יום ראשון , 18 אוגוסט 2019
דף הבית / מגזין / המלחמה של איקי

המלחמה של איקי

שלוש שנים לא פשוטות עברו על איקי אלנר משדרות שהתמודד עם מחלת הסרטן והצליח לגרום לה לשגת. בחודשים האחרונים הוא שב לפעילות ציבורית מלאה עם מטרה אחת-להגיע לכנסת עם מפלגת מגן בראשות תת אלוף גל הירש. בראיון ל'דין וחשבון' הוא מספר על הנס הגדול שקרה לו, על תחלואי מערכת הבריאות, על הסיכויים ביום שלישי להיבחר ועל הבועה התל-אביבית ממנה הגיע לעיר לפני עשור.

"למען האמת אני לא יודע אם נצליח להיבחר לכנסת אבל אני מאמין בדרך ארוכה ואם לא הפעם אז בפעם הבאה כי יש לנו הרבה מה להציע" כך מתוודה בכנות גמורה, איקי אלנר, המועמד שלנו לכנסת מטעם מפלגת 'מגן' בראשות תת אלוף גל הירש, "אבל כבר קרו ניסים ומדבר איתך אחד שיודע משהו על ניסים, בסך הכל בזמן קצר רכשנו תמיכה גדולה במפלגה שלנו, אני מרגיש את זה בכל מקום שאני מסתובב בארץ, אני מקווה שביום שלישי נפתיע" מוסיף אלנר בהתלהבות משכנעת שגורמת לי לרצות לראות אנשים מרתקים ואמיתיים כמוהו בכנסת ישראל.

הפעם הראשונה שנחשפתי ואולי רבים מתושבי שדרות לאלנר הייתה בשנת 2005 בתוכנית ריאליטי "דרוש מנהיג" שבו השתתף גם סגן ראש העיר לשעבר שי בן יעיש. אבל הרבה מעבר לריאליטי לאלנר יש היסטוריה מרשימה כפעיל ציבור עוד לפני שהחליט להעתיק את מגוריו לשדרות בשנת 2007. אלנר נולד בחיפה וגדל בקריות, פעל בתחומי החברה מאז נעוריו. בין השאר הוביל הקמת מערך כיתות ללימודי-עברית באמצע שנות ה- 70 כאשר כיהן כסגן נשיא ארגון "נוער לנוער". לאחר שירותו הצבאי עסק בפרסום ובשיווק. הוא למד באוניברסיטת תל אביב והיה פעיל באגודת הסטודנטים. אז הזמין אותו שר החינוך אמנון רובינשטיין  לשמש כיועץ תקשורת לשר, תפקיד שמילא אחר כך במשרד לאיכות-הסביבה. באלנר התמנה בשנת 1997 למנכ"ל תנועת "חוקה לישראל" ויחד עם פרופ' אוריאל רייכמן הוביל את המאבקים לסיום חקיקת חוקה, תוך שהוא מתמקד בקידום חוק-יסוד: חופש הדת. על מנהיגותו, במאבקים אלו הכתיר אותו העיתון "ידיעות אחרונות" כאחד "מראשי המאבק למען חופש דת בישראל מאז הקמתה". אלנר היה גם ממקימי תנועת 'שינוי' המתחדשת ומאדריכלי הצלחותיה בבחירות בשנת 1999 ו 2003 . בשנת 2006 החל אלנר בהקמת 'המכון למנהיגות העתיד' יחד עם חתן פרס ישראל, אל שווימר ז"ל. המכון הפך ברבות השנים לבית-הספר המוביל בישראל להכשרת מנהיגות פוליטית וחברתית. אלנר בחר להקים  את מרכז המכון בשדרות ואז גם עבר לגור בעיר כדוגמא אישית לתלמידים.

אני רוצה לחזור איתך אחורה ולהבין מה גורם לאחד שחי את תל-אביב לעזוב הכל ולהגיע לשדרות עם מציאות ביטחונית לא משהו?

