יום שישי , 20 יולי 2018
דף הבית / מגזין / "יש לנו כיתת כוננות עם לוחמים איכותיים שערוכה גם לתרחיש המנהרות"
סנ"צ מייק כהן | צילום: אורי גבאי
סנ"צ מייק כהן | צילום: אורי גבאי

"יש לנו כיתת כוננות עם לוחמים איכותיים שערוכה גם לתרחיש המנהרות"

בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד לפני כשנה וחצי, מפקד משטרת שדרות סנ"צ מייק כהן גאה לספר על ירידה משמעותית באחוזי הפשיעה בשדרות, בין היתר בעבירות הרכוש ("חדירה למרחב הפרטי זה אחד הדברים שהכי מתסכלים את האזרח), מפרגן לשיטור העירוני ("השיטור העירוני טיפל באלפי מקרים שקשורים לאיכות החיים והתוצאות בהתאם"), מתייחס למצוקת החנייה בעיר, לסכנה הגדולה של חניית משאיות וקורא לתושבים שחשים נסחטים בדמי חסות לשתף את המשטרה ("אם קיימת תופעה כזאת של אנשים שסוחטים אז שהציבור יבוא ויתלונן").

"יש כאן מחדל" אנחנו פונים לסנ"צ מייק כהן שמקבל את פנינו, "אתה כבר שנה וחצי בתפקיד ומעטים מאוד מכירים אותך ויודעים איך אתה נראה" אנחנו תוהים בקול רם. "האמת היא שזה האופי שלי, אני אחד כזה שאוהב לעבוד בשקט, חוץ מזה עכשיו הסכמתי להתראיין כי שנת 2017 שזה עתה הסתיימה הייתה מוצלחת כך שיש מה לספר לתושבים".

כאמור, סגן ניצב מייק כהן, בן 42, נשוי + ארבעה ילדים, מונה למפקד תחנת המשטרה בשדרות לפני כשנה וחצי. כהן קיבל לידיו את אחת התחנות הנחשקות ביותר בדרום אם לא בארץ וזאת על רקע המציאות הביטחונית הקשה איתה מתמודדת העיר מזה שנים רבות. כהן הינו בוגר תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בקרימינולוגיה ושירת כל חייו במשטרה – תחילה במשמר הגבול בשירות החובה ולאחר מכן במשטרת ישראל. בכל שנות שירותו כהן היה איש שטח, וככזה ניכר על פניו שהוא חי את השטח ובשילוב עם השכלתו נראה כי מדובר בהרכב מנצח, שכן גם הנתונים והאחוזים נמצאים אצלו ב"שלוף" וגם ידע מעמיק אודות כל נושא ונושא שהעלנו בפניו במהלך הראיון. תפקידו האחרון של כהן היה קצין אגף המבצעים וסגן מפקד תחנת אשדוד, תפקידים אותם מילא במשך 7 שנים עד אשר בשנת 2016 מונה לממלא-מקום מפקד תחנת המשטרה בשדרות, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.

ירידה דרמטית בפשיעה בשדרות

מה למדת בשנה וחצי שאתה מתפקד כמפקד התחנה בעיר?

"שדרות עיר מיוחדת ומשפחתית. כולם מכירים את כולם וכולם עוזרים לכולם, כולם רוצים בטובת כולם. אפשר להרגיש את זה בדברים הקטנים, כמו למשל שמישהו מתקשר ומתלונן על רעש אבל מבקש שלא יתנו לאותו אדם שמפריע את שלוותו דו"ח, רק שיבקשו ממנו להנמיך את המוסיקה וכל זה כי הוא שכן טוב. ככה אתה בעצם מגלה את המשפחתיות של האנשים כאן ואת המיוחדות שיש במרקם האוכלוסייה ולצד זה גם גילתי את האיומים הביטחוניים שאנחנו מטפלים גם בהם. בסך הכל מדובר בעיר שמתפתחת בקצב מטורף, כמות האוכלוסייה גדלה משנה לשנה ובהתאם הדרישה לשירותי המשטרה גדלה, אני שמח להגיד שביחד עם הרשות והקהילה הצלחנו להגיע להישגים לא מבוטלים השנה. בדיוק סיימנו את השנה האזרחית עם הישגים משמעותיים בכל התחומים".

