כבר בגיל צעיר בן הזקונים של משפחת פינטו המורחבת נועד לקריירה מצליחה. אחרי שהתייתם מאימו בגיל 16, עזב פנימייה יוקרתית לטובת תיכון גוטוירט בשדרות, שירטט עו"ד אמיר פינטו לעצמו את מסלול חייו שעבר בהצטיינות בלימודי משפטים ובהגשמת חלום ישן של אמא ז"ל- להפוך לעורך דין. עכשיו בגיל 44 הוא רוצה להיות ראש העיר הבא של שדרות. ראיון היכרות עם המועמד שהקים לתחייה את המרוץ לראשות העיר.
כשעו"ד אמיר פינטו עולה במדרגות המובילות לבניין המגורים 402 שאולי מסמל יותר מכל את ימיה הראשונים של העיירה שדרות הוא מצביע בהתרגשות על המקום שבו נהג לשחק בילדותו, על השביל שמוביל לבית הכנסת ועל המבנה שפעם שימש חנות מכולת. "תשמע המון שנים שלא ביקרתי כאן אבל כל פינה קטנה מזכירה לי את ילדותי, אני בהחלט חושב שהבלוק הזה מסמל את שדרות, אני לא מכיר מישהו שלא מכיר את הבלוק הארוך" הוא משתף תוך כדי הצילומים לכתבה, "אין ספק, יש לי מהמקום הזה המון זיכרונות טובים וגם פחות. מה שבטוח נחמד לבקר פה לפני שאני יוצא למסע משמעותי לעתיד העיר שלי שבה גדלתי ואני מאוד אוהב".
פינטו, 44, נשוי לעו"ד מיטל אסידו שעובדת בשירות המדינה ואב לשניים, למד תחילה בבי"ס עץ חיים, בהמשך למד גם ביסודי התורה (כיתה ז'-ח'), בכיתה ט' עבר ללמוד בישיבת התיכונית קרית נוער בירושלים אבל בכיתה יא' בשל מצבה הרפואי של האם שמאוחר יותר נפטרה חזר ללמוד בתיכון גוטוירט בשדרות שם סיים 12 שנות לימוד. "אמא שלי חלתה בסרטן והרגשתי שאני צריך להיות לצידה והיא יותר חשובה מהלימודים שלי בישיבה התיכונית. לצערי אמא שלי נפטרה ומצאתי את עצמי נער בן 16 בכיתה יא' מקבל לבד החלטה על העתיד שלי. ניגשתי לתיכון גוטוירט ופשוט נרשמתי כי הייתה שם מגמת אלקטרוניקה. בשבילי זה היה קצת מוזר כי זה לא התיישב עם העובדה שלמדתי בישיבת תיכונית אבל באופן מפתיע השתלבתי מצוין בתיכון חילוני" הוא נזכר השבוע, "למדתי אלקטרוניקה בישיבה התיכונית מהסיבה שבאותה תקופה זו הייתה המגמה הכי טובה, זה בכלל לא משנה אם זה עניין אותי, למדתי כי זו הייתה המגמה הכי טובה, אני מזכיר לך אנחנו מדברים על שנת 1991. קרית נוער הייתה בהחלט מקום שנותן המון אפשרויות ומבחינה לימודית זו הייתה הזדמנות מצוינת שלי להתקדם למסלולים הכי טובים ולבנות עתיד מבטיח אבל אז זה נעצר בגלל הסיפור של אמא שהייתי מאוד קשור אליה".
אני רואה בעיניים שלך שאתה מדבר על אמא בהתרגשות גדולה?