"התשובה שלי פשוטה-כי התאהבתי בה פשוט התאהבתי בה.  באתי לבקר את שי בן יעיש שהיה איתי בריאליטי ופשוט התאהבתי בעיר. האמת היא שבפעם ראשונה שהגעתי לעיר הייתה אזעקה ואני לא כל כך הבנתי כי לא ממש הבנתי את המשמעות, להתרגל לבית עם ממ"ד, אני לא גדלתי בבית עם ממ"ד, ופתאום הבנתי את המשמעות שאנשים שצריכים ללכת לממ"ד, בשלב הזה הרגשתי לא רק הזדהות עם התושבים אלא גם חיבור מיוחד. זה לקח עוד קצת זמן ובדיוק שהתחלתי לתכנן את הקמת מכון למנהיגות החלטתי שזה יהיה בשדרות, מקום עם המון משמעות".

חברים שלך בתל אביב לא חשבו שהשתגעת?

"יכול להיות. אני יכול לומר לך שעד היום כשהחברים מת"א באים לבקר בשדרות הם לא מאמינים כמה היחס כאן הוא חם, הרי אם הייתי מגיע למקום מנוכר לא הייתי מחזיק מעמד. וותיקי שדרות קיבלו אותי בכאלה זרועות פתוחות ונתנו לי הרגשה של משפחה, של בית. זה לא משנה מה הייתה הפעילות שלי או התוכניות שלי, אני מרגיש בית. היום החברים שלי מתל אביב מבינים שזה לא נורא בכלל מבחינת המרחק, מסתבר שגם מבחינת המציאות, במקום שאגיע אליהם לתל אביב הם פשוט מגיעים לשדרות".

אחרי עשר שנים שאתה בשדרות, מה אתה חושב על המושג ששומעים אותו הרבה לאחרונה "בועת תל אביב"?

לגבי כך שהתל אביביים חיים בבועה זה שטויות במיץ עגבניות , אחד הנושאים שהייתי מעורב בו זה נושא שיירת הקניות , ידעתי לארגן את זה, אני חושב שהשדרותיים גילו שתל אביב והמרכז כן מעורבים בדרום. חשבתי הרבה פעמים שאני יכול להיות פה ובתל אביב, אנשים לא מבינים איך אני מתאקלם פה, ואני זוכר את עצמי מסביר לאנשים כמה בעצם שדרות קרובה לתל אביב. לצערי, אין כמו להתנסות על הבשר שלך, אנשים במרכז רק שנפלו כמה טילים באזור שלהם נזכרו שבאמת יש פה מצוקה, זה לא שלא אכפת הם פשוט נזכרו שזה קיים ומבינים טיפה את מה שחווים כאן התושבים. היו יש הרבה מודעות ולתל-אביבים מאוד איכפת משדרות".

"זה נס גדול שאני יושב ומדבר איתך"

הרבה לפני שאלנר יצא למאבק הפוליטי עם מפלגת 'מגן' הוא ניהל בשלוש השנים האחרונות מלחמה על החיים שלו, דווקא בשיא הפריחה של המכון למנהיגות שהקים בשדרות והכשיר לא מעט אנשי ציבור, הוא קיבל את הבשור הקשה כי הוא חולה  בסרטן ריאות. "זה היה יום מדהים" הוא מתאר את היום שבו התבשר כי היא חולה במחלה קשה, "הסתובבתי כמה ימים והייתה לי איזושהי מועקה, הרגשתי שאני לא נושם כמו שצריך, זה היה ימי חול המועד של פסח, ואז הגיע יום שבת בבוקר, וחבר קרוב יהודה כהן הגיע לביתי וראה שאני ממש מתקשה לנשום וביקש לפנות אותי לברזילי, אני חשבתי שזה יעבור אבל הוא התעקש , הגענו לברזילי, בדקו אותי במיון, עשו לי א.ק.ג, הכל היה תקין ורצו לשחרר אותי הביתה. ממש כמה דקות לפני השחרור , התחלפה המשמרת הגיע עוד רופא שרצה לבדוק אותי לפני שאני משתחרר, ורצה לעשות צילום חזה. עשו לי צילום חזה, אחרי חצי שעה הוא קרא לי, והראה לי את התמונה של אחת הריאות שלי שיש בה מין כדור שחור זה ושאל אותי אם אני יודע מה זה, וישר עניתי: "כן ,סרטן". הוא היה בשוק מהתשובה המהירה שלי למרות שהוא לא ביצעו בדיקה מקיפה, זו הייתה התחושה שלי"

מתי הבינו שהתחושות שלך נכונות?

