אלעד קלימי, סגן ראש העיר שדרות, פועל במרץ רב במסגרת תפקידיו השונים, בין היתר בתחום החינוך וצובר הערכה גדולה בקרב התושבים מה שמביא רבים לתהות האם הוא פוזל בעתיד לראשות העיר. בראיון ל'דין וחשבון ושדרונט' הוא מתייחס לספקולציות אבל בעיקר מעדיף להמשיך להתעסק בתוכניות שהוא כבר מיישם לתת לילדי שדרות את התנאים הטובים להגיע להשכלה הגבוהה ולתפקידים נחשקים בהייטק הישראלי.
כשאלעד קלימי השתכנע להיכנס לפוליטיקה בשדרות הייתה לו לדבריו מטרה אחת עיקרית והיא לעסוק בעתיד של ילדי העיר, באופן הכי טבעי הוא קיבל לידיו במחצית הקדנציה הקודמת במשרה מלאה את תיק החינוך והחל להחדיר לשם את תפיסת עולמו להוביל את התלמידים למצוינות, פחות בדיבורים,יותר בתוכניות פרקטיות כמו למשל שיתוף פעולה עם חברת 'אמדוקס' כדי לייצר כבר בשלב מוקדם את התנאים לכך שבעתיד נראה עובדים רבים משדרות משתלבים בחברת ההיי טק. "כשאני נכנסתי לתפקיד שלי בתיק החינוך היה לי ברור שצריך לשנות את התפיסה, זאת אומרת להציב רף גבוה עם תוכניות פרקטיות יותר" מסביר קלימי השבוע, "אנחנו לא שואפים להביא את המצב של שדרות למצב של עיר נורמאלית רגילה אלא למצב של עיר מובילה בכל התחומים, חדשנית פורצת דרך, ותחום החינוך הוא המרכיב הכי חשוב כדי לבנות את העתיד שלנו. אפשר לומר שבקדנציה הראשונה העלינו את הרף והצלחנו לשבור את תקרת הזכוכית, עכשיו התפקיד שלנו לגרום לכך לשבור עוד רף גבוה".
איזה רף למשל הייתי רוצה לראות ששדרות עוברת?
"למשל לאחרונה ישבנו עם נציגי חינוך של אחד הפרויקטים החשובים בראשות דר' שוקי עמרני, אחת השאלות למשל שעסקנו בה בשדרות שאין עדיין טייס, אין בוגר קורס טייס משדרות. למה אנחנו צריכים את זה כמטרה? הרי לא חייב שיהיו טייסים אבל אם יש מצב שאף ילד לא חולם על זה, שאף אחד לא חושב שהוא מסוגל לעשות את זה, אז אנחנו רוצים לייצר מצב שהרבה תלמידים רוצים את זה. איך בונים את זה? איך מייצרים את התחושה הזאת? אני חשבתי ופעלתי לשיח עם הצבא, אם ילד מגיע למבחני קב"א (קבוצת איכות) ומראש זה שהוא משדרות זה מוריד לו את הקב"א אז צריך לדאוג לשנות את זה, בראש ובראשה זה שינוי תודעתי, לגרום לתלמידים להאמין בעצמם ולתת להם את כל התנאים כדי להצליח".
קלימי ודוידי. צילום: אורי גבאי
המהפכה מתחילה בנוער
עד ששדרות תשלח נציג ראשון לקורס טייס, יש לא מעט עבודה לעשות במערכת החינוך העירונית, התחושה היא שתלמידי שדרות זוכים להשקעה גדולה מבחינת התקציבים אבל קשה עדיין לומר שיש שינוי דרמטי, שינוי שגם יבוא לידי ביטוי באחוז התלמידים הגרים בעיר ולומדים בה, שינוי יגרום להורים להפסיק לפזול החוצה ולחפש מערכות חינוך אחרות לילדים שלהם.
כאשר נכנסת לתפקיד איזה צורך בסיסי חייב ליישם במערכת החינוך בשדרות?