"הייתי קשור מאוד לאמא שלי, אפשר לומר בצורה בלתי רגילה. הייתי בן הזקונים שכל היום היא דאגה לו, בעצם כולם דאגו שלו, הייתי אחריה לכל מקום כך שזה קשר מיוחד ולא רגיל. כל הזמן שהייתי מסתובב איתה היא כל הזמן הייתה אומרת זה הבן שלי הקטן והוא הולך להיות עורך דין. נראה לי שזה ישב לי בתת מודע בלי שאני ארצה ובעצם הגשמתי לה את החלום אבל כמובן שמעבר לזה, תחום המשפטים מאוד עניין אותי, אגב במקביל ללימודי גמרא שמאוד אהבתי והצטיינתי בו אז יש את הקשר הלוגי ביניהם באופן של ניתוח טקסט בגמרא מול ניתוח טקסט משפטי. אני חושב שזה עזר לי מאוד לסיים את לימודי המשפטים בהצטיינות ולצאת לדרך של קריירה כעורך דין בתחום האזרחי-מסחרי. אחרי תקופה לא קצרה שעבדתי במשרד גדול בתל-אביב, יצאתי לדרך עצמאית משלי וכבר 7 שנים יש לי משרד גדול בתל-אביב".
"אי אפשר להוציא ממני את שדרות". פינטו צילום: אורי גבאי
"תושבים חוששים מהמגמה שמתרחשת היום בעיר"
על פניו לעו"ד פינטו יש חיים מאוד נוחים אבל מהמגדל הגבוה שצופה אל חוף הים של תל-אביב המחשבות לדבריו בעיקר בשדרות. "בסך הכל אני במקום מאוד נוח וכבר נתקלתי בחברים שאמרו "מה אני צריך את זה" אבל כשבוער בך משהו, כשאתה מביט על מה שקורה בעיר שלך אתה לא יכול לשבת עוד בחיבוק ידיים" הוא מסביר ומתייחס לתפיסה שמשמיעים בעלי אינטרס כי "הביאו אותו לשדרות כדי להתמודד". "שמעתי הרבה טענות מוזרות אבל מישהו יכול לערער על הקשר שלי לבית שלי?" הוא תוהה בקול רם.
איך שימרת את הקשר לשדרות, הרי רוב הזמן אתה נמצא בעבודה במרכז הארץ?
"הקשר נשמר בכמה היבטים. ראשית אפשר להוציא את הבנאדם משדרות אבל לא את שדרות מהבנאדם, שדרות זה מקום ילדותי, מקום בו עברו כל חיי, שדרות זה הבית ולא כסלוגן. שנית, כל המשפחה שלי כאן, אמא שלי קבורה כאן, כל סופ"ש הייתי מגיע עם מי שהייתה אז בת זוגתי וכיום אישתי גם כן בת למשפחה ענפה בשדרות, כך שהקשר נשמר תמיד. אין ספק שבכל ההיבט הפוליטי אני פחות הייתי מעורה אבל העובדה שהקריירה שלי מתנהלת במרכז הארץ, ת"א לא פוגמת כלל בקשר ובחיבור שלי לעיר, ההיפך כבר 7 שנים שאני מתגורר בשדרות בקביעות".
בקרב התושבים הוותיקים שמכירים את המשפחה המורחבת לא כולם יודעים עליך, ישנם שאף אמרו "מאיפה צנחת פתאום"?
"אני מודע לכך שישנם שלא זיהו מייד אבל מכירים כמובן את המשפחה המורחבת. אומנם מסלול החיים שלי בשדרות לא היה רצוף אבל את התיכון סיימתי בגוטוירט ויש לי לא מעט חברים, שוב זה נכון שלא הייתי מספיק בנוף הציבורי-פוליטי אבל "לא צנחתי פתאום משום מקום" אני חי כאן, מכיר גם את תקופת השלטון של מויאל, גם של בוסקילה וער למתרחש בשדרות. אגב, אני אגלה לך שכבר לפני כמה שנים קיבלתי פניות מתושבים ואף הונחו הצעות להצטרף לפוליטיקה בשדרות ולהתמודד, אז זה פשוט עניין אותי וסירבתי בנימוס".
למה עכשיו כן החלטת להיכנס לפוליטיקה?