באיזה נושאים למשל הגעתם להישגים?

"אפשר להתחיל עם משהו שנוגע לכולנו וזה עבירות הרכוש. עבירות הרכוש מתייחס בעיקר להתפרצויות לדירות ובתי עסק וגניבות רכבים. בנושא הזה הצלחנו לרדת ב-20% וצריך להבין שזה נתון משמעותי כי מדובר בעשרות מקרים פחות מהשנה שעברה. לא רק שירדנו ב-20%, גם הבאנו יותר עבריינים לכלא, זה אומר שבכל עבירה רביעית בעיר שדרות  העבריין נתפס ומקבל כתב אישום וממשיך את ההליך המשפטי בין אם זה הליך רגיל או במעצר".

יש לכם נתונים לגבי זהות העבריינים? האם מדובר בתושבי שדרות או אנשים ממחוץ לעיר?

"זה שילוב, התמקדנו גם בגורמים מקומיים וגם בגורמים שלא שייכים לעיר ובאו מבחוץ. התפיסה שלנו היא שבכל עבירה שהתרחשה אנחנו ממצים את החקירה עד תום. ברגע שאתה ממצה את החקירה אתה מצליח להגיע לנתון מספרי מאוד גבוה, 1 ל-4 זה נתון מטורף כי בסוף זה לא רק לתפוס את המבצע, יש גם עניין של מניעה, למשל להסתובב בשכונות ולהקים מחסומים. אני מניח שהתושבים ראו לא אחת לילות שבהם הוצבו מחסומים בהם בדקנו מי נכנס לעיר ומי יוצא מהעיר. כל זה למטרת מניעה וזה מייצר הרתעה. לי באופן אישי זה הישג מאוד חשוב, הרי לכל אחד שפרצו אליו לבית או שגנבו לו מרגיש מועקה, חדירה למרחב הפרטי זה אחד הדברים שהכי מתסכלים את האזרח ולכן אנחנו נתנו ועדיין נתנו עבודה סזיפית על העניין הזה כי זה מאוד חשוב לנו. זה הישג משמעותי בתחום של עבירות הרכוש. השגנו גם הישגים מאוד משמעותיים בתחום איכות החיים. אנחנו בירידה של מאות מקרים של הקמות רעש וונדליזם. כל התחום הזה של איכות חיים מציק נורא לתושב, כשאזרח רוצה לישון בלילה וחבורות נערים מפריעות לו כי הם עושות רעש אני הייתי וגם במקרה זה ירדנו במאות מקרים מהשנה שעברה. צריך לציין שיש ירידה בתחום הזה ב-3-4 שנים האחרונות בשדרות ואנחנו ממשיכים לעבוד גם עם הרשות בחקיקת חוקי עזר עירוניים וגם בפעולות של שיטור עירוני שהוקם לפני כשנה".

אם כבר הזכרת את השיטור העירוני, הייתה תקופה שלא היה כלל שיתוף פעולה בין העירייה לבין המשטרה.

