שבת , 7 דצמבר 2019
דף הבית / כתבות ראשיות / מה המידה שלך?
מה המידה שלך. 9 נשים אמיצות שבכו וצחקו על ההתמודדות שלהן. צילום: גולן סבג

מה המידה שלך?

לא מעט נשים, לצד המרוץ היומיומי של החיים מתמודדות עם דיאטת המשקל ומה שמסביב, במסגרת תיאטרון הנשים של מתנ"ס שדרות התייצבו 9 נשים אמיצות להציג קברט תיאטרלי קומי-קולינרי שבו צחקו, בכו אבל בעיקר חשפו את הפצע הכואב שלהן בהתמודדות האינסופית עם המשקל וחרדות נוספות שמלוות את חייהן. 

"כיוון שכולנו כאן נשים אני יודעת שאתן מתבוננות בי ומקללות אותי בלב" פותחת רותם פורטל שדדי את המונולוג האישי שלה וגורמת לכולם לצחוק, "אתן אומרות לעצמכן, יאללה תראו את זאת, חמישה ילדים, עבודה במשרה מלאה פלוס, פלוס, פלוס, ותראו איך היא נראית?, איך היא עושה את זה, איך? ואני רוצה להגיד לכן אני יודעת שאתן מקללות אותי ואין לי שום בעיה עם זה, זה בסדר גמור! קוראים לזה קנאה  ואני אוהבת את זה ואני מתה על זה. למה? כי קינאה זה כוח מניע, אתן רוצות להיות כמוני תהיו כמוני. תקומו כל בוקר ותגידו ברוך שעשני אישה".

 רותם פורטל שדדי במונולוג של המלחמה שאחרי הלידה. צילום: גולן סבג

"מה המידה שלך?", קברט תיאטרלי קומי-קולינרי בבימויה של אילנית סוויסה שהעלתה בתחילת השבוע קבוצת תיאטרון הנשים של מתנ"ס שדרות מביאה את סיפורן של 9 נשים אמיצות שמניחות על השולחן באופן חשוף ביותר את הפצע שלהן. בערב של כאב והרבה הומור הן מציפות את ההתמודדויות שלהן עם המשקל ועם חרדות נוספות אחרות שנולדו במהלך השנים האחרונות.

"היה ערב מרגש ביותר" מספרת הבימאית סוויסה שהפיקה בשנים האחרונות שורה של הצגות עבור התיאטרון הקהילתי במתנ"ס שדרות. "האמת היא שבהתחלה חשבנו לקיים את המופע בלובי אבל גילינו שתוך חצי יום נחטפו 80 כרטיסים, למרות שרצינו מופע יותר אינטימי נאלצנו לעבור לאולם הגדול והוא היה מפוצץ גם במעברים והייתה חוויה לראות את זה".

אחת האורחות באירוע הייתה  נורית דוידי, אשתו של ראש העיר שבעבר לקחה חלק בתיאטרון הנשים. היא ביקשה לפרגן לבימאית סוויסה "מה שמדהים באילנית שהיא לא מביאה את הסיפור שלה, היא לוקחת את הסיפור שלנו והופכת אותו ליצירה אחת גדולה ומשותפת, קודם כל תודה לך אילנית, המבשלת, הרוקחת האישה שרוקמת לנו את הסיפור שבפנים והופכת אותו לחי ופועם על הבמה ובזכותך הרבה נשים שהכל מתבשל להם להם בפנים יוצא החוצה והופך למשהו גדול ויפה".

 

אוכל, תזונה ומציאות החיים

כשהבימאית סוויסה נקראה שוב להרים מופע חדש בתיאטרון הקהילתי היא לא באה עם רעיון מגובש. "מה המידה שלך? נולד תוך כדי עבודה עם הנשים והסיפורים שלהן מרכיבים את המחזה" מסבירה סוויסה. אילנית אז מה המידה שלך? תהיתי בקול רם, "האמת אני תמיד משקרת לגבי זה" היא משיבה בצחוק מתגלגל.

איך נולד בכל הרעיון?

"קודם כל לגבי הקבוצה הזו זה סיפור מעניין כי היא עובדת כבר שנה ובאמת כשהתחלנו לעבוד ולהכיר אחת את השנייה היה מרחק כי זה היה שילוב של דתיות וחילוניות וזה שילוב שתמיד מסקרן ומעניין. אנחנו מתגוררות אחת ליד השנייה ולפעמים חוסר ההיכרות גורם לפער גדול אבל ברגע שהתחילה ההיכרות הפער הזה נעלם".

