מי שמסתובב ברחבי העיר שדרות לא יכול לפספס את תנופת הפיתוח הגדולה אבל גם אי אפשר לפספס במספר מקרים את בעיות התכנון, לוח הזמנים ועיצוב אדריכלי שטעון שיפור רב. "עם כל הכבוד לפיתוח שנעשה בשדרות התחושה שדברים לא תמיד נעשים עם חשיבה מעמיקה" אומרים תושבים, "הבעיה הכי קשה שפרויקט מתחיל ואתה אף פעם לא יודע מתי הוא מסתיים".
במרכז המסחרי של שדרות עבודות הפיתוח מורגשות היטב. אחרי עשר שנים של ציפייה, פרויקט השיקום למרכז שעל אף הזנחתו לאורך השנים הפך למוקד קולינרי ובילויים, העביר הילוך אלא שכמה מבעלי העסקים הוותיקים מטריד בעיקר לוח הזמנים. "קודם כל צריך לפרגן לעירייה על הפיתוח ועל ההשקעה הגדולה" סיפר אחד מבעלי העסקים "אבל אני מוטרד מכך שאף אחד לא יודע מתי הפרויקט יגמר, אני מסתכל על הפרויקט של קולנוע חן, כבר לפני שנתיים וחצי התחילו את העבודות והפרויקט נתקע".
התחושה של בעלי העסקים במרכז המסחרי הישן זהה לתחושה בכל הנוגע ללא מעט פרויקטים שמבוצעים ברחבי שדרות, אף אחד לא יכול לחלוק על תנופת הפיתוח והתקציבים הרבים שגייס ראש העיר אלון דוידי לטובת פרויקטים רבים שאמורים להפוך את שדרות להרבה יותר יפה, נגישה ומזמינה אלא שהכוונות הטובות לחוד, התכנון והביצוע לחוד. נדמה כי בכל מה שקשור לתחומים אלו, בעיריית שדרות צריכים לבצע ארגון מחדש ואולי ללמוד מרשויות אחרות כיצד לעשות את זה טוב יותר. "אנחנו בעד שיעשו משהו יפה ומרהיב אבל שילמדו לבצע עבודות בזמן קצר ולא למרוח את זה ובסוף לקבל עבודה בינונית" מסביר אחד התושבים במרכז מול 7 תוך שהוא מצביע לכיוון כיכר הכניסה לשדרות, "הציבו פסל שלא ברור מהו, נניח שזה משהו יפה שמסתובב, תסתכל על המעטפת שלו כמה לא אסתטי ומכוער, חבל מאוד מדובר בכניסה לשדרות והיה צריך להשקיע טיפה יותר". אגב תכנון לקוי, אנחנו מצלמים שם בשעה 07:40 ופקק תנועה משתרך ביציאה משדרות, כאשר תכננו את הרכבת ואת השכונות החדשות לשדרות מישהו היה צריך להתעקש שהמחלף כבר יוקם ולא יישאר על הנייר.
הכניסה המערבית לשדרות. פקקי תנועה אדירים בשעות העומס. צילום: אורי גבאי
תכנון בלי חשיבה
כמה פעמים יצא לכם להסתכל על שלטים שמוצבים ברחבי העיר ושאלתם את עצמכם "למה דווקא פה?", נדמה כי אגף ההנדסה של עיריית שדרות מצטיין כבר הרבה שנים בתכנון בלי הרבה מחשבה. התירוץ הרשמי שקיבלתי בשנים האחרונות לא אחת "אין מקום לבנות", זאת אומרת, אם אין ברירה אז נבנה גם אם התוצאה לא משהו. רוצים להבין כמה גרוע זה יכול להיות? ברשותכם אחזיר אתכם 8 שנים אחורה, תקופת בוסקילה, לאחת ההחלטות האומללות ביותר בהיסטוריה של שדרות. בשכונת נווה אשכול, ליד אולם הספורט גיטיס עמד לו אמפי ירוק שכל ילד בשדרות גדל עליו, לאורך שנים ארוכות הריאה הירוקה הזו הייתה מקום לבילוי משפחות ובימת הופעות שבנויה היטב לצפייה נוחה. מעבר לכביש, הרבה לפני שחשבו על פארק הילדים עמד לו שטח עפר מטונף. איפה אתם חושבים החליטו לבנות? על המדשאה הירוקה, באותם ימים אחת הפינות הבודדות בעיר. אז נכון, בנו בית חולים שיקומי נחוץ במקום כמו שדרות אבל לכו תבינו את צורת החשיבה של מחלקת ההנדסה לתכנן את זה על מקום ירוק ופורח. בכייה לדורות כבר אמרנו? היום נאלצים לקיים את חגיגות העצמאות בגן חמישה, לשלם הרבה יותר על הקמת במות ובכלל המקום לכל הדעות לא מתאים כי בחלקים רבים פשוט אי אפשר לראות את הבמה לעומת המדשאה של גיטיס שגם במרחקים היה ניתן לראות את האומנים שמופיעים.