"אני לא מכיר ולא נחשפתי לזה. ביום השני שלי בתפקיד לקחתי את הפקחים והשיטור העירוני והקמתי את היחידה. ראיתי חשיבות רבה לפעילות לטובת איכות החיים בעיר שדרות והיה שיתוף פעולה מלא עם הרשות בעניין הזה עד היום הזה. השיטור העירוני טיפל באלפי מקרים שקשורים לאיכות החיים והתוצאות בהתאם. צריך להדגיש שהשיטור העירוני בשדרות הוא הכי חזק מבין התחנות באיזור, הוא חזק כי הוא מגיע לכל אירוע ומטפל בנתח רחב מאוד של אירועי איכות חיים. לפני כשבועיים בערך הביאו לי סקר של עניין השיטור העירוני לגבי מה חשים התושבים ומה חשים הפקחים על העבודה ומהות העבודה ושדרות ממוקמת באחד המקומות הגבוהים בארץ מבחינת ההישגיות של השיטור העירוני ואנחנו ממשיכים את זה גם השנה. זה לטובת התושבים, השיטור העירוני הוא מכפלת כוח כי מעבר לאירועים שאנחנו מטפלים בהם שמגיעים למוקד 100 אנחנו מטפלים גם באירועים שמגיעים למוקד העירוני ומדובר כאן על אלפי אירועים. משטרת שדרות ממוקמת במקום הראשון במחוז מבין כל התחנות בהגעה לאירועים. אנחנו התחנה שמגיבה הכי מהר במחוז. זה לא בכדי, יש קשב לתושב. ברור שיש סדרי עדיפויות במענה לאירועים אבל בשורה התחתונה אנחנו מגיעים מהר לתושב. השירות לתושב כאן קיבל מענה לא דווקא בהגעת ניידת אלא גם בשירות לאזרח בתחנה, אנחנו מקום שני בארץ במתן שירות לתושב ואת זה התושבים אמרו, זה לא מדד שאני מודד את עצמי, זה מדד שנעשה על בסיס סקר חיצוני שהתושבים בשדרות נתנו למשטרה את הציון השני בטיבו בארץ. זה רק מראה את הקשר שלנו לקהילה".

נגעת בעניין עבירות הרכוש שזה נתון מפתיע כי בכל זאת יש כאן תנופת בנייה וכידוע בתנופה כזאת מגיעים לעיר אנשים רבים מחוץ לעיר, בני מיעוטים ואפילו שב"חים וחלקם אף נותר ללון כאן בלילה – דבר שראינו קורה בתקופת בניית הממ"דים.

"מבלי לעשות 'פרופיילינג' לאנשים כאלה ואחרים אני יכול להגיד שברובד הביטחוני שאנחנו מייחסים לעניין של הבניה כל יום יש סריקות באתרי הבניה. אנחנו מבצעים פעילות שבמתבטאת בבדיקת הקבלנים ובאנשים שעובדים אצלהם וגם את האנשים שמגיעים בהסעות. המעגל הזה גם יוצר הרתעה ובא ואומר לקבלנים ולאותם האנשים שבונים כאן ומביאים את אותם העובדים תיזהרו, אל תביאו עובדים לא חוקיים, אל תביאו אנשים שיכולה להיות איתם בעיה ביטחונית וגם פלילית כי אנחנו תמיד נבדוק אתכם. בבדיקות שעשינו במהלך השנה לא גילינו כמות חריגה של בני מיעוטים ותושבי שטחים ללא אישורים. הרוב המכריע של אותם אנשים שמגיעים לכאן מסיימים את יום העבודה וחוזרים לביתם, הם לא לנים פה. זה אומר שבסיום יום העבודה שלהם בסביבות 3-4 הם מתארגנים ועולים להסעות שלהם ויוצאים מעיר. כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ויכול להיות שיש כאלה ואחרים שלנים פה אבל בגלל הסריקות אתרים והפעילות האינטנסיבית סביב העניין הזה נוצרת הרתעה ופחות אנשים, בעיקר מאז תקופת בניית הממ"דים, לנים או נשארים בעיר".

קיבלנו לאחרונה מספר תלונות מצד תושבים שבשנה האחרונה היו מקרים שבהם פנו לבעלי עסקים וקבלנים עם דרישות תשלום, מן סוג של גביית דמי חסות.