"להגיד לך שזה היה חלום חיי להיות בפוליטיקה-זה לא יהיה נכון אבל יחד עם זאת הסיטואציה שנוצרה כיום בעיר הביאה אותי להחלטה להיכנס הפעם. תראה להנהיג זה לא משהו זר בשבילי, זה לא משהו שאני פוחד ממנו, חושש ממנו, מבחינת היכולות אני לגמרי בטוח שיש לי את היכולות להנהיג כך שזו לא החלטה להיכנס לפוליטיקה אלא יותר החלטה של לבוא בסיטואציה הנוכחית שנוצרה כדי להנהיג ולהוביל את העיר שלי, העיר שבה גדלתי ובה אני חי למקום טוב יותר מאשר היא נמצאת כיום ואני לא נוגע כרגע בנקודות של כן עשייה – לא עשייה. אין ספק שאם לא היה מדובר בעיר שלי, לא הייתי נכנס בכלל לפוליטיקה כי טוב לי במקום שבו אני נמצא אבל לא טוב לי לראות את העיר שלי שדרות במצב שבו היא נמצאת".
כשאתה מדבר על המצב שבו נמצאת העיר, יש שיביטו עובדתית ויאמרו המצב הרבה יותר טוב מפעם?
"תראה אני לא בא עכשיו לחלק ציונים לראשי העיר, לא לאלו שהיו קודם ולא לראש העיר הנוכחי. כמו שציינתי קודם זה לא העניין אם יש עשייה או אין עשייה הרי בשביל זה נבחר ראש העיר השאלה היא אחרת האם הכיוון שאליו הולכת העיר מבחינת ההוויה של המקום התשובה היא לא. אני באמת דואג וחושש מהכיוון שאליו הולכת שדרות. אני חושב שכל מי שעיניו בראשו וכל מי שנמצא בעיר יש נושא שיחה משותף שכולם מדברים עליו והשאלה היא לא על עשייה בשיח הציבורי אלא הכיוון שהעיר הולכת. המון תושבים חוששים ואני ביניהם ולכן גם החלטתי לקום ולעשות מעשה שאגב הוא לא פשוט מבחינתי אבל כדי לעצור את המציאות הנוכחית אני חייב לעשות את הצעד ולהתמודד".
בוא נקרא לילד בשמו, ראש העיר והגרעין התורני שמזוהה איתו והטענות שעולות באותה נשימה על כפייה דתית?
"קודם כל שלא יובן אחרת- אין לי כל בעיה עם הדת ואין לי בעיה עם האוכלוסייה הדתית, כולם תושבי שדרות ואני לא חלק אותם לפי קטגוריות. כפי שסיפרתי לך קודם, אני גדלתי בבית דתי, אוהב את הדת, מחובר מאוד ללימודי הגמרא כך שאי אפשר לרגע לחשוד שיש לי משהו נגד הדת חלילה אבל יחד עם זאת יש מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה וזה הכפייה הדתית. כולם מדברים על זה בשדרות, אתה לוקח מקרה ועוד דוגמה ועוד מקרה ודוגמה ומחבר את כולם פתאום אתה מבין שהשלם גדול יותר מסך חלקיו, ואני אומר חבר'ה זאת מגמה שבאה לידי ביטוי בכל מיני מקרים אם זה בבריכת השחייה שלא ניתן לרכוש כרטיסים בשבת כדי להיכנס לבריכה- דבר כזה לא היה קודם לכן והוא קורה כיום. בעניין הזה חייב לומר שהבריכה משרתת בשבת את הציבור החילוני אז מה העניין גם ככה מי שדתי לא מגיע לבריכה בשבת. עכשיו ומה עם החדר כושר זה בכלל אבסורד אם כבר הבריכה פתוחה בשבת למה הוא לא פתוח ואני עוד לא מדבר על חלוקת השעות בהפרדה בחדר כושר, היום כדי לתכנן לוז אימונים אתה צריך לשבור את הראש וכל הזמן להיכנס לתוכניה ולחשב מתי אפשר להתאמן בכלל. דוגמה נוספת: שירת נשים בטקסים עירוניים, אני לא זוכר בכלל מתי בעבר זה היה נושא לשיח וכיום זה קורה בגלל תפיסה דתית קיצונית. אתה רוצה לומר לי שלפני כן בשדרות לא הכירו את הדת? לא היו אנשים דתיים? גם אני באתי מבית דתי אבל מעולם לא הייתה כפייה זה מה שתמיד אפיין את העיר שלנו לכן זה מוזר ומדאיג שזה קורה. בעניין הזה אני אומר את הדבר הבא: לא צריך למנוע מנשים לשיר עם כל הכבוד בטח לא בטקסים עירוניים. עכשיו אם אתה מדבר איתי על כללים של פרוטוקול לגבי הטקסים איך הם מתנהלים בוודאי שלתוך הכללים האלה אי אפשר להכניס שיקולים קיצוניים כמו לא לאפשר לנשים לשיר כי מישהו יפגע מהדבר הזה, לזה התכוונתי כשאמרתי בתחילת דבריי- שדרות מאז ומתמיד הייתה עיר סובלנית מבחינה דתית ולא יעלה על הדעת שקבוצה קטנה תשנה את זה".