"זה לקח עוד זמן. באותו יום הוחלט לאשפז אותי ובאופן הזוי לא עשו לי מייד ביופסיה, במשך שלושה שבועות כל פעם היה גורם מעכב. עד שאחד המנהיגים אצלנו שאבא שלו אח בסורוקה הפעיל קצת קשרים ולמחרת קיבלנו ביופסיה, ראש מחלקת ביופסיה נכנס אלינו, והם חושבים שאני רדום, והוא אומר לו – זה כבר מקרה אבוד זה התפשט לכל מקום בגוף ואני שומע הכל!".

מניח שזו הרגשה נוראית?

"הרגשה הכי נוראית אבל לי הייתה תחושה עוד קודם. חלפו 10 ימים, קראו לי לפגישה שהתוצאות הגיעו, ביקשתי לקבל את ההודעה בטלפון. הפרופ'  עשה משהו שלא עושים בדר"כ והוא הודיע לי בטלפון שהתוצאות אומרות שיש לי סרטן בשלב 4 .ביקשתי ממנו שיגיד לי מה לעשות, האמת הוא ייאש אותי לחלוטין, הוא אמר שמדובר בסרטן אלים ביותר, והסטטיסטיקה היא נגדך והסבירות היא לתמותה בשנה הראשונה".

מה הרגשת בשלב הזה, שהכל אבוד?

"הייתי פשוט עצוב, חשבתי זה שלא חבל שאספיק כל מה שקורה, אני בדיוק לפני פריצה, המכון למנהיגות בתנופה, יש לי עוד הרבה תוכניות,  לא עברו עשר דקות  ועבר העצב, קמתי ניגשתי למחשב בנייד וחיפשתי בגוגל איך להציל את עצמך מסרטן, לא עזבתי את המחשב 3 שבועות וכמובן רופאים בבית חולים  כי רציתי להציל את עצמי, ואז הגעתי לרופא שגל הירש חיבר בינינו, הלכתי אליו עם אחותי ששאלה את כל השאלות שצריך לשאול. ואז הרופא אומר לי  אם לא הייתי רואה את התוצאות של הבדיקות שלך הייתי חושב שאתה הבן אדם הכי בריא בעולם, ואז הוא מסביר  לי שסרטן זו מחלה שיש לה היבט מנטלי או נפשי או רוחני מאוד מאוד רציני, לך יש רצון לנצח. התחלנו מסע, כל 3 שבועות תל השומר, כימותרפיה ותרופה ניסיונית, אני חייב לומר לך משהו שנורא מרגש אותי כשאני חזרתי הביתה באו לבקר אותי משדרות ומכל הארץ, היו מבשלים לי אוכל במיוחד, באו וניקו לי את הבית, אנשים היו לצידי כל יום כל שעה, עשו משמרות כדי לא להשאיר אותי לבד.לא נתנו לי רגע אחד להיות לבד".

נשמע שקרה לך נס מארץ הניסים?

"קודם כל ברור אבל  היכולת שלי לעצור את הסרטן היא גם מהחוסן הנפשי שיש לי. 1.אני אוהב להלחם. 2. אני האמנתי שאלוהים מעמיד אותי במבחן ורציתי להראות לו שאני אעמוד בזה. 3.קיבלתי חיזוק מדהים מהתושבים בשדרות ומכל הסביבה הקרובה".

מה מצבך הרפואי כרגע?