אני מניח שיש פער למשל בהחלטה להופיע רק מול נשים?

"גם כאשר עלתה הסוגיה בפני מי להופיע כי הרי כל אחת רוצה שהבעל שלה יראה אותה אבל בגלל שההצגה התעסקה עם דברים נשיים מאוד לא הייתה מחלוקת והיה יותר נוח לכולן להיפתח ולחשוף את עצמן מול נשים, קשה לעשות את בחופשיות כשגברים נמצאים באולם. בסופו של דבר כל אחת נחשפה לעולם של השנייה והפער גם אם היה קיים לא הורגש בכלל".

לאלו תובנות הגעת במפגש עם הנשים?

"מהשיחות איתן כתבתי דברים מצחיקים על משקל, אוכל בריא, יציאה לספורט. כתבתי על זה גם מהשיחות עם הנשים וגם כמובן מהמקום שלי. עכשיו אנחנו קבוצה של נשים ופתחנו הכל במפגשים אבל כשהקהל נפגש עם זה הייתה הזדהות כי הם צחקו במקום שזה מצחיק ובכו במקום שזה היה עצוב זאת אומרת שהקהל הבין אותנו. אותו סיפור שחשבנו שהוא רק שלנו בעצם הרבה נשים חוות על עצמן".

 הבימאית אילנית סוויסה זוכה לשבחים ונושאת דברים. צילום: גולן סבג

היו רגעים מצחיקים אבל גם כואבים?

"בקטעים המצחיקים כולם נהנו אבל בקטעים היותר דרמטיים, מרגשים במונולוגים של הבנות, נפתחו סיפורים כבדים, מחלות נפש, חרדות, דאגה לילד שיש לו ADHD  , יציאה לעצמאות, ניתוח קיצור קיבה, עקרות, לידה שקטה, שריטות שיש לבנות, סיפורים כבדים. כל אחת מהמידות האלה בנו את המחזה שלנו למשהו מרגש ומצחיק, כואב ועצוב אבל בעיקר אנושי ומרגש".

איך כל זה מתקשר לדיאטה?

"כל אחת ואחת  מתמודדת עם המשקל, כל אחת בדרך אחרת אבל המידה של כל אחת מתקשרת לא רק לדיאטה אלא גם לדברים שהן נאלצות להתמודד במהלך החיים, אצל חלקן זה מתקשר בעקיפין למשקל ואצל חלקן באופן ישיר. לדוגמה אחת הבנות סיפרה על חרדת טיסה שלא הייתה קיימת לפני שנולדו הילדים וכיום שהיא עולה למטוס הרגליים שלה לא זזות, היא אפילו עיכבה פעם אחת טיסה שעתיים בגלל זה, היא אומרת שזו חרדה שהשתלטה עליה מהרגע שהבנות נולדו והפכתי להיות אמא, לפני כן היא לא פחדה משום דבר, עשתה קפיצות מגובה רב".

כמה באמת מצאת שהתמודדות עם המשקל זהה לכולן?

"הסיפור הוא לא רק כמה אני עושה דיאטה כל היום וכמה קלוריות אני סופרת, ואם עשיתי ספורט וכן גנבתי חתיכת עוגה בלי שאף אחד יראה  זה לא רק זה, גם במידות הנפש שלנו גילינו כמה אנחנו דומות אחת לשנייה וכמה אני יכולה למצוא את עצמי בסיפורים של כל אחת מהבנות".

"התחלתי להבין שאני זו שמתה"

בחזרה לאחת המציגות, רותם פורטל שדדי שפתחה את המופע שתיארה במדויק את ההתמודדות עם המשקל אחרי הלידות בהמון הומור וציניות.  "אני חייבת להודות לא תמיד אני נראיתי ככה, לא תמיד!" היא מספרת, "אחרי הלידה של הבן החמישי שלי הייתי 40 קילו יותר,  יום אחד הסתכלתי במראה ואני לא האמנתי אמרתי מי זאת? אני לא מרוצה מעצמי, אני לא נשארת ככה, רציתי לעזוב הכל ולא הייתי מרוצה מכלום, לא הייתי מרוצה מהעבודה, לא הייתי מרוצה מהזוגיות,  לא הייתי מרוצה מעצמי ואמרתי לעצמי את עוזבת הכל. עזבתי את העבודה, כמעט עזבי את בעלי, עזבי את הפחמימות. נשים יקרות, אנחנו יודעות, אנחנו מביאות חיים לעולם, אז מה זה פחמימות. עכשיו אני יודעת שאתן מתות להיות כמוני אז בואו יש לי תוכנית פשוטה- תוך שמונה שבועות אתן נפרדות מהפחמימות. ואיך זה הולך? אתן משלמות לי בכל חודש 1200 שקלים בלבד ועוד 450 שקלים עבור חוברת מתכונים מיוחדת, ועוד 350 שקלים עבור תבניות מיוחדות לבישול ללא שמן, עוד 42 שקלים קישור ישיר לאתר שלי, 33 שקלים קישור ישיר לווטסאפ שלי, כן תשלחו לי הודעה ואני יענה לכן ואחרי שמונה שבועות אתן עוזבות את הפחמימות, אתן מפסיקות לאכול אבל תקשיבו לי זה עובד. אני יודעת שאתן מקנאות בי אבל אתן תהיו כמוני תוך שמונה שבועות. עכשיו תגידו לי אתן מה זה פחמימות?".

