יום שלישי , ספטמבר 26 2017
Home / חדשות / "לא מרגיש מאוים אבל יש עובדים שצריכים לדעת איפה הקו האדום"
צילום: אורי גבאי

"לא מרגיש מאוים אבל יש עובדים שצריכים לדעת איפה הקו האדום"

מאז נכנס בראשית הקדנציה לתפקיד מנכ"ל עיריית שדרות, טל טורן מתמודד עם לא מעט בעיות ואתגרים אבל גם נקלע לעימותים עם עובדים שלא סרים למרותו ומסתיימים בתחנת המשטרה. בראיון ראשון הוא מספר על הבעיות איתם הוא מתמודד בבניין העירייה והיעדר המשמעת אצל חלק מהעובדים, מתייחס למכת הביובים שפוקדת העיר ומנמק את הסיבות לכך ורק על סוגיית הגזבר הוא שמר על שפתיים חתומות.

 

עם כניסתו של ראש עיריית שדרות אלון דוידי לתפקיד בחודש נובמבר 2013 הוא קיבל עירייה עם גירעון עצום אבל דווקא אז בזמן שהעירייה ביקשה לפטר עשרות עובדים הוא מינה את טל טורן לתפקיד המנכ"ל, צעד שספג לא מעט ביקורת ציבורית, ביקורת שעם הזמן נשכחה משום שהמצב הכספי השתפר פלאים. למרות הביקורת, בחלוף שלוש וחצי שנים, גם המתנגדים שצצו לו צריכים להסכים כי התפקיד היה נחוץ לאור הבלאגן הארגוני שהיה ניתן למצוא בכל אגפי העירייה. "אני חשבתי קודם ואני חושב כיום שיש בעיריית שדרות עובדים באמת מצוינים אבל מאחר ולא הייתה קיימת תרבות ארגונית הייתה הרגשה כללית של אנדרלמוסיה" מסביר טורן בתחילת השבוע כשהוא יושב נינוח במשרדו בקומה השלישית.   "אני חושב שכל ארגון חייב מנכ"ל ובלי קשר אליי בעיריית שדרות התפקיד היה נחוץ מאוד".

נחוץ אבל לא בזמן שאתה בגירעון ומפטר עובדים. מהמקום הזה הייתה הביקורת?

"כדי להוביל מהלכים גדולים במיוחד כמו בעיריית שדרות שהייתה בתוכנית הבראה צריך מישהו וזה לא משנה מה העלויות שלו. אני וויתרתי על 25% מהשכר שלי באותה תקופה מתוך הבנה של מצוקה של עירייה ותכנית הבראה וכו'… בסופו של דבר מישהו צריך לעשות את העבודה מישהו צריך להוביל ולהוריד עומס מראש העיר ולתת לו לעבוד למען התושבים לגייס תקציבים. מנכ"ל עירייה אמור לנהל ברמה המקצועית את העיר. ראש העיר להתוות מדיניות על פי החזון שנקבע ומנכ"ל העירייה אמור להוריד מהכח אל הפועל את המדיניות הזו. אם ראש העיר מחליט שהוא רוצה להתמקד בחינוך והוא שם תקציבים בחינוך מאושרים על ידי מליאת העירייה, מנכ"ל העירייה צריך למעשה לממש ולפעול על פי המדיניות הזו. אותו דבר בחינוך בשיפור פני העיר, בתרבות ובכל תחום. ראש העיר והנהלת המועצה מחליטים זו המדיניות זו ההחלטה וכך פועלים".

עוד לפני שהתמנה לתפקיד המנכ"ל, טורן צבר ניסיון לא מועט במגזר הפרטי,  הוא שימש כסמנכ"ל משאבי אנוש בחברה לפיתוח גוש עציון , סמנכ"ל בחברת בת של אפריקה ישראל שניהלה את פרויקט הקמת בית כלא אלה ועוד תפקידים רבים.