"אם יש תופעה כזאת אני קורא לאנשים לבוא ולהתלונן. אני מבטיח שכל תלונה כזאת תקבל התייחסות רצינית. אני לא מכיר תלונות כאלה ואם קיימת תופעה כזאת של אנשים שסוחטים אז שהציבור יבוא ויתלונן. אין לנו תיקים כאלה ואם היו בטוח שהיינו מטפלים בהם כמו כל תיק של פשע חמור. בלי שנקבל תלונות ובלי ידע בסיסי על אדם כזה או אחר שפנה וביקש לקבל כספים שלא מגיעים לו קשה להתקדם. אם אני כמשטרה יודע על ביצוע עבירה מהסוג הזה, כל-כולי יהיה בתוך זה. צריך שיתוף פעולה של האזרחים, אפילו בצורה הבסיסית".

ראש העיר אלון דוידי וסנ"צ מייק כהן
ראש העיר אלון דוידי וסנ"צ מייק כהן

"יש מצוקת חנייה. לא נתפשר עם בריונות של נהגים"

לאחרונה יש הגברת אכיפה בתחומי התנועה בעיר.

"העיר שדרות גדלה בצורה משמעותית. למרות שעובדים כרגע על תשתיות של כבישים, הרחבת נתיבים, רמזורים ועוד עדיין כמות הרכבים בעיר גדלה משנה לשנה. אני אקרא לזה המצרך המבוקש ביותר לשירותי משטרה וזה תלונות על חסימות מעבר, אלה עבירות תנועה בגדול. יש בעיה של חניות בעיר ובאזור התעשייה, יש אפילו פקקים בעיר אבל אנחנו נתנו פיתרון יחד עם הרשות המקומית להרבה מהתופעות הללו, אם זה הרחבה של רחוב העלייה, פתיחה של מחלף לכביש 232 שיבנה בקרוב. בימים אלה אנחנו עומלים על הרחבת דרך מנחם בגין, כבר התחילו העבודות במקום. עדיין יש בעיית תנועה באזור השוק, חניון המשאיות שבקרוב יקבל אישורים יפתור את בעיית המשאיות בתוך העיר".

בעיה להגיד 'בקרוב' על חניון המשאיות, כבר שנים רבות אומרים לנו בקרוב.

"זה לקראת סיום. הוגשה בקשה לקבלת רישיון עסק מה שאומר שזה השלב האחרון. כבר יש מקום, יש גידור, יש שומר ויש את כל התשתית וזה יוציא את המשאיות והאוטובוסים מחוץ לעיר".

הנהגים מתלוננים שלא יהיה להם איך להגיע לחניון בבוקר ולחזור בערב.

"כל עיר מתנהלת באופן שונה. באשקלון יש שאטלים שלוקחים את הנהגים ומסיעים אותם לבתים, במקומות אחרים החניונים סמוכים לתחנות הסעה ציבוריות כמו אוטובוס או רכבת. כל עיר מתנהלת אחרת. בעל מקרה הרעיון הוא להוציא את המשאיות והאוטובוסים מתוך תחומי העיר החוצה".

יש בעיה חמורה של פקקים בבוקר ובצהריים בכניסה וביציאה משדרות.

"הרמזור בצומת שדרות מהווה מטרד בשלושה נושאים עיקריים: תושבי ניר עם שנכנסים ויוצאים בסמוך, רכבים שמגיעים לרכבת שיש לה ביקוש רב וכמובן תושבי שדרות שנכנסים ויוצאים. אם כבר אנחנו מתעסקים בצומת הזאת יש כוונה לבנות מחלף במקום. בדקנו מה הן שעות השיא בצומת וגילינו שמדובר בשעות הבוקר ושעות הצהריים. בשעות הבוקר אנשים יוצאים מהעיר ויש אנשים שמגיעים לרכבת ויש את תושבי קיבוץ ניר עם כולל אלו שמסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך בקיבוץ. אז לקחנו את טווחי הזמנים וזיהינו שאפשר להאריך פאזה ברמזור כדי לנקות את הצומת. נתנו עדיפות בשעות האלה לרכבים הפונים לשדרות ולאלו הפונים שמאלה לכיוון צומת שער הנגב והאטנו את הפאזה לאלו הבאים מכיוון באר שבע וככה שילבנו את התנועה שהכל יתנקז החוצה. זה בעצם קורה מ-7:30 עד 8:45 בבוקר ואחרי הצהריים מ-15:30 עד 16:30, בזמנים האלה בעצם הארכנו את הפאזה יחד עם מהנדסי נתיבי ישראל. בסופו של דבר יהיה כאן מחלף ככה שהתנועה פשוט תזרום".

