה יחסית לאמא שלי ולסבתא שלי, זאת אומרת דברים שחוויתי בצורה מסוימת אמרתי שאני לא רוצה ולכן מהמקום הזה לא נשאבתי חלילה לסמים, התרחקתי מזה כמו מאש, החוויות האלה לימדו אותי איפה אני לא צריך ולא רוצה להיות".

אגב כיצד אמא שלא הייתה בעד הלימודים בהתחלה הגיבה כשקיבלת את התואר?

"אמא שלי הודתה גם שהיא לא האמינה שאצליח לסיים תואר וזה למה? כי היא ידעה שבכל אסיפת הורים שהיא הייתה באה המורים היו מספרים כמה אני תלמיד לא מספיק טוב. היא אמרה לעצמה אם הילד לא מסוגל לעבור מבחן הכי פשוט בציון 56 פתאום ילך ללמוד באקדמיה ויעשה תואר.  כמובן שהתפיסה שלה ממקום של דאגה של רצון לגונן עליי. אין ספק שהיא הכי גאה בעולם".

 

סיגרון לא חשב אף פעם שהסיפור שלו מעניין עד שלפני כשנה פנו אליו תלמידות תיכון שביקשו לעשות עליו סרט. "אף פעם לא חשבתי שהסיפור האישי שלי מודל למשהו, פעם אחת מישהי אמרה לי הסיפור שלך הוא השראה ואני אומר לה אני לא מבין על מה את מדברת, השראה זה בנאדם שנפצע במלחמה וקטע יד ורגל והולך להתחרות במרתון אולימפי, זה סיפור השראה אבל הסיפור שלי רחוק מזה. מה שכן בהמשך הבנתי שהסיפור שלי נוגע באנשים. למשל בשנה שעברה, באו אליי כמה בנות מתיכון דרכא בנתיבות, הן למדו קולנוע והחליטו לעשות סרט גמר על הסיפור שלי, אין לי מושג איך הן הגיעו אליי, אבל הן שמעו וזה נגע בהן, זה ריגש אותי מאוד. כשאנשים לא מכירים אותך והסיפור נוגע זה הופך למשהו עוד יותר גדול עבורי.

למה בחרת ללמוד תקשורת?

"זה התחיל למעשה בתקופה של מערכת הבחירות הקודמת, עבדתי אצל ראש העיר זוהר, שם הבנתי שאם יש משהו שאלך ללמוד וממש מעניין אותי זה תחום התקשורת. בהתחלה לא הבנתי מה מדברים בכיתה  פתאום לבוא ולהיכנס לדבר הזה זה היה נראה לי מאוד קשה עד בלתי אפשרי. אמרו תמשיך לנסות ואם לא תצליח תצא. התחלתי לנסות, בוחן ראשון אני מקבל 100, אני מוצא עצמי מופתע, הרי בחיים שלי לא קיבלתי 100 פתאום מבחן ראשון אני מקבל 100 זה נתן לי המון ביטחון להמשך. לאט לאט אני מקבל ביטחון גם מהמרצה שהוא עיתונאי בכלכליסט שאומר לי שיש לי בסיס טוב.  אני אומר לו בפליאה "אני טוב?, זה לא נשמע הגיוני". אני גם לא אשכח שאיזה מישהי בשיעור הראשון של קורס עיתונות אני זוכר ששאלתי אותה שאלה והיא ענתה לי בזלזול וסובבה את הפנים, כאילו מי אתה.  אמרתי לעצמי וואו איזה אתגר הולך להיות פה. ואז באותו בוחן קיבלתי 100 והיא קיבלה 60 ומאז היא מתייחסת אליי בכבוד. מה אני מנסה לומר וואלה היא זלזלה בך אולי מאיזה סטיגמה לא יודע בדיוק, בסוף היא לא העריכה אותך אלא רק בגלל הציון שקיבלתי, זה קצת עצוב אבל  זו המציאות שצריך עדיין לעבוד עליהם ולשנות בחברה שלנו".

איך עושים את המעבר מהעיתונות לפוליטיקה?

