יום חמישי , 21 נובמבר 2019
דף הבית / מגזין / "צריך לעשות תיקון עוול היסטורי ולהחליף את שם רחוב יוספטל"
יוסי כהן וששון שרה. צילום: אורי גבאי
יוסי כהן וששון שרה. צילום: אורי גבאי

"צריך לעשות תיקון עוול היסטורי ולהחליף את שם רחוב יוספטל"

הסרט התיעודי המטלטל "סאלח, פה זה ארץ ישראל" שמשודר בימים אלו כסדרה בת ארבעה פרקים בערוץ 13 מעורר כצפוי סערה גדולה  בעקבות התנהלות ראשי מנגנון המדינה בראשיתה כלפי העולים מצפון אפריקה. בעקבות הממצאים שעולים מתוך הסרט מספרים ששון שרה ועו"ד יוסי פנחס כהן בנים של מייסדי שדרות על הסיפורים הקשים ששמעו מהוריהם ועל ההצעה להחליף את שמו של רחוב גיורא יוספטל שהיה בין מקבלי ההחלטות.

"את הסיפורים שמביא הסרט הזה תמיד שמענו בבית מההורים אבל לא היו להם הוכחות כדי להמחיש לנו, עכשיו אחרי 60 שנה סוף סוף מדינה שלמה יכולה להבין מה עשו להם" מסביר עו"ד יוסי פנחס כהן מי שבעבר היה ממלא מקום ראש העיר שדרות כאשר אנחנו צועדים ברחוב יוספטל הוותיק עוד מימיה הראשונה של העיר שנוסדה בשנת 1951. "אני למען האמת לא צפיתי בסרט אבל כבר עשרות שנים שאני מדבר על גזענות וקיפוח שהיו כלפי העולים שהגיעו לכאן, גם אני עצמי כילד שגדל בשדרות חוויתי על בשרי את מה שמתואר בסרט" מוסיף ששון שרה. את השניים פגשנו השבוע בעקבות הסערה שמתחוללת בשבועיים האחרונים סביב הסרט "סאלח, פה זה ארץ ישראל" שמשודר בימים אלו בארבעה חלקים בפריים טיים של ערוץ 13 ומצליח כצפוי לעורר דיון רחב ואף גורר קריאות נגד אותם אנשי מנגנון שקיבלו החלטות שערורתיות ושמם נושא רחובות רבים בישובי פריפריה.

באופן סימבולי הסרט התיעודי הנהדר של היוצר דודו דרעי שמספר על הגזענות בשנות השישים והשבעים כלפי העולים שהקימו ישובים כמו שדרות , הוקרן החל מחודש ספטמבר 2017 בסינמטק שדרות עשרות פעמים לפני שהגיע לחשיפה טלוויזיונית רחבה, דרעי אף התראיין ל'דין וחשבון' וסיפר על הסרט אבל רק כעת כשזה משודר בכל בית בישראל אפשר להבין כי מדובר במסמך תיעודי נדיר שמעורר סערה גדולה שלא הייתה מאז פרשת חטופי תימן.  "אין לסרט שום כוונה להציג עוד סיפור על מזרחי שבוכה "אכלו לי, שתו לי" אלא פשוט לספר את הסיפור של העולים מצפון אפריקה ואיפה באמת נעשו מצד המדינה הטעויות של הקיפוח שעד היום הדור הרביעי והחמישי מתמודד איתם ומשלם את המחיר" הסביר אז הבימאי דרעי, "סאלח פה זה ארץ ישראל" זה פרויקט שחושף פעם ראשונה את הגרסה של המתיישבים להקמה של עיירות הפיתוח ובעצם מביא את האנשים שהיו שם ושקיבלו את ההחלטות וניהלו את ה"מבצע הזה" אני מדבר על הבכירים ביותר מדוד בן גוריון ראש הממשלה דאז והחל מכל חברי ועדת התיאום שכוללות את משרדי הממשלה והסוכנות. הסרט חושף אפליה  וגזענות מכוונת של הממסד כלפי העולים שנשלחו לשדרות, אופקים, ירוחם וכל ישובי הפריפריה האחרים. שוב אין פה רצון לבכות על מה שהיה אבל יש כאן רצון לספר את הסיפור האמיתי, סיפור שעד היום המדינה מתמודדת איתו, אם אז הדברים היו נעשים אחרת יתכן שהיום כבר לא היו עוד פערים".