בסופו של דבר יש מצוקת חניה גדולה בעיר ואנשים נאלצים לעבור על החוק כדי למצוא חניה.

"אף אחד לא אמור לעבור על החוק, כולם אמורים לחנות כחוק. איפה שאין חניה שיסעו קצת יותר רחוק ויחנו בצורה מסודרת. התפיסה הישראלית היא כמה שיותר קרוב יותר טוב – אני ירדתי דקה, אני רק מביא משהו וכולי. זה מסכן וזה לא טוב. יש מספר מוקדים של עסקים שיש בהם בעיתיות מבחינת החניה. ואם מתרחקים 20-30-40 מטר מהמקום אפשר למצוא חניה חוקית. השנה אנחנו הולכים כתפיסה לאזור התעשייה ולרחוב הרצל ואנחנו נאכוף כדי שהאזרח הנורמטיבי ושומר החוק לא יפגע. אנחנו לא נסכים שרכבים יחנו על המדרכה או יחסמו מעבר, לא נקבל בריונות. אנחנו על הדבר הזה שנקרא עבירות בריונות לא מתפשרים. אנחנו קודם כל באים לאזרח ואומרים לו שהוא חונה שלא כחוק ואם הוא נורמטיבי הוא יגיד הבנתי שגיתי ומזיז את רכבו אני לא דווקא אפעיל אכיפה נגדו. אבל אזרח שיחנה את הרכב שלו במודע במקום שאסור לו לחנות ופוגע בשאר הציבור זאת עבירת בריונות חמורה שכן טיפלנו בה השנה ואנחנו נמשיך לטפל בה גם בשנה הבאה מתוך תקווה שכולם יחנו כחוק והתנועה תזרום כנדרש ברוב המקרים, אבל בכל מקרה אנחנו מודעים למצוקה הקיימת".

אנשים רבים מתלוננים שצבעו את כל שפת המדרכה מול קופת חולים מכבי באדום-לבן ואין מספיק חניה באזור.

"יש כוונה עירונית לכל מקום כזה – מרכז עסקים, קופת חולים ומקומות עם ריכוז גבוה של אנשים להרחיב את החניות ולקחת שטח ציבורי כדי שיוכלו לחנות שם. אם מתייחסים לקופת חולים מכבי יש כוונה לקחת שטח נוי שנמצא במקום ולהרחיב אותו לחניות. גם כאן מול תחנת המשטרה יש כוונה להרחיב את החניון של הבניינים אל תוך שטח הנוי. עכשיו בונים מאחרי התחנה מרכז נוער וגם שם יוקצה נתח נרחב לחניות. זאת אומרת שבד בבד שבונים מרכזים חדשים וגם מול מרכזים ישנים יש כוונה להרחיב את התשתיות. האדום-לבן לא רק בא להגיד 'אל תחנה', אלא גם להגיד כאן חייבת להיות תנועה זורמת, הרי אדם מגיע עם רכבו ומחנה אותו והוא יכול להיות באותו המקום כמה זמן שהוא רוצה ואז התנועה מאטה ונעצרת עד שאותו רכב שחנה באדום לבן יואיל בטובו לזוז וכאן נכנס העניין שדיברנו של האכיפה".