"אני חושב שאני סימנתי שני צרכים בסיסיים. קודם כל לא להסתפק בקיים , דבר שני לעשות תהליך עומק פדגוגי. לקחנו את רשת אמית ביחד עם קרן רשי ויצרנו צוותים פדגוגיים מובילים, בשנת הלימודים הבאה, תש"פ, כל בתי הספר יכנסו לתוך תוכנית של שינוי פדגוגי, זאת אומרת המורים יקבלו מענה רחב כדי להשתפר, לא מדובר במורים מנוסים שייתנו הרצאות וזהו גמרנו אלא הצוות המוביל של בית הספר שנעצים אותם בהשתלמויות הכי טובות. לשמחתי ראש העיר ששותף לכל התהליך החשוב הזה התגייס וגייס תקציבים גדולים למימוש התוכניות הללו כולל למשל שיפור תנאי למידה שזה הכרחי ליצור אווירה אחרת מאשר לוח עם גיר וכיסא עקום".
אנחנו רואים שבמדד מבחני הבגרות שדרות ניצבת במקום גבוה, השאלה היא האם קו המנחה זה רק הציונים כי התחושה שכל הזמן מתעסקים במספרים ופחות בעיקר כמו למשל האיכות ועם כמה ידע התלמיד מגיע לאקדמיה?
"כבסיס שלנו להצלחה כמובן שצריך לשאוף לכמה שיותר ציונים גבוהים אבל אנחנו לא מסתפקים רק בזה, יש עוד הרבה מדדים חשובים לנו לא פחות מהציונים. למשל אני אספר לך על פרויקט שנקרא "שדרות במרכז" שאליו גויסו מקרן רשי עשרה מיליון שקלים, הוקמה מנהלת שמורכבת מבתי ספר, עסקים, תושבים, קרנות וכו…, נציגים של כל המגזרים, אנחנו לוקחים 5 נושאים מרכזיים שבהם אנחנו מתמקדים כאשר הדגש הוא על צמצום הפערים ותחושת המסוגלות, בין הנושאים שהוחלט לשים עליהם דגש זה הסיפור של תנועות הנוער והשירות המשמעותי בצה"ל, גילינו למשל נתון בצה"ל ש-98 אחוז ממסיימי הקצונה הם בוגרי תנועת נוער, בעיני הנתון הזה מוביל גם להצלחה באוניברסיטה וכן הלאה לכן כהחלטה עירונית הוחלט להשקיע בתנועות הנוער, נבנו מבנים חדשים לכל התנועות, הקצו תקציבים ואנחנו כבר רואים את התוצאות, זאת דוגמה אחת מיני רבים לכך שהחשיבה היום במערכת החינוך בשדרות היא לא רק הציונים אלא לא פחות האיכות והנושא החברתי וזה כמובן מתחיל בגיל הנוער".
כמה באחוזים בקרב בני הנוער מעורבים בתנועות הנוער?
"ברמה הארצית הממוצע עומד על מעורבות של 25 אחוז מבני הנוער, בשדרות יש מעורבות של 30 אחוזים, אנחנו שואפים להגיע למצב ש-80 אחוזים מעורבים בתנועות וארגוני נוער כי שם מפתחים את הנתינה, את האזרחות, את ההתנדבות שבו, את המסוגלות שבו, את המנהיגות וכאשר ילד מחשיב עצמו כמנהיג, כמי שמסוגל, אנחנו נראה את זה בא לידי ביטוי גם בלימודים, בצבא, באקדמיה שם ישאף לרכוש מקצוע עם עתיד כלכלי, כל זה זה שרשרת אחת שמחוברת אחת לשנייה, השקעה ממוקדת בנוער, לא רק בחיי התרבות, שם העתיד של שדרות. בתוך כל זה אסור לשכוח שהנוער הזה גדל במציאות ביטחונית לא פשוטה והתמודד בגבורה בצורה בוגרת עם המצב הזה והיום אני יכול לומר בגאווה שיש לשדרות את הנוער הכי איכותית שיש, נוער מוביל שבהחלט יכול לשמש דוגמא לכל המדינה. עוד נושא שבחרנו להשקיע בו בנוער שלנו, תיקח את החופש הגדול, כל בן נוער שרוצה לעבוד בקייטנה, יעבדו בקייטנה, בשנה שעברה העסקנו 216 בני נוער, תחשוב כמה יתרונות יש לזה, נער שצריך להתעורר מוקדם בבוקר לא ישוטט בשעות הלילה המאוחרות, הוא הולך לישון כי הוא צריך להתעורר מוקדם לעבודה, בקייטנה הוא פוגש אנשי חינוך הוא לומד מהם והופך להיות הדמות הבוגר והוא גם מרוויח כסף שהוא עמל עליו. זה בעיני חינוך, לא העיקר הציונים כי אסור שציונים יהוו תירוץ או ימנעו מנער או נערה להיות חלק מתהליך חברתי לא פחות חשוב".