שלב ב' של מעונות הסטודנטים. נראה הרבה יותר טוב מערימת מכולות. צילום: עיריית שדרות
מצעד האיוולת של התכנון נמשך באותו אזור גם כיום, רק לפני שנה וחצי נחנך אצטדיון הכדורגל העירוני, בסמוך אליו כידוע עומד אולם הספורט גיטיס ומעבר לכביש מגרש הכדורגל הישן. במשך שנים עמד לו שטח פתוח מאחורי אולם הספורט. מה אומר ההיגיון הבריא? לבנות שם מגרש נוסף וליצור מעין קרית ספורט. אתם יודעים מה? אפילו לא צריך להיות מהנדס ובעל תואר כדי לדעת את זה אבל "בהיגיון הבריא" של עיריית שדרות היה נכון יותר להקצות את השטח ל-2 בנייני מגורים ושימו לב ל"שיא החשיבה ההיגיונית"- בגלל מצוקת שטח- החליטו לבנות את תחנת כיבוי אש ליד 2 הבניינים!. ספק בהומור, ספק ברצינות, אחד הדיירים שמיועד להתגורר שם אמר לי לא מזמן, "אני הולך להתגורר במקום הכי בטוח, מצד אחד יש לי מד"א מצד שני יש לי את מכבי אש, מה יותר בטוח מזה, רק חסרה לי כאן תחנת משטרה". כידוע, קבוצת הכדורגל הפכה לפופולארית וימי שישי בצהריים הופכים לרועשים, לא בטוח שרוכשי הדירות בפרויקט הזה מודעים למיקום הגרוע של בתיהם, דבר אחד בטוח, כמו בהחלטה האומללה של בית החולים השיקומי, גם ב-2019 בשדרות ממשיכים לתכנן בלי חשיבה מעמיקה.
אגב, סתם שתדעו, לפני שנה וחצי כבר הודיע משרד הספורט כי שדרות ברשימת הרשויות שזכו בתקציב לבניית אצטדיון נוער עם תכולה של 500 מקומות. מאז ועד היום לא נמצא שטח מתאים לבנייתו, בינתיים מצוקת המגרשים גוברת, במגרש הכדורגל הישן מתנהלת מלחמה של ממש על לוח הזמנים וגם שמוצאים מקום לכולם על מגרש אחד, קבוצות הליגה נפגעות. לך תסביר למישהו שם בהנדסה ששחקני כדורגל שמתאמנים על רבע מגרש לא יכולים להגיע מספיק מוכנים למשחק על מגרש שלם, לכן היה צריך לחשוב אחרת לפני שבונים בניינים שמונעים מהמתחם הזה להפוך לקרית ספורט.