"הפסקתי את הכימותרפיה לפני כשמונה חודשים, ואז התחילו המון תופעות לוואי. יש עדיין בעיות שמפריעות אבל זה לא מה חשוב כי הגו, הוא רק הכלי שמשרת את הנשמה, ולא נשברתי ולו פעם אחת. אי אפשר לתאר כמה ניסים קרו לי בשלוש שנים האחרונות. כל מי שלא מאמין וצריך חיזוק שיסתכל עליי. זה נס שאני יושב פה ומדבר איתך.  אני חייב לבורא עולם, ולאנשים שהיו סביבי ולעצמי על המטרות ששמתי לעצמי. כמובן שאני כל הזמן עם האצבע על הדופק, כמו שאתה מכיר אותי אני אחד שלא מסוגל לשבת יותר מדי זמן בלי לעשות משהו".

לתקן את מערכת הבריאות

אלנר שצבר רזומה ציבורי מרשים מאוד החליט להמשיך את המאבק שלו דרך כניסה לפוליטיקה הארצית. נדמה כאילו זה הדבר האחרון שהוא היה צריך אחרי ההתמודדות עם המחלה הקשה.  "האמת שרציתי לעשות את זה בעבר, רציתי להיות נבחר ציבור בשדרות, כאשר בא הסרטן הוא אמר לי "תעצור" , קודם כל תקן את עצמך אז כל התוכניות נדחו".

אבל למה לך פוליטיקה?

"ראשית, אני מתייצב לקריאה של גל הירש. מיד אחרי מלחמת לבנון כשהוא פרש מהצבא הזמנתי אותו להצטרף לנכון למנהיגות שנולד בעצם כאן בשדרות ועם השנים הוא הפך למנהל המכון, ואנחנו הפכנו לחברים בלב ובנפש. אני באופן אישי, ביום שהוא אמר שאנחנו יוצאים להתמודדות אני זרמתי איתו, אני רוצה עם האיש הזה לעשות כל מה שאני יכול כדי להצליח, לעזור למי שצריך, לנזקקים, לקשישים".

השאלה אם זה נכון לך מבחינה בריאותית זאת מעמסה לא קטנה וגם פוליטיקה קצת מלוכלכת?

"דווקא בגלל המחלה שתקפה אותי לפני שלוש שנים , נפל לי האסימון שאתה צריך לעשות את הייעוד שלך  בחיים, ואם הייעוד שלי זה לקחת אחריות, אם זה בראשות עיר, אם זה בחברות בכנסת או  בכל תפקיד ציבורי, אל תתחמק מזה תעשה את זה , יש משהו מאוד מקסים או פיוטי בלהכשיר מנהיגים צעירים, אתה המנטור שלהם, החונך שלהם, אתה יוצק בהם ערכים, אתה בונה אותם, ואתה גם דוחף אותם לאורך שנים. כנסת זה קצת מלוכלך לי, זה פוליטיקה, זה ריבים, זה תרגילים, שזה לא כל כך נעים אבל מצד שני אתה באמת רוצה לשנות משהו, להוביל תהליכים, לתקן משהו במציאות, זה רק בכנסת".

אם יש משהו שאלנר היה רוצה מאוד לעסוק בו בכנסת זה תחום הבריאות. לדבריו, יש במערכת הרבה חולאים שאפשר לתקן בפתרונות יצירתיים. "אני חוויתי על בשרי לצערי תחלואי המערכת".

יגידו לך קל מאוד לדבר, מה אתה מציע?