ההשקעה בנוער חשובה אבל כשהם מסיימים תיכון עם תעודת בגרות צריך שתהיה איכותית מספיק לאקדמיה. איפה אנחנו עומדים מהבחינה הזו?
"כמובן שאנחנו חושבים על הצד השני של המטבע, גם תלמיד שיש לו תחושת מנהיגות ובסוף עושה שלוש יחידות במתמטיקה וארבע יחידות באנגלית זה מחסום. הצלחנו ליצור שיתוף פעולה עם אמדוקס וביקשנו לתת עדיפות לתושבי שדרות אז אמרו שהם מוכנים לתת עדיפות בראיון קבלה אבל הרבה לצערי נופלים בנקודה של האנגלית לכן התקבלה החלטה וזה מבוצע כבר מגיל צעיר להכניס למערכת החינוך בשדרות אנגלית מדוברת כבר מתחילת בית הספר היסודי, אנחנו חייבים להסיר את כל המחסומים האלה. עכשיו לגבי מגמות נוספות אני מבטיח לך איפה שיש ביקוש אנחנו נותנים מענה אגב גם בתחום התקשורת הכנסנו שיתוף פעולה עם מכללת 'ספיר' כך שאני מאמין נראה תוצאות בהמשך".
מה עמדתך באשר להכנסת מגמות מקצועיות שיעשירו את הידע ויתנו ביטוי לתלמידים שהם מוכשרים?
"אין לי בעיה להכניס מגמות מקצועיות אבל שהן לא יהוו תחליף כי בעיניי אין תחליף לתעודת בגרות מלאה ואיכותית שפותחת את הדלת לעתיד. ברמה העקרונית אם ניקח את תיכון גוטוירט ששם לומדים 800 תלמידים ב-6 שכבות, בסוף שכבה של 130 ילד לא יכול לייצר אינספור מגמות אבל אנחנו מנסים לייצר מגמה איכותית, אם אנחנו בוחרים להשקיע בקולנוע אסור שזה יהיה מפלט לאלה שלא מצליחים, זה חייב להיות בצורה שגם תלמידים חזקים ייקחו חלק, השילוב הזה בהחלט נלקח בחשבון להוסיף תחומי מקצוע".
אחד הנתונים שהיו בעוכרי מערכת החינוך בשדרות לאורך השנים זה אחוז גבוה של תושבים שמעדיפים להוציא את הילדים שלהם החוצה, אפשר לומר מרביתם לשכנה משער הנגב?
