לצד המאבק המשפטי בין העירייה לקובי אילוז, מתנהלת בבית הדין לעבודה מזה כשנתיים העתירה שהגיש מיכאל נשר שהתמודד ב-2012 במרכז לתפקיד הגזבר מול אילוז. נשר טוען לפגמים בהליך המינוי של אילוז. עמדת המדינה שהוגשה לאחרונה מחזקת חלק מטיעוניו ומעלה שאלות רבות באשר להליך שהתנהל אז.
התפתחות נוספת בעניינו של קובי אילוז: בעיתוי שהיה תמוה לפני כשנתיים כשהתפוצצה הפרשה עם אילוז, הוגשה אז עתירה מצידו של רו"ח מיכאל נשר שהתמודד ב-2012 על מכרז לתפקיד גזבר עיריית שדרות מול אילוז בדרישה לפסול את המכרז למרות שחלפו 4 שנים. בעוד מתנהל המאבק המשפטי בין העירייה לאילוז בנוגע להליך הדחתו, במקביל ממשיכה להתנהל בבית הדין לעבודה העתירה שהגיש בזמנו נשר ועיקרו דרישה לביטול המכרז בטענה כי ועדת המכרזים התכנסה בניגוד לנהלים, אילוז לא עמד בתנאי הסף וכמו כן שאילוז הסתיר לכאורה קשר משפחתי כלשהו לראש העיר דאז בוסקילה.
כאמור, במסגרת ההליך, הגישה לאחרונה המדינה את סיכומיה באמצעות עו"ד מירן ספר מפרקליטות מחוז דרום אזרחי. באשר לעמידה של אילוז בתנאי הסף היא כותבת: "מעיון בקו"ח של אילוז עולה כי על פניו, נכון למועד הגשת המועמדות למכרז, הוא לא עמד בתנאי הסף הקבועים בחוזר, בוודאי מבחינת ניסיון תעסוקתי ובספק לעניין הניסיון הניהולי, תנאים המהווים כאמור תנאי סף להגשת מועמדות לתפקיד. באותו עניין מציינת המדינה בנוסף: "לא עלה בידי אילוז להוכיח בין בעדותו ובין באמצעות ראיה אחרת, את העובדה כי אכן עמד בהוראות החוזר לעניין הניסיון התעסוקתי הדרוש למשרה. אילוז מסתמך על ניסיון תעסוקתי לכאורה שרכש בין היתר במסגרת עבודתו בפיצרייה משפחתית וטען כי ניהל את העסק של הוריו ניסיון שלא בא לידי ביטוי בקו"ח שמעדו בפני הוועדה ואשר אינו עולה כדי ניסיון תעסוקתי נדרש בחוזר- "שבע שנות ניסיון תעסוקתי מצטבר בתחום הכספים והגזברות"- שכן זה נרכש לכאורה לאחר שירותו הצבאי ועוד בטרם עמד בתנאי ההשכלה האקדמית הרלוונטית. כך או כך בעניין ניסיונו של אילוז מציינת המדינה כי ממילא זכאותו האקדמית של אילוז התגבשה רק ביולי 2008 כך שבמועד הגשת מועמדותו וכן במועד החלטת הוועדה בעניינו (מאי 2012) טרם חלפו 4 שנות ניסיון ניהולי החופף את ההשכלה האקדמית הרלוונטית ובוודאי שלא הושלמו 7 שנות ניסיון תעסוקתי המקביל להשכלה".
המדינה מביעה דעתה גם בנוגע להרכב ועדת המכרזים. "בהתאם לזיכרון הדברים ופרוטוקול וועדת הבחינה מיום 22.5.12 עולה כי על פניו ישבו בוועדה בה נבחר אילוז רק חלק מחבריה הנדרשים: נציג ראש הרשות-עו"ד בני סעדון, מנכ"ל העירייה דאז שמעון פרץ והנציג השר שמעון מזוז" מציינת עו"ד מירן ספר "עם זאת לטענת אילוז הנטל להוכיח כי חברי הוועדה לא הוזמנו כדין מוטל על כתפיו של העותר מיכה נשר ומשלא עמד בנטל ההוכחה ולא סתר את חזקת התקינות המנהלית לטענתו הרי שברור כי חברי הוועדה זומנו כראוי אך בחרו שלא להגיע".