"אנחנו פועלים כל השנה בשגרה על מנת להיות מוכנים לחירום"

נושא שמאוד חשוב לכהן הוא הקשר בין המשטרה לקהילה ובחינוך. כידוע שדרות בעבר, בעיקר בשנות השמונים והתשעים סבלה רבות מעבריינות נוער והייתה ידוע לשמצה כיצואנית של עבריינים. אותה עבריינות הייתה ממוקדת בעיקר אבל לא רק, באופן טבעי כמובן, כנגד אוכלוסיות חלשות כגון הקשישים. בשנים האחרונות המגמה התחלפה ואנחנו רואים נוער ששואף למצויינות, אחוזי גיוס גבוהים ורצון לשרת שירות משמעותי בצבא. כהן מספר על כך: "הנוער פוחז, קל דעת ושובב וצריך התייחסות מיוחדת. הקשישים הם אוכלוסייה פגיעה יותר ואלו שתי אוכלוסיות שהשנה נתנו להם דגש יחד עם הרשות בפרויקטים משותפים. לגבי נוער נכנסו למועדוני נוער ועשינו פעילות הסברתית, שיחקנו איתם כדורגל יחד עם ותיקי העיר, לקחנו אותם לירושלים, למפרשיות בים באשקלון, למתחם הסינמה סיטי בגלילות במימון עירוני ויצרנו חיבור של שוטרים ומפקדים לאותם קבוצות נוער. יש את פרויקט מיל"ה (מובילים יחד למען הנוער – מ"מ), ביצענו שלושה פרויקטים כאלה השנה שהכילו עשרות בני נוער וגם שם יש הרצאות ושיעורים שאנחנו מעבירים לבני הנוער, הגענו למעל 2000 בני נוער בבתי הספר בפרויקטים כאלה ואחרים ואנחנו מחוברים לרווחה ולעל"ם. אני לא מחפש נערים לתפוס אותם ולהגיש נגדם כתב אישום, אני רוצה לטפל בהם דרך הרשויות המתאימות, לטפל בהם ולהחזיר אותם לתלם למעט מקם קשים של עבריינות נוער כגון אלימות קשה, רכוש או שוד, שם אנחנו מטפלים ללא סייג".

יש הרבה מקרים כאלה בשדרות?

"לשמחתי לא. בנוער בשדרות אנחנו לא מרגישים שיש עליית מדרגה חריגה בפעילות. תחום הנוער מאוד חשוב לי ואנחנו מבצעים הרבה פרויקטים שם. בנוגע לקשישים וניצולי שואה אנחנו נמצאים איתם במועדונים, אנחנו מאמצים קשישים עריריים שהקן המשפחתי עזב את הבית ויצא מחוץ לעיר והם נותרו לבד. אנחנו עושים ביקורים שבועיים ואפילו שיפצנו חצר בבית של אחד הקשישים יחד עם הפקחים כי החלום שלו היה לרדת ולשבת בחצר אבל לא הייתה לו נגישות לשם. עשינו לו מדרגות, עצי נוי, דשא, חומה. נתנו לו תחושה שאנחנו איתו ועכשיו הוא יכול לרדת לשתות את הקפה בחצר שלו. זאת רק דוגמא אחת מני רבים. קיימנו מסיבות פורים במועדוני הקשישים ואנחנו מאמצים מספר לא מבוטל של קשישים ואפילו לוקחים אותם לביטוח לאומי ולקופת החולים. נפגשנו עם הקב"ט של קופת החולים וסוכם שנבקר באופן קבוע בקופות החולים ולכן אנחנו בד-בבד גם מסיעים קשישים איתנו לקופת החולים. זה מבורך ואנחנו מתכוונים להמשיך עם זה גם השנה. כמובן שכל הפרויקטים האלה הם בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית".

לנושא אחר ואולי החשוב ביותר – הנושא הביטחוני. יש איום של מנהרות למשל שכולם מדברים עליו.