מצד שני, תושבים דתיים טוענים שאין כפייה רק צריך לכבד גם אותם?
"לתפיסתי מה שהיה הוא שיהיה, נקודה. לא צריך לשנות מה שהיה טוב ומקובל תמיד על רוב האוכלוסייה. אני לא נכנס איתך למקרים ספציפיים אבל מבקש להסתכל על התמונה בצורה רחבה יותר וכשאני מתכוון רחבה יותר אני מתכוון לתחושות ולעובדות שמלוות כל כך אנשים בעיר, לא יכול להיות שכל כך הרבה אנשים טועים. מי שטומן את הראש בחול וחושב שהבעיה הזו היא שולית חייב להתפקח כי אני רואה מגמה בעייתית ואני מאמין שהיא תתרחב ותגדל".
בינתיים אנחנו עדים לשיח קיצוני שמתנהל ברשת נגד האוכלוסייה הדתית? מה עמדתך?
"אני מסכים שהשיח היום בעיר הוקצן מהסיבה שתושביםחוששים מהמגמה שמתרחשת היום בעיר. יחד עם זאת המטרה שלי היא לאחד את כלל תושבי העיר ולא לפלג. זה אפשרי למצוא את המכנה המשותף לכולם, אפשר למצוא את הדרך שבא כולם יוכלו לחיות בשלום בדיוק כפי שהיה קודם. שדרות הייתה תמיד עיר שבה חיו חילוניים ודתיים שומרי מסורת, כל קבוצות האוכלוסייה חיו בהרמוניה ושלווה ואף אחד לא התערב לשני, אין שום סיבה בשיח משותף שלא יהיה ניתן להשיב אותם על כנם".
השאלה איך יהיה ניתן לאור מה שמתרחש ברשת החברתית שבה מכנים אותם מתנחלים וכל מיני כינויים מכוערים?
"אני לא בעד שיח קיצוני, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. שיח קיצוני מצד אחד, והתנהגות קיצונית מצד שני לא יכולים לקדם אותנו לשום מקום, חייבים למצוא שוב את הדרך המשותפת שהייתה פה קודם. אף אחד לא צריך לכפות את אורח החיים שלו על השני ובטח ובטח קבוצה קטנה לא יכולה לכפות את עצמה על קבוצה גדולה יותר ולשנות פה דפוסים שהיו בשדרות במשך הרבה שנים. כשאתה מדבר על השיח הקיצוני חשוב לברר מה המקור שלו ולא להשיב בביטול, יכול להיות שהמקור שלו מגיע מדאגה אמיתית של תושבים לעיר שלהם, זה לא דבר שצריך לזלזל בו. אולי אנשים יכולים להשתמש בביטויים פחות קיצוניים- אני בכל מקרה לא אחראי על השיח הקיצוני הזה אבל אני לא יכול להגיד לך שאנשים שמתבטאים בצורה הזאת הם לא מתבטאים מהמקום שהם מרגישים את התחושות הקשות. בכל מקרה זה צריך להיות שיח שבונה ומחבר ולא מפלג. אני יכול למשך לומר שהקמת במות נפרדות ביום העצמאות זה בטח לא מקדם חיבור ושילוב של האוכלוסייה. לא יודע מה הסיבה שזה קורה אבל זה לא משרת את המטרה לשמור על עיר מאוחדת. עדיף שתהיה במה אחת מרכזית שתייצג את כולם ולא אווירה של פילוג כפי שהורגש בעיר ביום העצמאות האחרון. בעניין הזה סממן נוסף שמטריד אותי זה בזבוז כספי ציבור האם יש הצדקה מוסר לבזבז כספי ציבור ולא לנתב אותם לדברים אחרים".