ברחבי שדרות יש לא מעט פרויקטים שהסתיימו וגם פרויקטים שנמצאים בעיצומם, גם בהם מצאנו לא מעט בעיות תכנון, כך למשל במספר גני ילדים חדשים אין חניה. את גודל הבעיה יכולים להסביר לכם הורים שילדיהם נמצאים במעונות יום על הכביש הראשי של רחוב איפרגן. בשל היעדר חנייה ובמקרה של אחד מגני הילדים שביל עצירה להורדה והעלאת הילדים, הם נאלצים לעבור על כל חוקי התנועה ולעמוד בכביש ראשי. "זה מדהים מי בכלל חשב לבנות גן ילדים על כביש ראשי אבל נניח שהחליטו לבנות בציר ראשי למה בלי חשיבה" ציינו הורים, "אני גם פעם שאלתי למה ככה מתכננים גן ילדים ואמרו לי שזה בגלל שאין מקום ויש מצוקה אז אני מבין שאם יש מצוקה בונים איך שלא יהיה בלי כל חשיבה. מה שמדהים שגם בגנים חדשים עושים את אותה טעות בונים גן בלי חנייה. בכל עיר מתוקנת שמתכננים פרויקט חייבים לחשוב על הכל. רק בשדרות בונים גן, מוסרים אותו ורק אחר כך משלימים חנייה ואת הפיתוח מסביב, שני הדברים הללו צריכים ללכת יחד נקודה". אחת האימהות שהתראיינה למהדורת הוידאו של 'שדרונט' הוסיפה:"אנחנו רואים את הבעיה הזו בעוד מעונות, לצערי שדרות עיר לא מספיק נגישה וחבל. בכל פעם שפנינו לבכירים בעירייה קיבלנו תשובות מצחיקות כמו למשל תעמדי עם הרכב על הכביש הראשי שזה מאוד מסוכן, אני לא מוכנה לסכן אותי ואת הילדה שלי בגלל תכנון לקוי".
כתבנו מוסיף, אם לא די בפקקי התנועה הגדולים והסכנה הגדולה במתחם בתי הספר הממוגנים , בשם תירוץ "מצוקת המקום" את בית ספר מדעים אלון החדש עליו התבשרנו לאחרונה הולכים לצרף לאותו מתחם. תכנון בלי חשיבה כבר אמרנו?
הפרויקט הנבנה מול האיצטדיון העירוני. כיצד יתמודדו עם מצוקת החניה והרעש הרב בימי שישי? צילום: אורי גבאי
עושים חצי עבודה
דיירים ברחוב רון שוקרון-רמב"ם שמחו מאוד כאשר נודע להם שאחרי 40 שנה, אחד הרחובות הוותיקים יעבור מתיחות פנים קלה. הפרויקט יצא לדרך בחודש שעבר וחלקו הראשון הסתיים בצורה מעוררת התפעלות, תוך פחות משבוע ימים סיימו להחליף את הריצוף בצד אחד של הרחוב מה שהוכיח שאם רוצים אפשר לבצע פרויקטים בזמן קצר אלא שלדאבונם של דיירי הרחוב מהצד השני הם גילו שהפרויקט נעצר בלי כל סיבה הנראית לעין, השבוע אחרי עיכוב של שבועיים חודשו העבודות והתושבים שם מקווים שלא יהיו עיכובים נוספים.
המקרה הזה של פרויקטים שנמשכים זמן רב זה לא משהו חדש בשדרות וחבל כי אפשר להסכים שהכוונות של העירייה באמת טובות- לשפר את פני העיר. כך גם היה כאשר החליטו בעירייה לתת קצת יותר כבוד לבגין, במקום עיצוב אדריכלי פשוט ומיושן בכיכר מרכזית, עיצוב אדריכלי מרהיב אלא ששוב כמו שקורה כנראה רק בשדרות, הפרויקט נתקע ועד היום למעשה לא הסתיים. "התחילו את הפרויקט הזה לפני שנתיים, בנו חדר משאבות, השקיעו לא מעט תקציב ולא ברור למה מחילים משהו ולא מסיימים אותו כמו שצריך" כתב אחד התושבים בפייסבוק כשהתמונה הועלה ברשת.
נזכיר כי ממש יומיים לפני הבחירות העלה דוידי תמונה לילה של המראה הצבעוני והמרהיב של כיכר בגין החדש אלא שבאור יום המראה הרבה פחות מלבב! מרוב עשבייה בקושי רואים את השם של בגין והסימטריה של עיגול המזרקה לא מדויקת בכלל שלא לומר עקומה (לא מסובך ליצור עיגול בתוך עיגול בצורה מדויקת!) , כל זה כמובן קורה בגלל שהעבודה טרם הושלמה ואם היא לא הושלמה למה בכלל להפעיל את המזרקה? למה רק חצי עבודה? אין לי מושג מה החלק השני של התכנון האדריכלי אבל אני רוצה לקוות שהוא ישלים את היופי והכדור המבטיח במרכז יסתובב סוף סוף.