"הנושא הביטחוני הוא בראש מעיינינו. אנחנו פועלים כל השנה בשגרה על מנת להיות מוכנים לחירום. אנחנו עוברים משגרה לחירום תוך 15 שניות, זאת אומרת שכל מצב שבו אני צריך להיערך לפעילות בטחונית חריגה אנחנו יודעים איך לעשות את זה ויש לנו סדר פעולות מובנה. בזמן שגרה אנחנו מבצעים המון תרגילים וכשירות מבצעית לשוטרים, אנחנו בקשר מצויין עם הצבא, שהוא אחראי לביטחון הפנים על העיר והקשר עם הצבא הוא קריטי וחיוני לביטחון. יש בשנה עשרות תרגילים, חלקם משותפים, חלקם אזוריים וחלקם מחוזיים ויש כוחות מוגדרים שמגיעים לפה עם לחיצת כפתור על מנת להעניק את המעטפת הביטחונית הנדרשת. חווינו השנה נפילות של רקטות בתוך העיר. היה אפשר לראות את התגובה המהירה של השוטרים בהגעה לזירה וסגירתה, הטיפול בזירה וממש מהר מאוד החזרת החיים לשגרה. אנחנו ערוכים לזה".

בעבר הוקמה כיתת כוננות. האם היא מוכנה להתמודדות מול תרחיש כזה?

"יש לנו כיתת כוננות עם לוחמים איכותיים שערוכה גם לתרחיש המנהרות.  אני לא אגיד את הכמות של הלוחמים אבל יש כמות טובה של לוחמים שנותנים מענה ראשוני כי הם פה בתוכנו וגם להם יש משימות מובנות ויש להם ציוד שלא יבייש לוחם. הם המענה הראשוני לציבור בתוך השכונות אם חלילה קורה מצב שאנחנו צריכים להגיב מהר ומיידית. אנחנו כרגע עובדים על הסינכרון הזה בין ניידות המשטרה לבין אותם לוחמי כיתת כוננות. הייתי באימונים שלהם ופגשתי את חלקם, אלה חבר'ה מצויינים ולוחמים מלח הארץ שנמצאים פה וזה נותן מענה הרבה יותר מהיר מכל דבר אחר בדקות הראשונות ואנחנו מעריכים ומוקירים אותם".

אנחנו מקיימים את הרעיון ממש כמה שעות אחרי כניסת השנה האזרחית החדשה, מה שאומר שבעצם התחלנו את שנת הבחירות. יש היערכות מיוחדת מצידכם לקראת הבחירות?

"כל עבירת בחירות כזאת או אחרת ובמיוחד אם היא כוללת אלימות תטופל ביד קשה, מאוד אפילו. על כל תחום ועל כל דבר. לא נאפשר איומים, תקיפות, וונדליזם או הפרות סדר. גם הסתה ברשת שהיא חמורה, שכן כל נושא הרשתות החברתיות עולה מדרגה בזמנים כאלה, כל אחד שיש לו גישה למקלדת יכול לרשום מה שהוא רוצה. אז אני אומר לא – לא כל אחד יכול לרשום מה שהוא רוצה או להגיד מה שהוא רוצה. אני אומר לאנשים תשקלו, תהיו הגיוניים. מותר להביע מחאה ודעה אבל הדברים צריכים להיעשות ולהיאמר בצורה שאינה מתלהמת ובטח ובטח ללא איומים של פגיעה כי אנחנו נטפל בזה ביד קשה. כרגע ההיערכות לבחירות קיימת ברובד הנמוך אבל ככל שנתקדם בציר הזמן זה יעלה. אני מקווה שהבחירות יהיו הוגנות ובצורה כזאת שאף אחד לא יתקוף או יאיים".

לכתבה הבאה:

הילד מרחוב אלפסי

  עד לפני מספר שנים הוא עבד בעבודות מזדמנות ותואר ראשון היה רק בגדר חלום רחוק …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.