כלי תקשורת חרדים דיווחו כי במתחם המיועד להקמת שכונת 'שדרות בפארק' רשות העתיקות מצאה שרידים ומיהרה לפנותם בניגוד לעמדת משרד הדתות. בעיריית שדרות דוחים האשמות על אחריות ל"חילול קברים": "גופים ממשלתיים אחראים על נושאים אלו במסגרת עבודות פיתוח".
בית ספר של הכפר נאג'ד.
"זעזוע עמוק בקרב ציבור יראי ה' לנוכח חילול עשרות קברי קדמונים בשדרות" זעקה הכותרת בעיתון החרדי 'המבשר' השבוע מה שגרם לבלבול רב בקרב תושבי העיר אשר הבינו מהדיווח שהופיע גם באתר של ערוץ 7 כי לכאורה העירייה נתנה יד לפינוי קברים מבית העלמין העירוני לטובת מיזם כלכלי, אם לא די בכך לידיעה צורפה תמונה של קברים בצבע שחור, תמונה שלקוחה אומנם מבית עלמין אחר אך דומה מאוד לאחת החלקות בבית העלמין בשדרות.
"בושה וחרפה שהעירייה נותנת יד לפינוי קברים שבהם קבורים בני המקום" כתב אחד התושבים בפייסבוק אלא שמבדיקת 'דין וחשבון' עולה תמונה אחרת לחלוטין- לא מדובר כלל בבית העלמין בשדרות. מסתבר שבמסגרת עבודות פיתוח להכשרת מתחם 9 ביצעה רשות העתיקות חפירות לאור העובדה שבקרבת מקום בשטח שמאחורי בית העלמין ישנם שרידים של מבנה מכפר פלסטיני עוד לפני קום המדינה (ידיעה נפרדת) . במהלך החפירות התגלו ממצאים של שרידים עתיקים וביניהם שרידים של מספר קברים. יש לציין כי במתחם 9 הממוקמת בפאתי צפון העיר קרוב לשטח של קיבוץ אור הנר צפויה לקום בעתיד שכונת "שדרות בפארק" על שטח של 650 דונם. בשכונה מתוכננות להיבנות 1,097 יחידות דיור, כאשר 120 מתוכן צמודות קרקע והיתר בבנייה רוויה. הייחודיות של השכונה היא שמלבד בתים ובניינים, היא תכלול גם אזור תעסוקה ומסחר בשטח של כ-140 דונם.
כאמור, מקור הדיווח על כביכול חילול קברים נמצא בעיתון החרדי "המבשר" בתחילת השבוע. "כלי תקשורת חרדים נוספים הסתמכו על הדיווח ובכך יצרו את התחושה כי מדובר בפינוי קברים בבית העלמין בשדרות" סיפר לנו עיתונאי חרדי, "סביר להניח כי כל מיני ארגונים קיצוניים שניהלו מלחמות בכל מיני אתרים ארכיאולוגיים שבהם התגלו שרידי קברים כמו למשל ההפגנות הסוערות שהיו בבית חולים ברזילי שם עוכבו העבודות במשך שנתיים בשל נושא רגיש זה- הם עומדים מאחורי הניסיון להצית את האש לגבי השטח שנמצא ליד שדרות".
בתוך כך בדיווח בעיתון החרדי המבשר נכתב בין היתר, "מדובר בבית קברות עתיק יומין שכנגד פינויו התנהל מאבק עיקש של העוסקים במלאכת קודש, אך למרבה הצער אנשי עסקים ובעלי שררה אשר נכנעו לתאוות יצרם ולבצע הכסף אשר סנוור עיניהם , אטמו אוזניהם משמוע ובחרו להמשיך לחתור לעבר פינוי בית הקברות על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון באדמה אותה גזלו מהנפטרים הקדמונים מנוחם עדן".
עוד מצוין בדיווח המעט מוזר וקיצוני כי רבנים קבעו כי "מי שישקיעו כספם בבניינים אלו או יקנו דירות בבניינים שנבנו על גבי קברים שחוללו לשם כך לא יינקו וייענשו. אנו תקווה כי המסר שיעביר הציבור יהיה נחרץ וברור ויגלה ליזמים ואנשי העסקים הפוגעים בקברי הקדמונים כי לא יהיה להם רווח כספי מכך ואדרבה הם יינזקו ויאבדו את כספם . לא ננוח ולא נשקוט עד שיושבו העצמות למנוחת עולמים בחלקות הקבר שקנו לצמיתות לפני אלפי שנים ולבל יהין איש לפתוח את קבריהם בשנית עדי יבוא ינון ויקיצו כל שוכני עפר במהרה בימינו".