אגב, בשנים האחרונות שדרות צמצמה משמעותית את הפער מהעיר השכנה נתיבות, יש שיגידו בכמה פרמטרים שדרות כבר עקפה אותה אבל מי שיביט על התכנון האדריכלי יכול בהחלט רק לקנא אבל עדיף לקחת דוגמא לעיצוב מרשים של כיכרות תנועה.
כיכר בגין החדשה. התכנון מדהים, הביצוע הרבה פחות. צילום: עריית שדרות
לא הרחק מכיכר בגין גרף בצדק ראש העיר דוידי המון מחמאות כאשר הציג תמונה שלו ברקע של העיצוב האדריכלי החדש לכיכר של מעונות הסטודנטים – פיסול בצבע כסף של לב ובתוכו דגל ישראל. אין ספק, עיצוב מרשים אבל כמה חבל ששוב עושים רק חצי עבודה ולא מבצעים אותה יחד עם הפיתוח מסביב. ברור לי שהפיתוח יושלם בהמשך אבל בעיני כמו בכיכר בגין- זה צחוק מעבודה.
דבר נוסף בנושא כיכרות התנועה- ליד מתחם בתי הספר הממוגנים הוקם כיכר שהפיתוח שלו נמשך שלוש שנים אבל עד שזה קרה הדשא שהונח שם נראה רע מאוד, הפסלים האומנותיים שהוצבו יפים בהחלט אבל מה קשורים יצירות כלי נגינה לבית ספר? לבית ספר למוסיקה ואפילו למתנ"ס זה הגיוני אבל לבתי ספר?. הגיע הזמן שעיריית שדרות תקים ועדת בהשתתפות נציגים ממספר תחומים, בין היתר נציגי ציבור שיביאו רעיונות ויעלו אותם לשולחן דיונים ויחד עם אדריכלים ישכילו אולי לקבל החלטות נכונות יותר ואולי הכי חשוב הרבה יותר מרשימות ויפות לעין.
לצד הביקורת הגדולה שיש על אי עמידה בלוחות הזמנים, פרויקטים שמיועדים לפרק זמן של שלושה חודשים ונמשכים שלוש שנים, יש גם רצון לשפר. אומנם לא רואים ברחבי העיר יותר מדי רעיונות אבל יש לציין את המראה היפה בכניסה לעיר מאזור התעשייה עם הכיתוב הצבעוני "Welcome, התאורה שמוצבת על העמודים בכניסה מניר עם, רק חבל שלא רואים את זה יותר, חשוב גם לשמור על אחידות העיצוב, אם למשל הוחלט להציב תאורה מעוטרת בשני צידי עמוד התאורה, אי אפשר בהמשך העמודים להציב רק תאורה בצד אחד.
כך או כך, כדי לשפר את האיכות ולוח הזמנים בעירייה חייבים להקפיד במכרזים על כללים ברורים של איכות ולוח זמנים. יש לא מעט פרויקטים שבוצעו על-ידי קבלנים שבינם לבין עבודה מסודרת מרחק רב, יש קבלנים שמעולם לא ביצעו פרויקטים דומים ולכן גם התוצאה בהתאם.
כידוע, העיר שדרות עוברת מהפיכה גדולה וצפויה בשנים הבאות להכפיל את עצמה בגודל ובכמות התושבים, טוב יעשו בעירייה אם יבצעו שינוי דרמטי בתחום התכנון והעיצוב האדריכלי, חשוב עוד יותר בסוגיית לוח הזמנים, אין שום היגיון שפרויקט שיכול להסתיים בתוך שנה יסתיים אחרי 4 שנים (ראו מקרה כביש גישה למעונות הסטודנטים). אם יבצעו מהפיכה כפי שביצעו למשל בתחום השירות לתושב, בעתיד נראה פרויקטים שמתחילים ומסתיימים בזמן ובצורה מושלמת.
כיכר שכונת מ3 החדשה. ביצוע מדויק, התוצאה מרהיבה. צילום: אורי גבאי