"בבחירות הבאות נקבל מכתב פיטורים או שנקבל הסכם הארכה"

ההיכרות בין טורן לראש עיריית שדרות אלון דוידי נולדה בתקופה שלפני מערכת הבחירות שבה זכה דוידי,  יש שטענו אז כי היה זה חלק מדיל שנרקם עם ברטה קאושנסקי שכחברת מועצה מכהנת הביעה תמיכה פומבית בדוידי ולא בראש סיעתה דוד בוסקילה, מי שהיה מעורב במהלך היה טורן עצמו שם גם כנראה נוצר החיבור עם דוידי.   "הוא פנה אליי בבחירות ואני אמרתי לו שאין לי איזה שהוא כוח אלקטוראלי ואני לא יודע אם אני יכול להועיל לו. אני אשמח אם הוא יהיה ראש העיר" מספר טורן על ההיכרות עם דוידי, "אני חושב שאלון מבין כל המתמודדים היה המתאים ביותר גם היום אני חושב כך – לא טעיתי. כח צעיר עם ראש צלול שממוקד מטרה ואנחנו רואים את זה בשדרות. אנחנו רואים את ההתפתחות של העיר בפרק זמן מאוד קצר העיר תפסה תאוצה שאין שני לה באיזור ואני שמח שלא טעיתי. אלון לא הכיר אותי לפני הבחירות הוא שמע רק את שמי הוא ביקש  להיפגש איתי הוא לא הבטיח לי שום דבר גם כשהוצע לי התפקיד הייתה לי התלבטות קשה אם לעזוב את התפקיד בגוש עציון, ראיתי בשדרות כאתגר כשליחות ולאור מצבה של שדרות באותה עת, הרגשתי מחויבות להירתם כבן העיר לשעבר ואני שמח שאנחנו עובדים ביחד ושמח להיות חלק מהשינוי שהוא מחולל בשדרות".

צילום: ניר וקנין

איך היה לעשות את המעבר בין המגזר העסקי למגזר הציבורי/פוליטי בשדרות?

"המעבר לתחום הציבורי היה חד אני בהחלט חושב שהמגזר הציבורי משתנה בהיבט של זה שהוא מתקרב לניהול של המגזר העסקי בסופו של דבר התושבים משלמים לנו את השכר ואנחנו צריכים לתת להם את השירות. כדי לתת להם את השירות אנחנו צריכים להיות מקצועיים, להיות יעילים, לא בזבזנים ובמידה ולא נעשה זאת יש 2 אופציות או שבבחירות הבאות נקבל מכתב פיטורים או שנקבל הסכם הארכה. אנחנו כולנו רוצים לקבל את הסכם הארכה אנחנו נעשה הכל כדי לשרת את התושבים בצורה היעילה ביותר וכמה שיותר".

כשנכנסת לתפקיד אילו שינויים היה חשוב לך לפני הכל להוביל?

"מייד הבנתי שאין תרבות ארגונית בעירייה. התרבות הארגונית, לא הייתה כזו, לא היו נהלים, לא היו שיטות עבודה, לא הייתה תכנית עבודה, לא הייתה מערכת יחסים תקינה בין המנהלים. לא היה מנכ"ל גם כשאני נכנסתי".

במה זה בא לידי ביטוי?

"אני אתן לך דוגמא שלצערי הרב חקוקה בזכרוני לא לטובה. אני רוב שנותיי עסקתי במשאבי אנוש ופיתוח ההון האנושי, פיתוח ארגוני. כשהגעתי לא הבנתי או לא הכרתי את דוחות הנוכחות או השכר של העובדים. אף אחד גם לא בדק אותם. מסתבר שאף אחד בעירייה מלבד המנהל שהיה חותם על שכר העובדים או על דוחות הנוכחות לא בדק לא עקב אחריהם וככה זה עבר למשאבי אנוש. אני מתוך אחריות ביקשתי כדי ללמוד את כל דוחות הנוכחות אליי ובדקתי דו"ח דו"ח לא מדגמית וגיליתי דברים לא נעימים, חלק גם עובדים שכביכול לא דיווחו אמת ואנחנו קראנו להם והעמדנו אותם במקום והמצב השתפר. זה  עדיין לא מושלם אבל כן השתפר  כי יש נוהל יש מי שבודק יש אחראי, יש מי שמשלם, יש וועדות שקמו בעקבות זה. ועדת כוח אדם שדנה בהיבטים של כוח אדם. ועדת השתלמויות ופיתוח ארגוני ".

בעבר היו טענות שאין מספיק עובדים מקצועיים בעירייה, שיש עובדים שעושים מה שבא להם, מה קורה היום?

