כניעתה של ממשלת ישראל לארגוני הטרור ברצועה, בחתימתה על הסכם הפסקת אש וזאת לאחר שכשמעט 500 רקטות נורו לעבר יישובי עוטף עזה- הביאה אלפי אנשים משדרות והסביבה להשתתף בהפגנת ענק, מהגדולות שידעה העיר. כתבנו סיקר את ההפגנה בשידור חי, וחזר נפעם
אפתח בוידוי: אני לא מאמין גדול בהפגנות, וחויתי לא מעט מאלו. אבל עם הידיעה על הפסקת האש, רגליי הוליכו אותי כמעט באופן טבעי אל צומת ניר עם, חצי כתושב בעיר הזו, וחצי ככתב מקומי שמשימתו היא לסקר את האירוע.
הגעתי, ולנגד עיניי בערו צמיגים, וגם אנשים. הזעם ניכר היטב בפניהם של כל מי שנכח שם. מבוגרים, צעירים וגם ילדים- מהם שמתגודדים בקריאות קצובות נגד הממשלה וההסכם, ומהם שעומדים בשקט ומסתפקים בנוכחותם במקום.
אלפי בני אדם, תושבי שדרות והסביבה, הגיעו להפגנה הזו כדי להביע תחושה אחת- נמאס. המציאות בה האויב מכתיב את זמני הלימודים, העבודה והשגרה, וכמובן הלחימה- היא כבר בלתי ניתנת להכלה, והגיעו מים עד נפש. ומה אומר, גם ההפגנה הראתה זאת היטב.
לא היתה זו הפגנה מנומסת, כמו קודמותיה. לא הסתפקו המפגינים בהנפת שלטים וצילום סרטונים. הערב בערו בכביש, בכל נתיב, כשלוש מדורות מעשרות צמיגים שהוכנו מבעוד מועד- כן, כמו השכנים מעבר לגדר. התחושה היא, שהגיע הזמן לשבור את הכלים ורק אם "תישרף המדינה" זה יזיז משהו למישהו.
"ביבי הביתה", "ביזיון", "העם דורש צדק מלחמתי" ועוד שלל סיסמאות כיכבו הערב בהפגנה. מיאוס גדול מההנהגה הישראלית ששברה שיא חדש בכניעה לאויב העזתי, כשהבליגה על ירי קרוב ל500 טילים והרג ופציעה של אזרחים רבים.
לאורך כל ההפגנה הדגישו המארגנים שזו רק תחילת הדרך, וששתי מחאות נוספות יתקיימו מחר: בחמש בבוקר יחסמו המשאיות האמורות לספק סחורה לעזה במעבר כרם שלום, על ידי עשרות אזרחים. בשעה שמונה בערב צפויה הפגנה נוספת בצומת עזריאלי בתל-אביב, בה מתכננים המארגנים לחסום את הצירים המרכזיים במה שעלול להוביל לפקקי ענק.
ואולי, זה הדבר היחיד שיועיל, שיעורר את מנהיגינו להבין שתושבי הדרום אינם אזרחים סוג ב', ושהם לא מוכנים לקבל את המציאות הזאת יותר. אולי הם יבינו שאם הם לא יפעלו לשנות את המצב, כיסאם בסכנה.
כך או כך, היה מיוחד מאוד לראות את ההתעוררות של התושבים, שחוו 9 חודשים של שריפות והפגינו אדישות רבה, וכעת הם דורשים שינוי מיידי במדיניות הממשלה מול עזה.