"המעבר מהעיתונות לדוברות בפוליטיקה היה מלא בלבטים. אתה יודע שאתה עובר מתפקיד עיתונאי לתפקיד של דובר, לחזור אחורה זה מאוד נדיר שזה קורה. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מקצועית לעשות את המעבר זה טיפה אחרת, אי אפשר לעשות אחר כך מעבר מדובר כי אתה היית דובר של 'כולנו' אז מן הסתם יש לך דעה מסוימת שזה לא תמיד מדויק כי יש דוברים של חברי כנסת שהם מחזיקים באג'נדה מסוימת והם דוברים של בנאדם שלא בדיוק תואם את השקפתם האישית, זאת אומרת יכול להיות דובר חילוני לחבר כנסת דתי אבל כשאתה דובר של מפלגה אתה לא יכול לעבוד בדוברות אם אתה לא מאמין באג'נדה של המפלגהכי אתה מתעסק בעוד דברים שהם לא דוברות. אם אתה לא באמת תאמין במה שאתה עושה ובמה שהמפלגה מביאה איתה אתה לא תצליח להיות דובר שלה".

איפה כחלון נודע בך שגרם לך לרצות להצטרף לדוברות של מפלגתו?

"כחלון מדבר אליי ונוגע בי בכל כך הרבה מקומות שזה הדבר הכי טבעי לעבוד איתו. טריפוליטאי, מזרחי, אפילו אותו תאריך לידה, מסורתי שמאמין במסורת ונושא החברתי של צמצום פערים. בדיוק הדבר הזה שאני מאמין בו וצמחתי משם. העניין הזה שכל אחד יכול. הוא אומר את זה כמעט בכל נאום שלו. רק בשבוע שעבר בנאום שלו באשקלון לתלמידים שסיימו לימודי סייבר הוא אמר ל-400 תלמידים. הוא אומר להם השכל לא מחולק לפי אזורים דמוגרפיים, לא בא הקב"ה ואומר אוקיי זה מת"א נביא לו יותר שכל וזה בשדרות  תביא לו פחות שכל. העניין הוא איזה כלים את מקבל וזה בדיוק העניין, זה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות ואני חושב שהוא מצליח לצמצם פערים. כמעט בכל נאום או שיחה אישית הוא תמיד מעביר מוסר השכל מאמא שלו, החיבור הזה לאמא שלו קורע אותי כי קודם כל הוא נותן במה לאנשים שלא תמיד נותנים להם סיכוי, אמא שלו לא ידעה קרוא וכתוב אבל היא ידעה יותר מכולם מה המהות האמיתית של החיים. היא כל הזמן הייתה אומרת לו "משה אל תחשוב על דברים שהם פוליטיקה. הדבר היחידי שצריך לעניין זה טובת עם ישראל וצה"ל. היא גם מאוד אהבה את השלטון לא משנה מי בשלטון צריך לכבד אותו ואנחנו רואים איך מתנהל פוליטית כחלון וזה מדהים בעיניי- בהמון ערכים וכבוד".

כשאני מחזיר אותך לאותו רגע שחזרת מתוסכל כי אמרו לך שלא עברת את מבחני הקבלה לספיר, האמנת שתגיע לאן שהגעת היום עד לשמש אחד מדובריו של שר בממשלת ישראל?

"תראה, באותו זמן הביטחון העצמי שלי היה מאוד נמוך מטבע הדברים. קשה במצב כזה לחלום. גם כשהתקבלתי ללימודים, היה קשה לי להאמין שאצליח בעולם התקשורת, וגם כשהתחלתי לעבוד בעיתונות המקומית אז אמרתי לעצמי שזה רק עיתון מקומי ולא אצליח יותר מזה. לאחר מכן התקבלתי לרדיו דרום ואז חשבתי שזו תקרת הזכוכית שלי, ואז הגיעה ההצעה ממפלגת כולנו של שר האוצר משה כחלון ופה אני קצת מחזק את הביטחון העצמי שלי ומרשה לעצמי רגע נחת להודות לבורא עולם שהביא לי את ההזדמנויות האלה. שום דבר לא בא לי בקלות, כל דבר בדרך הקשה. אבל הדרך הקשה היא הדרך הבטוחה והטובה ואני שמח על כל תהליך שעברתי בחיי".

 

 

 

 

 

לכתבה הבאה:

פרץ קדימה

אחרי קדנציה כיועצו של ראש העיר לשעבר בוסקילה ואחרי תפקיד במנהלות השכונתיות בקדנציה הנוכחית, יניב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.