"אני מכיר את הטענות אבל לא חושב שאותם עובדים הם הבעיה. כל עובד צריך מנהל, ברגע שלא מנהלים אותו הוא לא יודע לתת שירות הוא גם לא ייתן שירות גם אם הוא יודע לתת.  עובד צריך מסגרת הוא צריך מישהו שינהל אותו שיעקוב אחרי הנחויות שיתן לו פידבקים גם חיובים וגם שליליים שצריך וכל עוד לא עושים את זה קשה להפיק מהעובד את המיטב. חלק מהעובדים למשל ניהלו את המנהלים שלהם. היום עובדים יודעים שאנחנו פועלים לפי החוק וחוקת העבודה. עובד לא יכול להודיע שהוא בחופש הוא צריך לבקש חופש. יש נוהל של איך יוצאים לחופש. יש טפסים שהוא צריך למלא לפני שהוא יוצא לחופש והוא צריך לקבל אישור מהמנהל שלו. לטובת הסדר הטוב. עובדים בנסיעה בתפקיד לא מילאו את הטופס כי לא התאים להם למלא. הדבר הזה הוא גם מגן עליו מי שממלא נסיעה בתפקיד זאת אומרת שהמעסיק יודע שהוא בנסיעה בתפקיד וחלילה אם קורה לו משהו אז הוא מוכר. תאונת עבודה זה בשעות העבודה אושרה לו הנסיעה ואם דבר כזה קרה חלילה אז ביטוח לאומי צריך להכיר בזה הביטוח של העירייה ולא עובד שאמר "הייתי שם" מי אמר מי אישר לך "אף אחד לא אישר לי אבל הייתי צריך לנסוע"  אין דברים כאלה היום הכל ממוסגר מנוהל בנהלים כולם יודעים הכל ומי שלא יפעל לפי הנהלים אז הוא מסכן גם את עצמו דרך אגב.

איך אתה מתמודד עם כל האינטריגות הפוליטיות למשל מול חברי מועצה שהם נבחרי הציבור?

"אני לא פועל לפי חבר או נבחר ציבור כזה או אחר אני פועל על פי הנחיות והחלטות מליאת מועצה שמתקבלות ברוב אי אפשר שכל חבר מועצה יבוא ויגיד לי "תשמע אני נבחר ציבור ואני רוצה שתעשה ככה או אחרת" יש החלטת מליאה שאנחנו ממשים אותם. האינטריגות קיימות בכל ארגון, נכון שזה ארגון פוליטי ואני מנכ"ל מקצועי אני משתדל להיות כזה ופחות להתעסק באינטריגות הפוליטיות ואני חושב שאני די מצליח בזה. בסופו של דבר אני או העירייה נותנים שירות על פי החוק גם אם זה לא על דעתם של חברי מועצה כאלה ואחרים אם הם חושבים שהשירות או הצורה שאנו פועלים הוא שגוי זו זכותם להביא את זה למליאה".

"תשמור על הבן שלך כי ירצחו אותו"

באופן כמעט טבעי וצפוי מצא עצמו המנכ"ל טורן נקלע ללא מעט עימותים אם זה מול עובדים שלא מרוצים מהחלטותיו ואם זה אלה בעלי תפקיד בכירים כמו גזבר העירייה קובי אילוז (עימות שהגיע עד לחקירת יאח"ה) שבעניינו באופן גורף ומוחלט אף אחד בעירייה לא מורשה לדבר בתקשורת.  אגב, רק השבוע התייצבו חוקרי משטרת קרית גת בבניין העירייה לגבות עדות בעקבות תלונה שהגיש נגד אחד מעובדי העירייה.

בקרב העובדים יש מי שמגדירים אותך "השוטר הרע"?

"אני רוצה להגיד לך שאם  הייתי המנכ"ל שלא מורגש אז כנראה שלא הייתי עושה את תפקידי. לפני שנכנסתי ידעתי במה כרוכה העבודה, היה לי ברור שהחלטות שלי לא ימצאו חן אבל באתי לתפקיד כדי לעבוד. עובדים צריכים לדעת שמה שמגיע להם הם יקבלו ומה שלא מגיע להם הם לא יקבלו. ולא כל בקשה צריכה להיות מלווה בסנקציות גם אם לא אושר לך יש סיבה שלא אושרה לך בקשתך וזה שלא אושר זה לא אומר שיש לך את הזכות להשבית או לשבות מלהעניק שירות שהעירייה מחויבת לו כלפי התושב".

צילום: אורי גבאי

הגשת מספר תלונות במשטרה נגד עובדים, אתה מרגיש מאוים?