 מה המידה שלך בסצנה המוכרת של דיאט קולה ובמבה. צילום: גולן סבג

בין המציגות הייתה סימה גל, דוברת העירייה לשעבר ודמות מוכרת בשדרות שבמשך שנים התמודדה עם משקל עודף עד שהבינה שאירוע טראומתי מעברה היה זה שגרם לה למצוא את הנחמה באוכל. "לפני 14 שנה עברתי תאונת דרכים  ששינתה את חיי" היא פותחת את המונולוג המרגש. "הייתי אז בת 26, אחרי לידת הילד השני, חזרתי לעבודה, נסעתי באוטו לבאר שבע עם רותם שנהגה, צחקנו, דיברנו, החלפנו חוויות וברגע הבא הרגשתי שהגוף שלי שוכב על הכביש, לא הרגשתי כאב רק רוח קרה שליטפה לי את הפנים, לא הצלחתי להזיז את הידיים, גם לא את הרגליים, הדבר היחיד שהצלחתי להרגיש שמתפקד היו האוזניים, פתאום החלה התקהלות גדולה שמעתי המולה,  מצד אחד אנשים שצועקים "יש תאונה יש תאונה שמישהו יזמין אמבולנס שמישהו יתקשר למשטרה ומהצד השני אני שומעת את רותם, אני שומעת את רותם "מה עשיתי?, מה עשיתי? הרגשתי אותה!", יש  לה ילדים קטנים בבית! ואני שוב שומעת אנשים שמנסים להזמין אמבולנס. ומספרים על הרוגה. אני שומעת את רותם ובאיזשהו הגיון לא מובן אני מבינה שכנראה לא היא ההרוגה, ניסיתי להבין  אם מדברים עליי אבל כיוון שלא ידעתי איפה אני ולא הצלחתי להרגיש את הגוף שלי, התחלתי להבין שאני זו שמתה. הפסקתי להרגיש את הרוח הקרה שנשבה, הנשימה שלי הפכה להיות כבדה וכאן הרגשתי שאני זו שמתה באמת. פתאום הצעקות התחלפו ביד של אישה מבוגרת, חמה שמלטפת אותי, שמדברת איתי, שאומרת לי אל תעצמי את העיניים והעיניים שלי כבדות, אני יודעת שאני בהכרה אבל העיניים נסגרות לי והיא ממשיכה  לדבר איתי ומתחננת "אל תסגרי את העיניים",  היא פותחת את העפעפיים למעלה ומדברת איתי עד שכוחות ההצלה מגיעים, את הדקות הבאות העברתי בחדר קר, לבן ומקפיא בבית חולים סורוקה, אלו היו רגעים מפחידים  ומסיוטים שלוו בהרבה דמעות שסירבו לעצור. הייתי לבד ולא היה לי עם מי לדבר ע מה שהרגשתי. לקח זמן עד שיצרו קשר עם המשפחה שלי, פחדתי והייתי עצובה, פחדתי על מה שיכול היה לקרות, פחדתי מבלי יכולת לעצור את הפחד,  פחדתי על שיכולתי לקפח את חיי ולהשאיר שני ילדים קטנים בני שלוש וארבעה חודשים, בלי שום זיכרון מאמא שלהם. לאחר ימים שבהם טופלתי ונבדקתי, שוחררתי לביתי ולאחר שכחה המולת המבקרים שוב נשארתי לבדי עם הפחדים שלי והם הכו יום יום מחדש, את הכאב הזה נשאתי אז ואת הפחד הזה אני נושאת עד היום. פחדתי שאני אמות ולא אשאיר שום זיכרון אפילו לא קטן לילדים שלי שיצטרכו לגדול אצל אישה אחרת ולא יהיה להם עוד למי לקרוא אמא, זה שיתק אותי והפך אותי לכבויה, לאדם מתוכנת. במשך שנים רבות הנחמה היחידה שמצאתי הייתה האוכל". צפו בקטע הוידאו >>

באיזה שלב הבנת שמשקעי העבר הם הקשורים לבעיות המשקל?