"אני הצעתי במסגרת איזושהי חזון שלי למערכת האות שבמיון יכשירו רופא רב תחומי כללי, המטרה שלו זה לא להתעסק רק בסימפטום שהגעת בגללו אלא לבדוק את כל המערכת לפני, איזה כדורים קיבלת, איזה מחלות סבלת מהם,  גם המחלקות בבתי חולים חייבות להיות רב תחומיות ואני אתן לך דוגמא , יש מחלקה קרדיולוגית, חייב להיות שם רופא מומחה כלי דם, נגיד מחלקה אורטופדית חייב להיות שם קליניאים במחלקה כי שבר לפעמים משפיע על מערכת העיכול.רופאים יודעים את זה.אתה יודע מאיפה הרעיון שלי מגיע, לא המצאתי אותו הרי אני לא איזה מומחה גדול למערכת הבריאות, בגלל שאני מטופל כבר 3 שנים במרכז הסרטן בתל השומר, מרכז הסרטן הוא בית חולים בפני עצמו, הכל מתרחש שם, האשפוז יום, המעבדות דם, כל הטיפול האלטרנטיבי והתומך , עובדות סוציאליות, טיפול תומך, הכל נמצא שם, התפיסה היא שאי אפשר להתייחס רק למחלה אחת. הם פיתחו את התפיסה של מחלקה רב תחומית, מה הבעיה לעשות את זה בכל בתי החולים?"

אז איפה הבעיה טמונה בתקציבים?

"יש מספיק תקציב, צריך פשוט לנתב אותו נכון. כבר 2019, העולם התקדם, עוד מעט לאנשים יהיו מכוניות לא רק חשמליות אלא גם מעופפות, זה אוטוטו, אנחנו גם ככה משועבדים לטכנולוגיה הממוחשבת לא הגיע הזמן שגם בתי החולים יחשבו קמת מחוץ לקופסא .מה קרה למערכת הבריאות? למה היא מפגרת? שתתקדם. ואני אמרתי לעצמי שאני "לא הולך לשום מקום" עד שלא אוביל לשינוי במערכת הבריאות, אני לא הולך לכנסת בשביל לשבת לחוקק איזה חוק או שניים, אני רוצה לחשוב דור אחד קדימה, אני רוצה לשנות דברים, ואני לא יכול לבד, אבל הגיע הזמן. בריאות זה כמו ביטחון זה החיים שלנו. בריאות וביטחון זה או חיים או מוות, אי אפשר לשחק עם זה והמצב מזעזע".

המפלגה הכי שדרותית

כאשר מרפרפים ברשימת של מפלגת מגן לכנסת אנחנו מגלים כי זו אולי הרשימה הכי שדרותית לכנסת, בעוד שבמפלגת העבודה ניצב ח"כ עמיר פרץ במקום השישי ואין לדעת כמה הוא ריאלי לאור המצב בסקרים, ברשימות נוספות ניצבים פה ושם מועמדים במקומות לא ריאליים, ברשימה של מגן תמצאו את אלנר במקום השני ועוד רשימה ארוכה של תושבי שדרות שהחליטו להצטרף למסע הפוליטי של אלנר.

כאמור, בינתיים בשדרות המציאות הביטחונית הרבה יותר מסכנת את החיים שלו וכאשר אני תוהה איפה המפלגה שלו עומדת מבחינת ביטחונית הוא חושף את הסלוגן שלהם "הקומנדו הביטחוני-חברתי של ישראל".

מה עמדתך בכל הסוגיה הביטחונית?

"המדיניות צריכה להיות חד משמעית.יש לנו 2 דברים שצריך לעשות ברצועת עזה. 1-לשבור את שלטון החמאס ולהפסיק את המצב הזה שארגון טרור שולט בטריטוריה שהיא על הגבול שלנו. 2-השלב הבא לעשות השקעה וכניסה כלכלית כדי לסייע להם ולהרים אותם. לא צריך להיות אוהב גדול של הערבים כדי לרצות שהם יתקדמו ושתהיה להם פרנסה וכלכלה. יהודה ושומרון אבל הם הוכחה למרות שכן קורה שם דברים, אבל עדיין יחסית רגוע, כי מה בעצם ערביי ישראל אומרים שם, למה לי לריב עם היהודים אני מביא פרנסה הביתה , כלכלה פורח נגמר הסיפורפה ממשלות ישראל מתנהגות בטיפשות מוחלטת , בעיוורון מוחלט, מהרגע שיצאנו משם היינו צריכים להבטיח שהמקום הזה ישגשג ולא מוקד טרור".

וכל זה קורא כשממשלת הימין בשלטון עשר שנים?