בעניין זה מוסיפה המדינה: "סעיף 20 לחוק הפרשנות קובע כי "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם" כך שלכאורה החלטת הוועדה יכולה הייתה להתקבל ברוב חבריה (שלושה מתוך חמישה), עם זאת על גוף מנהלי מוטלת החובה לפעול בשקיפות, הוגנות ושוויוניות ועל כן מחזיקה המדינה בעמדתה כי ככל שנציגי המועצה נעדרו מהישיבה מתוך כוונת מכוון או לא הוזמנו לוועדה כלל, הרי שבנסיבות כאלו, אין בהוראת סעיף 20 לחוק הפרשנות כדי לרפא את הפגם ודינה של החלטת הוועדה בדבר בחירת המועמד- להתבטל. ואולם, ככל שנציגי המועצה נעדרו מסיבות אחרות, הרי שאין פגם בכך שהוועדה התכנסה בהרכב חסר כפי שהתכנסה ובוודאי שאין הדבר מצדיק ביטול החלטת הוועדה".
בתוך כך, העותר נשר גם העלה טענה לקשר משפחתי בין אילוז לראש העיר בוסקילה, מה שלדבריו לא דווח לחברי הוועדה. המדינה מתייחסת בתגובתה לעניין הקשר המשפחתי כותבת עו"ד מירן ספר: "לטענת העותר נשר הוסתר קשר אישי של אילוז עם בכירים בעיריית שדרות והוא לא דיווח על כך שמתחייב. נשר מבסס טענתו זו על עדותו ותצהירו של טל טורן מנכ"ל העירייה דהיום וכן על כך שלטענתו אילוז לא הכחיש בחקירתו את קיומו של הקשר המשפחתי, הגם שבתחילה טען בתצהירו שאין לו קשר משפחתי לראש העיר הקודם דוד בוסקילה. מנגד טעו אילוז כי מן העדויות עולה כ י הקשר היחידי שהיה לו עם ראש העיר היה כאשר נבחר לתפקיד הגזבר ולטענתו לא היה לו כל קשר עם בוסקילה טרם המינוי וכי טענה זו אף נדחתה על ידי מבקר המדינה".
עו"ד סופר מוסיפה:"תחילה יאמר כי ספק אם הטענה ל"קשרים משפחתיים" נכנסת בגדרי הגדרת "קרוב משפחה". מכל מקום ועל פניו נראה כי לא הוכח קשר העולה כדי קשר משפחתי האסור בהתאם לפקודת העיריות ולחוזרי מנכ"ל הרלוונטיים. על כן וככל שאכן יקבע על-ידי בית הדין כי המועמד הנבחר אילוז אכן מקורב למי שהיה ראש העירייה דאז, קרבה היוצרת חשש לניגוד עניינים או משוא פנים, הרי שאכן מדובר בפגם היורד לשורשו של הליך שכן הוא פוגע באבן מאבני היסוד של ההליך המכרזי – השוויון , ההגינות והשקיפות".
בסיכום הדברים קובעת המדינה בעמדה שהגישה לבית הדין לעבודה: "שאלת חוקיות מינויו של אילוז טעונה הכרעה אל מול הראיות והעדויות שהובאו בפני בית הדין הנכבד, אותן יש לבחון ביחס לכל אחת מבין הטענות בעתירה אשר סקרנו לעיל".
למרות פנייתנו, תגובתו של קובי אילוז לא התקבלה עד סגירת הגיליון.