"מה זה מרגיש , היה עובד לא משנה שמו הגיע לאבי שהוא בן 82 אמר לו תשמור על הבן שלך כי ירצחו אותו. אז להגיד לך שאני מרגיש מאוים? לא מרגיש מאוים אבל יש עובדים שצריכים לדעת איפה הקו האדום,  אמירות כאלה הן מיותרות הן אמירות מפחידות אני לא אגיד לך שלא הזדעזעתי מאמירה כזו ולכן לאחרונה כשהרגשתי מאוים הגשתי תלונה במשטרה ואני חושב שכל עובד ציבור צריך לנהוג כמוני. העובדים יודעים את זה אני לא צריך את זה אני לא צריך להיות אחד מקורבנות מרכזי הבריאות שתוקפים אותם או רוצחים אותם חס וחלילה, שלא נהייה במקום הזה כדי לא להיות שם אנחנו מחויבים לפעול ולא להיות אדישים".

ניסית להבין למה אותם עובדים נוהגים כך, האם כך זה היה תמיד?

"אחת העובדות הוותיקות בבניין העירייה היא מנהלת הלשכה שלי איבט. היא אומרת לי "תשמע אתם פשוט עוקבים אחרי ההנחיות לעובדים ומוודאים שהם מבוצעים והארגון לא כל כך אוהב את זה". לא משנה מי, אף אחד לא אוהב שאם אתה אומר משהו אז אתה בודק שהוא מבוצע או אם עובד מאיים עליך או על ראש עיר אז הוא ניסוג מההנחיה. אם ההנחיה ואני מאמין שהיא מקצועית והיא נכונה אז אני אדאג שהיא תבוצע אנחנו לא חפים מטעויות אנחנו בני אדם ואם אנחנו טועים אז אנחנו אומרים שאנחנו טועים ואנחנו לא עובדים עם הראש בקיר. אם עובד יבוא אליי ויגיד לי תשמע אני חושב שאתה טועה צריך לעשות כך וכך. זה שאני מנכ"ל אין לאף אחד מנדט על השכל וכל עובד מהניסיון שלו יכול גם ללמד אותי וגם את ראש העיר וגם כל בכיר אחר בעירייה וזה בסדר גמור אבל מכאן ועד לאיים עובד צריך לדעת שזה חציית קו אדום".

אני מבקש להתייחס לכמה מהבעיות שצצו לאחרונה. ראשית כל סוגיית הנחשים, יש ריבוי מקרים ולא ברור אם העירייה נותנת מענה?

"הבנתי שאותו עובד עלה לרדיו וסיפר שכל יום יש חמישה שישה נחשים אנחנו לא מקבלים שום קריאות כאלה. אני מחויב לתושב, העובד הוא השירות שבאמצעותו אני מעניק את השירות לתושב.  ברגע שהעובד לא יהיה מוכן או יטיל סנקציה בגלל שהוא ביקש משהו ולא אושר לו או שהמערכת חושבת שלא מגיע לו או שמבחינת החוק אי אפשר להעניק לו והוא יטיל סנקציות ולא יעניק שירות, העירייה תפתור את הבעיה היא תיקח קבלן גם אם זה יעלה לה יותר היא מחויבת לתושב. אנחנו בעיקרון לא לוכדים נחשים בתוך בתים. אנחנו לוכדים נחשים בסביבה הציבורית בשטחים הציבוריים או הפתוחים אני לא יכול להיכנס לכל גינה וללכוד נחש. גם אסור לי. ברגע שיש פנייה כזו אנחנו מפנים את אותו תושב לחוק ומסבירים לו ואני רוצה להגיד לך שרובם מבינים ופועלים עצמאית. היו מקרים חריגים אז בסמכות שלי לקחת את האחריות ולטפל גם אם מדובר בשטח פרטי. קטוע רגליים למשל אני לא אתן לו להתמודד עם זה, אנחנו ניקח את זה על עצמנו מתוך מחויבות מוסרית חברתית ולא רק מוניציפאלית".

אנחנו רואים שומעים כמעט מדי יום על פיצוצי ביוב איפה הבעיה?