"ראשית בשנים האחרונות בהחלט אנחנו רואים שיפור גם במספרים. אני חושב שמערכת החינוך בשדרות במקום הכי טוב שיש, לצערי עדיין יש תושבים שמעדיפים לרשום את הילדים שלהם בשער הנגב לטעמי בעיקר בגלל דעה קדומה או סטיגמה שיש להם על החינוך בשדרות. אם אני מחלק את זה לפי גילאים, בגיל תיכון אנחנו מאפשרים רישום לתלמידים היכן שהם חפצים, יש תלמידים שרוצים להתמקד במוסיקה, יש כאלה בחקלאות ואם אני לא מציע להם את זה זכותם לבקש להירשם במוסדות מחוץ לעיר, באשר לגיל היסודי, יש אמירה ציבורית ערכית לא לאפשר לתלמידים ללמוד מחוץ לעיר, כמובן שיש מקרים יוצאים מהכלל. מערכת החינוך בשדרות היא מצוינת, התלמידים בשדרות זוכים להשקעה בין המקומות הראשונים בארץ ואנחנו חושבים שלפחות עד כיתה ז' אין שום סיבה לצאת ללמוד החוצה כי באמת כל בתי הספר היסודיים בעיר מובילים למצוינות".
כפי איך שאתה רואה את הדברים מה האתגרים של שדרות בשנים הבאות?
"אני חושב שהאתגר המרכזי שלנו זה סיפור הסכם הגג, בשדרות יש סיפור קהילתי טוב, אפילו יוצא דופן. כלומר אם נוריד את רעשי הרקע הקהילה פה היא של אנשים מחוברים ואוהבים אחד את השני ואוהבים את המקום. לפעמים אנחנו לא שמים לב לזה ואז באים אנשים מבחוץ ותמיד מתפעלים מזה. בהסכמי גג כבר מגיעים ועתידים להגיע לכאן אלפי אנשים והעיר תגדל ולנו יש אתגר ענק כי אפשר מהר מאוד להתכנס למודל של בניינים גדולים והאתגר שלנו הוא לשמר את העניין הקהילתי דרך המנהלות השכונתיות שהולכות לעבור עוד מתיחת פנים, ניצול הסכמי הגג לטובת הקהילה אם זה למשל אנחנו בוחנים הקמת חווה חקלאית באחת השכונות החדשות ומה ההשפעות הקהילתיות, זאת דוגמה ואני באתי עכשיו לראיון מפגישה בנושא. אנחנו עובדים מסביב לשעון לקראת ביצוע הסכם הגג".
צילום: עיריית שדרות
"נקודת המוצא שלי שאני שליח של הציבור"
לפוליטיקה בשדרות נכנס קלימי בבחירות בשנת 2013 והוצב כמספר 3 ברשימה של אלון דוידי איתו יש לו היכרות רבת שנים עוד מהתקופה הראשונה של הקמת הגרעין התורני בשדרות כך שבאופן טבעי קלימי נתפס כנציג הקהילה. לזכותו יאמר כי מהרגע שנכנס לתפקיד בהתנדבות לצד העבודה בהיי-טק הוא לא נתן לסטיגמה המגדרית לנהל אותו ופעילותו הציבורית התפרשה בקרב כל הסקטורים, לא סתם כנראה הוא זוכה להערכה רבה בקרב תושבים רבים מכל גווני הקשת. "אני נבחרתי לייצג את התושבים בשדרות ולא קבוצה מסוימת" הוא מסביר לא אחת, "חובתי כנבחר ציבור לדאוג לכלל התושבים וכך אני משתדל לעשות במסגרת התפקידים שלי".
אחרי יותר ממחצית קדנציה בהתנדבות התמנה קלימי לסגן ראש עיר בשכר מהסיבה שלא יכול היה להמשיך בעבודתו לצד העיסוק הציבורי ששאב ממנו המון שעות. "נקודת המוצא שלי שאני שליח של הציבור. כאשר יש פנייה תושבים וגם שאין פנייה של תושבים המוח שלי עסוק כל היום במה אפשר להטיב עם התושבים ששלחו אותי למשימה גם לפני ששילמו לי משכורת. את אותה משכורת הרווחתי גם בהיי טק עם פחות כאב ראש אבל לא היה את המימד של השליחות ומה אני מסוגל לעשות למען הציבור, מה אני מסוגל לקדם ביחד עם הציבור ומה שאני יכול להיות שותף, זאת נקודת המוצא שלי".