"הסרט מציג מסמכים מסמרי שיער"

כשעו"ד יוסי כהן צפה בסדרה שמשודרת ב-4 פרקים (עד כה שודרו 3) הוא הבין עוד יותר את מה ששמע מהוריו ז"ל לאורך השנים. "אני גדלתי בשדרות כמעט מגיל 0, עליתי ארצה עם הורי כשהייתי בן שישה חודשים. גדלתי כמו כולם על סיפורים ששמענו בשנות השישים והשבעים מה עשו להורים שלנו, איך העדיפו למקורות תעסוקה אנשים דווקא מחוג מסוים וכולי" הוא אומר ומוסיף: "הפעם הראשונה שאני באופן אישי כמו כל עם ישראל חווינו את הסיפורים האלה בצורה ממוסמכת עם אסמכתאות כתובות זה היה בסרט וזה בעצם החידוש. עד היום כולם ניזונים היו משמועות וסיפורים של ההורים שלנו והאמנו להכל, אבל לא הייתה לנו שום אינדיקציה שהדברים אכן כך, לפעמים חשבנו שאולי ההורים הגזימו עם העניינים שחוו כאן בזמן העלייה ממרוקו ולצערי בזכות הסדרה הזאת של מר דרעי הצלחנו להיחשף למסמכים מגנזך המדינה, מסמכים מסמרי שיער".

ששון שרה: "אני לא צפיתי אבל שמעתי מה היה שם. אם תלך אחורה לשנות השמונים לארכיון של שלום הלוי תיווכח שאני תקפתי את הנושאים הללו. אנשים מקרית שמונה אמרו לי אז שהסיפורים שאני מעלה דומים למה שקרה בקרית שמונה, אם זה ככה אז זה קרה בכל עיירות הפיתוח".

גיורא יוספטל
 גיורא יוספטל

יוסי, סיפרת קודם על סיפורים ששמעת מההורים, אילו סיפורים למשל?

"לאורך כל שנות ילדותי בשדרות שמעתי פעם אחר פעם מצוקות קשות, בעיקר מאבי זכרונו לברכה וגם מאימי, זה דבר ידוע בשדרות שבגלל אי השתייכותם אז למפלגת מפא"י או העבודה הדירו אותם מכל מקור תעסוקה בעיר ולקח הרבה זמן עד שמצאו להם מקום עבודה וזה רק בגלל אי הזדהותם הפוליטית עם שלטון מפא"י אז וההורים שלי סבלו, ישבו בבית והלכו וחזרו ללשכת העבודה כי לא נתנו להם לעבוד במפעל כמו עוף קור או תפוד, אלא שמרו את אותם מקומות העבודה למקורבים, מזוהים פוליטית או בני עדות אשכנז. ההורים שלי סבלו מזה ואני חוויתי את זה באופן אישי – מי שלא היה לו פנקס אדום פשוט זרקו אותו הביתה. זה מסתדר לי עם מה שראינו בסדרה בפרוטוקולים, הרי הסדרה מדברת על נושא התעסוקה שההורים שלנו חוו אז ומי יודע מה עוד מסתתר שם".