"התשתיות בעיר מוזנחות כבר עשרות שנים. ראש העיר גייס את התקציבים הנדרשים וזה תהליך שלוקח זמן. תאגיד מי אשקלון הוא זה שמנהל את הפרויקט הזה לא אנחנו ולא קבלנים שלנו הוא יצא למכרז וקבלנים שלו מנהלים על פי מתווה ובשיתוף איתנו. החלפנו קווי וביובי מים ברקפת ובנתן אלבז והחלפנו את הקו מאזור התעשייה עד המובל הראשי שעבר בעזריאלי, יש עוד מקומות נוספים שאנחנו מטפלים בה. היו פריצות ביוב זה עולה ויורד לפי חודשים לפי תקופות בחורף יותר גם יש בנייה בקיץ פחות. בסופו של דבר הנושא ידוע מטופל ההנחיה שקיבל מנהל אגף שפע להעביר אליי תכנית לא לטיפול שבר אלא טיפול מונע כמו שטיפת קווים איתור מקומות רגישים ופריצות ביוב. אנחנו היום משדרגים את המוקד הכנסנו תוכנה שלמעשה יודעת למפות ולהעביר בחיתוכים באיזה אזורים יש יותר קריאות ביוב או מים וכו' ובמקומות האלה למעשה אנחנו נעשה טיפ מונע. נתחיל קודם כל בזה זו הנחייה שקיבל מנהל אגף שפע הוא מכין תכנית עבודה שנתית. רק בשבוע שעבר ישבנו על סיכום רבעון ראשון לקראת סוף רבעון שני מה הספקנו ומה לא. איזה בעיות יש איזה בעיות נוצרו תקציבים לפרויקטים שוטפים או לאחזקה שוטפת מעקב. זה ניהול מקצועי מבחינתי ברגע שמנהל מחלקה בא ובפורס בפניי אני צריך כך וכך. נושא הביובים שהוא מטופל. הבעיה ידועה, שיש לנו קריאות מסוג זה הדברים מטופלים כמעט במיידי. יש דרך אגב דבר שנקרא "זמן תקן" אנחנו מתחילים למדוד בכל אירוע כמה זמן לוקח לנו להגיב ולתקן. ז"א זה משהו שהתחיל בחודש האחרון ישבנו עם מנהלי האגפים מיפנו את כל המשימות והם נתנו את הזמן תקן. אנחנו נהייה מחוייבים וגם נודיע לתושבים זמן התקן הוא כך וכך במידה ולא הגענו בזמן אנא פנה ל1,2,3 זה מתן שירות לתושב בשביל זה אנחנו מקבלים משכורת".

למה שדרות עדיין לא עוברת לתאגיד מים הרי כבר השוו את התעריפים?

"אני הייתי בדיון של ראש העיר עם שר הפנים אז היה גדעון סער על תכנית ההבראה. בא פקיד האוצר אמר אם אין תאגיד מים אין תכנית הבראה אלון לא שהיה נגד תאגיד מים אך באותה העת הוא לא יכל לממש את הבקשה הזו. היה שם ויכוח קולני די פגום בסופו של דבר הם השתכנעו והבינו שכדי לעזור לשדרות לצאת מהבוץ מהמצב בו היא הייתה באותה העת הם צריכים לוותר על נושא של תאגיד ולהבין שאלון יכול לעשות רק מה שהוא יכול ולפגוע בתושבים בגלל שיש חוסר יכולת להעביר החלטה אחרת זה היה מיותר וזה מה שאלון הסביר. בסופו של דבר אלון הצליח להשיג עשרות מיליוני שקלים לשיפור תשתיות המים והביוב בעיר מכוון שרשות המים יודעת לעבוד רק דרך תאגידי מים ולא מול רשויות.

בעניין היציאה לתיקון פיצוצי הביוב, עובדי האגף זועמים וטוענים כי לא מקבלים תגמול ראוי?

"העירייה עובדת על פי החוק ולפי ההנחיות של משרד האוצר אי אפשר לשלם לעובד מה שאסור לשלם, גם אם שולם לו בעבר. זה חלק מהסדר שאנחנו עושים. אני רוצה לשלם אבל אני לא יכול. אם עובד יביא פסיקה שמאפשרת לי להמשיך לשלם את מה שהוא קיבל בעבר ואי מאושרת על ידי משרד האוצר אני האחרון שיתנגד. נכון שאולי עובד כזה או אחר פגוע או נפגע עקב זה אבל אני מחוייב לציבור אני משלם לו מכספי הציבור. אני לא יכול לשלם שכר של 72 שעות לעובד שעובד 8 או 14 שעות. גם האוצר לא מוכן שזה יקרה. בעבר ברגע שיש קריאה על כל קריאה התשלום הוא על 4 שעות גם אם הטיפול בקריאה הוא עבודה של 5 דק'. וזה מה שקרה עד אז בפועל. לכן על עבודה של 24 שעות סה"כ הם קיבלו 72 שעות. האוצר אומר תשלם לפי זמן הטיפול. תשלם לו את זה על פי שעות נוספות אם הוא עבד שעתיים תשלם שעתיים בשעות נוספות זו ההנחיה של משרד האוצר ואנחנו פועלים על פי הם ולא אחרת".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.