יש לציין כי באותו דיווח וכן גם בערוץ 7 האשמה הופנתה לעיריית שדרות והחברה הכלכלית. "למרות הפניות חוזרות ונשנות מצד רבנים ואישי ציבור טוענים העוסקים במלאכה כי עיריית שדרות והחברה הכלכלית שבבעלותה המשיכו לפינוי קברים בניגוד לעמדת משרד הדתות שהוציא לדבריהם מכתב שאין לבצע את העבודות כמתוכנן".
אלא שבניגוד לטענות, "מלאכת הטיפול בגילוי העתיקות על-פי החוק נמצאת רק בידי רשות העתיקות והיא מחליטה כיצד לפעול יחד עם חוות דעת משפטית של משרד ממשלה" ציין בכיר ברשות. בעיריית שדרות הופתעו לחלוטין מהאשמות משום שלטענתם הם לא גורם מחליט שכן מדובר בשטח שמיועד לבנייה בעתיד ובשלב זה האחריות לפיתוח בידי משרד הממשלה. "גופים ממשלתיים אחראים על נושאים אלו במסגרת עבודות פיתוח" אומרים בעירייה. "הטענות הנטענות כלפי העירייה אינן נכונות. עיריית שדרות אינה עוסקת בנושא. מי שביקש את ביצוע העבודה מרשות העתיקות אלה הגופים הממשלתיים האמונים על פיתוח השכונה" נמסר בתגובה הרשמית.
בסמוך למקום: שרידי הכפר נג'ד
לא הרחק מהשטח שבו התגלו שרידי קברים אשר פונו על-ידי רשות העתיקות, כל מי שגדל בשדרות מכיר את שרידי מבנה שהיה חלק מכפר ערבי עתיק, ניתן להגיע לשם מהשביל שחולף ליד בית העלמין העירוני. על-פי הידוע, אותם אנשי כפר ערבי 'נג'ד' שמקורם בעיר עזה התנחלו בשטח שהיה בשליטת הבריטים ובמלחמת העצמאות גורשו על-ידי חטיבת הנגב במסגרת מבצע ברק.
על-פי הרישומים בויקיפדיה ככל שגדלה האוכלוסייה בתקופת המנדט , התרחב הכפר צפונה מערבה. אוכלוסיית הכפר הייתה מוסלמית , והילדים למדו בבית הספר בסימסים , 2 ק"מ לכיוון צפון-מזרח. הכפריים עבדו בעיקר בחקלאות ובעלי חיים. שדות דגנים ועצי פרי הקיפו את נג'ד מכל עבר. עצי הפרי היו מרוכזים בצפון ובצדו הצפוני-מזרחי, שם היו מי השקייה זמינים מבארות. במפקד האוכלוסין של 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי , ניד 'היה אוכלוסייה של 305 תושבים, כולם מוסלמים , ואילו במפקד 1931 , בנג'ד היו 82 בתים כבושים ואוכלוסייה של 422 מוסלמים.
ב -1945 נאמדה האוכלוסייה כ -620 נפש, כולם מוסלמים בסך הכל 13,576 דונם. אדמות מעובדות בכפר בשנים 1944-45 כללו סך של 10 דונמים שהוקצו לדרים ובננות ו -11,916 דונמים לדגנים. 511 דונמים נוספים הושקו או שימשו למטעים, ואילו 26 דונם נבנו, עירוניים, קרקעיים.
לדברי ההיסטוריון בני מוריס , תושבי הכפר נג'ד גורשו על ידי חיילי חטיבת הנגב ב-13-13 במאי, במהלך מלחמת 1948- ישראל . לאחר המלחמה שולב האזור במדינת ישראל , העיר שדרות נוסדה ב -1951 סמוך לאדמות הכפר שנמצאים באזור מאחורי בית עלמין , כמה קילומטרים מדרום לאתר הכפר , ואילו אור הנר נוסד בשנת 1957 גם על אדמות הכפר , לצפון-מזרח.