ששון שרה מזדהה עם כהן ומספר כי גם הוא עצמו חווה אפליה דומה קרוב לבית מאנשי שער הנגב:"למה ללכת רחוק, אותה הרגשת ניכור הרגישו תושבים משדרות מאנשי הקיבוצים. בשנות השמונים עבדתי כמורה בשער הנגב ופיטרו אותי על רקע דעותי הפוליטיות. אם היה אז מה שיש היום – שימוע ותהליכים לא היו מצליחים לפטר אותי. הם לא ידעו להגיד למה פיטרו אותי, כשהלכתי ללמד בירושלים אמרתי למנהל שפיטרו אותי, הוא רצה להתקשר לשער הנגב לשאול למה פיטרו אותי, אמרתי לו שהיא לא יודעת להגיד למה פיטרו אותי ובאמת למחרת הוא התקשר אלי ואמר לי לבוא לעבוד, כי הוא התקשר ואמרו לו שלא יכולים להגיד מדוע פיטרו אותי, המנהלת רק ידעה להגיד שאני לא בסדר ופוטרתי".

זה מתחבר לאותו קיפוח שנמשך כל השנים האלו.

ששון שרה: "כן. מה שפגע בי והעליב אותי זה כשנכנסתי לקבל את מכתב הפיטורים מהמנהלת היא קראה לצוות שיכנסו פנימה ולא ישאירו אותה לבד איתי. מה היא חשבה, שאם היא תיתן לי מכתב פיטורים אני אזרוק עליה שולחן? אתן לה מכות? זה העניין".

יוסי כהן: "מה שמעיק עלי זה כשאתה חוזר אחורה אתה נזכר שאנשים בני יוצאי מרוקו שעלו לארץ יחד עם ההורים שלנו שיתפו פעולה באופן מלא עם השלטונות כנגד בני עמם. אני לא רוצה להיכנס לשמות כי הם כבר לא איתנו, אני מדבר על פרנסי העיר בשדרות שחיו באותם תקופות, אם אתה חושב טוב אתה בעצם יכול להאשים גם אותם, אין פה מה להסתיר, הם היו הפקידים מטעם השלטון שסייעו לשלטון, בסדרה גילו שגייסו מטעם המשטרה אנשים מתוך הקהילה שהיו צריכים לדווח לשלטונות מי האנשים, מה הם עושים וכולי. אני תוהה ושואל מי האנשים משדרות ששימשו בעצם שטינקרים או אנשי מודיעין".

ששון שרה: "אני אענה לך – יהונתן יפרח. אנחנו בסניף הליכוד ויש כאן שלט של קריספל. פעם שאלתי אותו למה אתה עצמאי, הוא ענה לי שלא הייתה לו ברירה, הוא הלך לעבוד בלפידות ושמעו שהוא חירותניק, אפילו לא ליכודניק, והוא פוטר. הלך לשער הנגב – פוטר. אחר כך כשהם נתקעו בלי בעלי מקצוע והיה צריך עובדים הם באו אליו למסגרייה. הוא אמר לי תבוא ותראה איך אני משחיל אותם, אני לוקח להם את העבודה ותוקע להם מחיר על כל מה שהם עשו לי לפני זה".

יוסי כהן: "אני היום מבין מדוע חלק מיוצאי צפון אפריקה הגיעו לפסגות בנושא של מעמד ותפקידים ציבוריים בערים כמו שדרות, הגיעו למשרות חשובות ותפקידים אף שלא הייתה להם השכלה יוצאת דופן או שונה משל ההורים שלנו. כנראה ששיתוף הפעולה הזה עם השלטונות גם סידר להם מקום עבודה ואני בא בטענות בעניין הזה גם לאותם אנשים ששיתפו פעולה עם השלטונות וגם לשלטונות עצמם".

ששון שרה: "יהונתן יפרח הגיע לכאן אחרי שהוא הדיח את זכאי, הוא הדיח אותו בתירוץ שהוא מצרי ולא מרוקאי ואנחנו צריכים אחד משלנו וככה הוא נכנס במקומו ואז הוא שיתף פעולה עם מפא"י עד שנות השבעים שהוא הפסיד את השלטון ועשה עוד קומבינה לחזור ועוד פעם הפסיד והלך הביתה וגם עזב את שדרות, הוא התנהג כמו שריף – היו לוקחים לו ירקות מהשוק הביתה, עובדי העירייה היו משרתים שלו".