בסופו של דבר הנושא הזה גרם לך להתמודד?
"זה אחד הנושאים המרכזיים אבל כמובן שיש עוד נושאים עליהם אפרט בהמשך בקמפיין שלי. יותר מזה אני אומר כבן המקום יש לי חובה לקום ולהתמודד ולא להשאיר את הזירה ריקה, בעיניי לא יעלה על הדעת שלא תתקיים כאן דמוקרטיה ובחירת ראש עיר תהיה מובנת מאליה. למעשה במערכת הבחירות עד שהחלטתי להתמודד היה מועמד יחיד ואני לא מזלזל כמובן במועמד נוסף שישנו, זה מצב שלא יתכן כך שאני שמח בסופו של דבר לעשות את הצעד גם בשם הדמוקרטיה וגם למען העיר שלי".
"אני לא בובה של אף אחד"
עד לפני כחודש אף אחד בשדרות לא שמע את השם שלו לפחות בכל מה שקשור למערכת הבחירות שהייתה די מנומנמת ולא הולידה מועמדים חזקים מול ראש העיר המכהן אלון דוידי שמגיע למערכה בעמדה חזקה. בתחילת הדרך עוד הגזבר לשעבר חשב שמעבר לשדרות לטובת ההתמודדות תביא לו כוח אבל אז גילה את המציאות ופרש, גם חבר העירייה הכי ותיק הרצל שאובי הגיע לאותה מסקנה ופרש תוך שהוא מעדיף להשקיע את ריצתו במועצת העיר, כך למעשה נותר דוידי כמעט לבדו במערכה אבל אז החליט להיכנס פינטו לזירה והקים לתחייה את המאבק על ראשות העיר.
יש מספר מועמדים שהגיעו למסקנה שאין סיכוי לנצח את דוידי והחליטו לפרוש?
"תראה אני חושב שבין השמות שהתכוונו להתמודד או הכריזו ופרשו יש לפחות שניים בני המקום שהם ראויים מאוד. אחד מהם אני חושב שהוא מעולה בעיניי להנהיג. אני לא יודע באמת מה המניעים שהובילו אותם לפרוש או לא להתמודד. אם הם ראו סקרים ועשו את ההחלטה שהתאימה להם אני יכול לכבד אותם אבל אני לגמרי לא חושב שזה המצב, אולי זה היה ככה עד לפני שהחלטתי להתמודד כי אני מקבל פידבק אדיר מהתושבים, הד גדול מאוד שלא ציפיתי לו בתור התחלה עוד לפני שיצאתי לדרך".
אם יש משהו שקשה לחלוק עליו שבקדנציה הזו יש עשייה שלא הייתה קודם. מה עמדתך?
"אני לא מחלק ציונים לראשי עיר קודמים אם כן עשו מספיק, לא עשו מספיק, אני לא יודע איזה תקציבים היו להם לקדם את התוכניות שלהם, אני לא יודע למה הם לא הצליחו לממש את התוכניות שבוודאי היו להם, לא מטיל דופי באף מנהיג כי כל מי שנבחר על-ידי ציבור הבוחרים כבודו במקומו מונח. באופן כללי אין ספק כל ראש עיר שעושה זה דבר מבורך, יחד עם זאת התפיסה שלי אחרת, התפיסה שלי היא תפיסה שתושב שמתגורר בעיר צריך לקבל סל שירותים לא בגלל שעושים לו טובה אלא בגלל שהוא מתגורר בעיר ומשלם את המיסים כדי לקבל את השירות, זה דבר טריוויאלי. זה לא עושה עליי רושם שראש עיר עושה דברים שהם טריוויאליים. כל חיי דבקתי במצוינות ואני משוכנע כאחד שמסוגל להיבחר בבחירות הקרובות להנהיג את שדרות, אני אוביל את העיר למצוינות בכל התחומים ולא אסתפק רק במה שטריוואלי".