"קודם זה מצב שחייב להישאר. אנחנו לא נצא לשום קואליציה שהיא אינה ביבי. דבר שני הכנסת והממשלה צריכים אותנו שם כדי שלא יהיו זגזוגים בממשלה כדי שהמדיניות תהיה ברורה יותר. לא יכול להיות שאנחנו יושבים פה על הגבול, הגוף שלנו הוא התרומה שלנו למדינה, אם אני נותן את חלקי אז אני רוצה שהמדינה תיתן  את חלקה, והחלק של המדינה הוא לא לקנות אותנו בכסף, בתקציבים, זה בסדר להשקיע, תן לי להרגיש כמו עיר רגילה אבל המדינה צריכה להגן עלינו מבחינה ביטחונית, כרגע התחושה היא שנוח לממשלה שיש בעזה ארגון טרור, הסיפור הזה של העביר להם כסף הרי הכסף לא יגיע לתושבי עזה, מעבירים כסף לארגון טרור, לא הבנתי מה אנחנו השתגענו.אני המום מזה. אני נזכר בכספים ואני משתגע, הרי אנחנו בשנות 70 רדפנו אחרי אש"ף/פת"ח, לסגור להם את כל הברזים, הרי אנחנו יודעים שהם היו עשירים והיו סוחרים בהכל, ואנחנו שנים נלחמנו לחטוף לארגוני הטרור את מקורות הכסף, ממשלת ישראל או באופן ישיר  או באמצעות ארגון שורת הדין, תובעים ארגוני טרור בארה"ב כדי שבנקים שם יעצרו להם את תזרימי הכסף . ממשלה שמרשה להעביר ככזה היא יורקת לי בפרצוף עכשיו אני לא רוצה להטיף לה אני רוצה לשבת בממשלה הזו ולהגיד לה אל תעשי את זה".

אתה לא חושב שצריך להחליף ממשלה ש"יורקת לאזרחים בפרצוף?

"אנחנו צריכים להיות שם כדי לשנות את התפיסה כי לטעמי האופציות הנוספות שקיימות היום בהנהגה  קצת בעייתיות. מדיניות השמאל כבר הוכיחה שהיא לא מתאימה למציאות שקיימת היום".

קצת מפתיע לשמוע דעות מאדם שבעבר לא הייתי מגדיר בשום אופן ימני?

"נכון, הייתי בתקופת רבין, תמכתי בשלום ובתפיסה שהציע השמאל אבל היום המציאות שונה ויש להכיר בה. יותר מזה אני אגיד לך, אני לא מאמין שאפשר להגיע עם השכנים שלנו לשלום, הייתה לי תקופה שכן האמנתי בתקופת רבין, שיהיה אפשר להגיע לשלום , רצינו שלום אבל אין מה לעשות –                        עכשיו יש פה עוד בעיה, שאיתה בעיקר אני נלחם בחו"ל, הם מכחישים את עצם היותנו מדינה יהודית. די, ניסינו, לא עובד, נגמר הסיפור, אני לא רוצה לסכן אף אחד, יצאנו מעזה נתנו לכם לשלוט בעצמכם, למה אני צריך לסכן את עצמי".

בטח שמעת בשדרות את הסיפורים על ימים אחרים?

"בוודאי ששמעתי. יש אנשים בשדרות, הוותיקים יותר שמספרים לי על הקניות שעשו בעזה, אנשים שמספרים שהם מכירים בעזה אנשים, אתה לא צריך להיות אוהב אדם כדי להבין שמדינית אי אפשר, תן להם להתעסק בכלכלה ובפרנסה במקום להתעסק בטרור. המדיניות צריכה להשתנות מול עזה אבל בעיקר כלפי האזרחים בעזה רק אז אולי יהיה ניתן לתת סיכוי למשהו, במצב הנוכחי אין שום סיכוי לשלום וותיקי שדרות לא יוכלו לחזור לעשות קניות בשוק של עזה".

 

 

 

לכתבה הבאה:

פתק אדום

הזעם שהטיחה בפניו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפאנל שהתקיים בשדרות הפך לסרטון ויראלי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.