"צריך לקחת יוזמה ולעבור רחוב רחוב ולתקן את העוול"

בעקבות הגילויים בסרט ארגון הקשת המזרחית יצא בקריאה לבטל את הנצחתם של מקבלי ההחלטות דאז ביניהם חיים שיבא, שלטענתם "בתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות שיבא היה אחראי לסבלם של עשרות אלפי ילדים יוצאי צפון אפריקה בטיפולי הגזזת שהוביל". על פי הסדרה, שיבא התנגד במוצהר לעליית יהודי מרוקו ארצה בתואנה שהם יביאו איתם מחלות. גם בשדרות אחד הרחובות הוותיקים 'יוספטל" קרוי על שם גיורא יוספטל מי שהיה באותם ימים ראש מחלקת הקליטה ובהמשך ח"כ מטעם מפא"י ושר העבודה. אחד הפרוטוקולים שנחשף בסרט חושף אמירות אומללות של יוספטל. "ההרגשה כי עלייה בעלת משקל מוסרי ירוד, בעלת רמה חברתית פחותה ובעלת מטען רעיוני דל עלולה להוריד את המדינה למצולות של חברה לבנטינית בדרגת שפל השווה לזאת של עמי האזור לא בחירה יש כאן אלא ברירה אומללה" כתב בין היתר באחד המכתבים, "לשאוב מבארות שחמש מאוד שנים של סופות מדבר מכסות עליהן, צריך אנשים רבים ככל האפשר שימלאו את הארץ מפה לפה לא רק כדי להציל גלויות אלא גם ובמיוחד כדי להציל את הארץ עצמה שלא תעמוד ריקה".

יש לומר שהחלק המאוד בעייתי של יוספטל וחבורתו היא ההחלטה להטיל עונשים למי שלא ישמע לדברם וירצה לעזוב, בין היתר להציב מחסומי משטרה, למנוע מהמסרבים להתיישב בירוחם למשל לקבל תלוש מזון ולהיכנס לרשימת המתנה בלשכת העבודה.

מה הבעיה שלכם עם התנהלותו של יוספטל שמביאה אתכם לבטל רחוב וותיק על שמו?

ששון שרה: "לי אין בעיה, כי אבא שלי הגיע מרעננה לשדרות בלי משאית אלא לבד. הוא בחן את המקום ובא לגור פה מטעמים ציוניים על מנת ליישב את הנגב. אבל להביא אנשים תוך רמייה ושקרים, לשפוך אותם מהמשאית ולהרעיב אותם, זה קצת מזכיר לנו היהודים אסוציאציות לא נעימות".

יוסי כהן:  "בעקבות מה שראיתי בפרקים האלו עלתה היוזמה הזו להצטרף למה שרשויות אחרות עשו במקומות אחרים בארץ ולא להותיר בשדרות רחובות שמנציחים את אותם 'גדולי אומה' שהסבו להורים ולמשפחות שלנו נזק רב".

אנחנו מדברים על אנשים שכבר הלכו לעולמם, זה עדיין ראוי?

ששון שרה: "רחוב דקר החליפו, רחוב טרצ'י או רחוב שוקרון זה היום רחוב רמב"ם. אדרבא, אלו אנשים שחרפו את נפשם. יוספטל לא חירף את נפשו על כלום, הוא פשוט עשה מעשים שלא יעשו, יש הבדל. האנשים שהזכרתי שילמו בנפשם כשהגנו על המדינה הזאת, יוסטפל ושיבא שעשו עוול ולא לאדם וחצי אלא לעלייה שלמה".