אתה לא חושב שזה מאוחר מדי?
"ברור שכן כי אם הייתי חושב שאין סיכוי לנצח לא הייתי מתמודד אבל אני יכול להגיד לך שאני פשוט זוכה לאהדה גדולה מאוד בטווח מאוד קצר הרבה יותר ממה שציפיתי, גם מאנשים שפחות מכירים אותי וגם מבני משפחה וחברים. לשמחתי יש קבוצה גדולה מאוד של תושבים שרוצה לעשות שינוי בעיר, שמאמינים כמוני לעשות עשייה בדרך אחרת ולא שמביאה לכך כך הרבה מחלוקות בעיר. גם בעניין העשייה אני בטוח שגם אני אדע לגייס תקציבים גדולים כדי לקדם רעיונות גדולים אבל לפני הכל אדאג לפעול לפי תוכנית מגובשת כדי לעשות הרבה יותר למען התושבים וכמובן לחתור למצוינות אמיתית. יש לא מעט נושאים שמטרידים את התושבים אבל עוד נפרט על כך בהמשך. בנוסף, אני אדע להיות הרבה יותר קשוב למצוקות של התושבים בגלל שאני נולדתי כאן בעיר, גדלתי בעיר ומכיר את המנטאליות של האנשים בעיר ואהיה יותר נגיש לתושבים בעניין הזה, דבר שהוא לא פחות חשוב מדברים טובים שמוצגים שמתרחשים בעיר".
כמה עמיר פרץ השפיע על ההחלטה שלך להתמודד?
"נתחיל מההתחלה. ההחלטה אם להתמודד או לא היא שלי ורק שלי וכך זה היה מאז ומתמיד. אתה מבין שמישהו שהתייתם בגיל 16 מאמא שלו והלך ללימודים אקדמאים ועשה את הכל בכוחות עצמו אחד כזה לא נתון להשפעה במובן שאנשים מייחסים לה- רק אני מחליט את ההחלטות שלי. ח"כ עמיר פרץ אדם יקר, חשוב, עתיר זכויות בעיר שדרות, תושבים צריכים להוקיר לו תודה על כיפת ברזל ומיגון הבתים שלהם. כאשר פגשתי אותו זה היה אחרי שכבר קיבלתי אינספור פניות מתושבים שביקשו להציג את המועמדות שלי אז בין היתר נפגשתי איתו ובפגישה הזאת הוא הציג בפניי את האפשרויות בגלל שהעיר שדרות חשובה לו וקרובה לליבו וגם הוא חושש מהכיוון שהעיר הזאת הולכת ובעצם ראינו עין בעין את הדברים זה לא שעמיר השפיע עליי להתמודד אלא אני ראיתי כבר את הדברים ועשיתי את ההחלטה עם עצמי. דבר נוסף שחשוב לומר, כל מועמד בבחירות כולל ראש העיר היו שמחים לקבל תמיכה מאישיות כמו עמיר פרץ שיש לו ניסיון גדול ומכיר את שדרות מצוין ועל כך אני שמח".
היו מבקרים שטענו שאתה הולך להיות הבובה שלו?
"שמעתי את המילה בובה. זאת מילה מצחיקה בעיניי. מעולם לא הייתי בובה של אף אחד ומעולם לא אהיה בובה של אף אחד. אני גם חושב שלעמיר פרץ אין כוונה כזו, כמו שאמרתי הוא בסך הכל דואג לעתידה של שדרות. עמיר עבורי הוא מודל לחיקוי, אני גדלתי בתקופה שהוא היה ראש מועצה ולא סתם אנשים זוכרים עד היום את הקדנציה שלו. שוב בעניין של ה"בובה" מבחינתי זאת פעם ראשונה ואחרונה שאני מתייחס לדבר הזה כי אם מישהו חושב שמישהו יכול להוביל אותי פתאום במשך שלושה חודשים לפגוע באופן משמעותי בעבודה שלי, בפרנסה שלי, לפגוע בפרטיות שלי כל זה כדי להיות בובה של מישהו אז יש לו טעות מוחלטת, טעות גמורה".