"הכאב הזה הכה בי וליווה אותי הרבה מאוד שנים, למעשה עד היום. זה פחד כנראה שלא יכול להיעלם ועם הפחד הזה אני מתמודדת, למדתי שכל יום אני חיה אותו בעצימות הכי גבוהה שאפשר. היו הרבה התמודדויות כתוצאה מאותו אירוע, למשל בנושא המשקל, אני מצאתי מפלט. כמו למשל שאנשים הולכים לטפל בעצמם, אצלי הטיפול היה האוכל, שם לא היו מבקרים אותי, זה היה מנחם אותי, באמצעות האוכל הייתי פורקת את הכאב. לקח לי זמן להכיר בזה והרבה שנים קראתי למה שעברתי בשם אחר,  יום אחד החלטתי להסתכל לשד הזה בעיניים ולטפל בזה ואחד הדברים שגרמו לי להשתחרר זה הירידה במשקל, פתאום הבנתי כמה זה שינה לי את החיים, זה הפך אותי לאדם בריא לא רק בגלל התזונה אלא גם נפשית".

עברת ללא ספק תהליך מדהים בנושא המשקל, ברמה האישית מכיר אותך גם מהתקופה ההיא, כמה זה באמת שינה אותך?

"מבחינת האופי מי שהכיר אותי מקרוב ידע שאני תמיד הייתי בנאדם שמח שתמיד מחייך וצוחק אבל עמוק בפנים האירוע הזה עדיין מלווה אותי ולשמחתי מצאתי את הדרך להתמודד. במונולוג שלי הסברתי שאני בדיוק אותה סימה שהייתה אז אבל אולי לא ראיתם או ראיתם אחרת אבל בזכות זה שהשלתי את המשקל מעליי אפשרתי לאדם השמח והחייכן שאני לצאת החוצה ולהתמודד עם יתר הפחדים שלי, לעשות את מה שנכון לי ויעשה לי הכי טוב ולא כדי לרצות אחרים".

מי שעוקב אחרייך באינסטגרם יראה שאת אוהבת להצטלם?

"נכון כמו שאתה מכיר אותי וזוכר שבעבר היה קשה לחלץ ממני תמונה. אם היו שנים שהמשקל גוף מנע ממני להצטלם כי לא הייתי אוהבת את המראה של איך שאני נראית, היום אני עובדת קשה כדי להגיע למקום הזה ואני שלמה עם המראה שלי וטוב ואין לי בעיה להצטלם בלי סוף. אני יודעת שיש הרבה אנשים שזו הייתה ההתרשמות שלהם אבל אחרי שחשפתי את הסיפור שלי אני שמחה שאנשים מבינים שעומדת מולם אישה עם המון רגש שהתמודדה ומתמודדת עד היום עם טראומה וחלק מהניצחון שלי זה הירידה במשקל, אגב מלחמה שאף פעם לא נגמרת".

 9 נשים מקבלות מחיאות כפיים סוערות מהקהל אחרי קברט מרגש. צילום: גולן סבג

כמה המופע הזה היה עבורך מעין תרפיה, שחרור לעמוד מול קהל ולחשוף את "המידה" שלך?

"במופע היו שני דברים, אחד להוריד לבנה גדולה מהגב ולספר את הסיפור שלי לעוד אנשים בצורה חשופה, הדבר השני זה גרם להרבה בנות שניגשו אליי והייתה להן היכרות רגילה איתי, הן ניגשו ואמרו "פעם חשבנו עלייך משהו אחר, אחרי הערב הזה ריגשת אותנו, לא ידענו שעברת דברים כאלה", אנשים חשבו לעצמם משהו אחר, יכול להיות שהצטייר להם משהו אחר ואני שמחה שהצלחתי לגעת באנשים. אני חייבת לומר שלא חשבתי בחיים שאעלה על במה, לא היה לי חלום של משחק אבל בזכות טלפון שקיבלתי מלימוד כהן להצטרף לקבוצה הזו  אני מודה על כך שזה היה מרגש, כואב אבל מהנה".

לכתבה הבאה:

צפו: ניצחון משכנע למכבי ציון שדרות על ירוחם

אולי במשחק הכי טוב שלה העונה במסגרת המחזור ה-12 מכבי ציון שדרות ניצחה 3:0 את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.