יוסי כהן: "מה שמצחיק בעניין הזה זה שלקחו דווקא רחובות של ההורים שלנו, משפחות שעלו ממדינות אפריקה כמו טוניס ומרוקו ודווקא ברחובות שלהם הנציחו את אותם אנשים שהיום נמצאים בתוך הוויכוח. הדברים עכשיו הם ממוסמכים ולא רק, מסתבר מהסדרה עצמה שהמדינה הטילה חיסיון על כל אותם חומרים והשאלה היא למה, ויש חומרים שעדיין לא מאפשרים לעיין בהם ורק אתמול שמעתי את חברת הכנסת נורית קורן מעל בימת הכנסת מתגאה בשם הליכוד ומשבחת את ראש הממשלה על כך שהוא איפשר את פתיחת המסמכים וכולי, אך עדיין יש המון מסמכים שלא נחשפנו אליהם והשאלה היא למה, התשובה היא כנראה פשוטה – מישהו לא רצה שנדע את מה שאמרו שם לפרוטוקול".

ששון שרה: "כנראה שיש שם דברים יותר מסמרי שיער ממה שפורסם, אולי שם תהיה רעידת אדמה".

יוסי כהן: "כשהנציחו את אותם האנשים בשמות רחובות מי שהנציח היו אותם אנשים שהיו שותפים לאותם מוסדות ומפלגות. אני רוצה לשאול שאלה הפוכה – נניח שהיה רחוב על שם משה קצב, כמו שהיה פסלון שלו בבית הנשיא. מיד כשהוא הורשע דרשו להסיר את הפסלון ולבטל כל הנצחה שהייתה על שמו וזה עוד בחייו. אז כשמתבררת הטעות ומתברר שמשהו כאן נעשה שלא בצדק ואולי לא באופן חוקי יכול להיות שווה ללכת לבדוק בזמן פנוי, ואולי אפילו אעשה זאת בעצמי, בגנזך המדינה איך התקבלו אותם ההחלטות להנציח את שמות הרחובות בכל מקום".

מה אתם מציעים לעשות בעניין רחוב יוספטל?

יוסי כהן: "ההצעה שהעלתי היא פשוטה מאוד – האמת שהיה מוטב שאחד מחברי המועצה יעלה את זה אבל כנראה שהם עסוקים ואין להם זמן לצפות בסדרות מהסוג הזה – לקחת רחוב כמו גיורא יוסטפל, לאור הממצאים האלה, ולבקש מועדת השמות של העירייה להסב אותו לשם של אחד ממייסדי שדרות, אני לא בא ואומר תקראו את הרחוב הזה על שם אבא שלי אלא על שם, למשל, אבא של ששון שרה שהוא דמות מוכרת בשדרות, כל העיר זכתה להכיר אותו, הרים את רגליו מרעננה ובא מיוזמתו לשדרות, הצמיח ילדים טובים ומחונכים, הצמיח נכדים טייסים בחיל האוויר ויש במה להתגאות במשפחתו, הרחוב גם קרוב לביתו ברחוב הברוש, צריך לקחת יוזמה ולעבור רחוב רחוב ותקן את העוול. אז הנציחו 40 שנה את גיורא יוספטל וינציחו מהיום והלאה את יוסף שרה וכל מי שראוי להנצחה שיעלה בוועדת השמות. יש היום ברוך השם שכונות חדשות וככה אולי גם נאזן בין הדברים מה גם אני חושב שצריך לעשות תיקון עוול היסטורי ולהחליף  את שם רחוב  יוספטל. שינוי שמות הרחובות יהיה כמו מתנה צנועה שאנחנו יכולים כולנו לתת ולהעניק להורינו שרובים אינם נמצאים איתנו, אבל סבלו את אותו הסבל והיום אנחנו מוציאים את צדקתם לאור".

לכתבה הבאה:

שובו של מלכיאל

גן האירועים שהקים בשנת 1999 סמוך לצומת הודיה  הפך לסיפור הצלחה גדול ועסק שפרנס כ-100 …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.