כמה הפוליטיקה עניינה אותך לפני שהחלטת להצטרף?
"ציבוריות תמיד עניינה אותי אבל פחות הפוליטיקה. לפני שנכנסתי לפוליטיקה בשדרות הייתי יו"ר קהילה, יו"ר ועדת הורים והיה בי את הרצון לתרום לציבור, לעיר שבה אני חי ומגדל את ילדיי. אומנם זה עטוף בסיפור הפוליטי אבל מה שחשוב זה העשייה ורק בה אני מתרכז, למען האמת לא תכננתי להיות סגן אבל אני שמח על כך"
אפשר לומר שדוידי עשה צעד כמעט חסר תקדים אם אני מביט על הרשויות מסביב בכך שהטיל וטו על סגן בשכר כדי לשמור אותו למספר 3 ברשימה שלו?
"זה נובע מהאמון שיש לראש העיר בי ומתוך היכרות למה אני מסוגל, אני לא יכול להעיד על עצמי, אני באמת משתדל ואני חושב שזה הוכיח את עצמו בקדנציה הראשונה. אני רוצה לומר שקיבלתי ממנו גיבוי להיות חלק בהמון תהליכים חשובים, להביא רעיונות אם זה בתחום כוח אדם, אם זה בחברה הכלכלית וכמובן במערכת החינוך. אני כמובן מודה לו ושמח שמשיתוף הפעולה הזה התושבים מרוויחים".
מה תחושת הסיפוק?
הסיפוק שלי אדיר מהתפקיד, אגב לא רק מההצלחות, גם מאי ההצלחות. הדבר הכי כייפי זה לראות את המפכה האמיתית שעשינו בתחום הנוער, אמיתי אני אומר לך מי שרוצה להתענג על דברים שקורים בעיר, שילך לשבת עם תנועות הנוער. אגב זה מדהים לראות שהמקום היחידי בארץ שבו משתפים פעולה תנועת אריאל שהיא מבחינה דתית קפדנית מאוד, תנועת הנוער העובד והלומד שמזוהה יותר כחילונית. הם מרימים טיולים יחד, פעילויות וזה מופלא בעיניי".
הפעילות הציבורית הנמרצת של קלימי מעלה גם לא מעט תהיות באשר לשאיפות הפוליטיות שלו, כך למשל במערכת הפוליטית כבר מדברים על כך שהוא מכשיר עצמו לתפקיד הבא, ביום שאחרי עידן דוידי, בינתיים הוא מתחזק דף פייסבוק פעיל מאוד, מקפיד לשלוח עדכונים שוטפים לתושבים ומשרדו פתוח לקבלת קהל לכל בעיה קטנה שצצה. מוקדם יותר, בראיון למהדורת הוידאו השבועית של האתר שלנו "שדרונט" הוא התייחס לספקולציות שהתחזקו בימים שבהם ראש העיר אלון דוידי שקל אם להיענות להצעה של הבית היהודי לעמוד בראשם בבחירות לכנסת.
אם דוידי היה הולך לכנסת איפה אתה היית מבחינה פוליטית?
"אני אומר למה לעסוק בשאלות היפותטיות, הוא פה ואנחנו שמחים שהוא פה. בכנות גדולה, לא עוסק בשאלה על היום שאחרי דוידי. טוב לי בתפקיד וטוב לי שהוא ראש העיר. הוא ראש עיר באמת מצוין, כל עוד הוא לא חושב ללכת אני בטח לא חושב שהוא צריך ללכת. אני בנאדם ריאלי, יש שיאמרו ריאלי מדי, אני לא מתעסק בדמיונות. אם תגיע שאלה כזאת אני אעסוק בה. היום אני לא רואה איך זה קורה יש פה ראש עיר שנבחר ברוב גדול, טוב לו בתפקיד, הוא עושה המון עבור התושבים שאוהבים אותו. שימשיך בתפקיד והכל בסדר".