מכבי ציון שדרות כבר הייתה בדרך לעוד תוצאה מאכזבת בחוץ נגד בית"ר יבנה כשכלום ושום דבר לא עבד בחלק ההתקפי אבל אז הגיע דווקא הבלם אלון יופה שכבש שער יתרון ופתח את הסכר בדרך לניצחון 4:1. בראיון מיוחד הוא מנסה לנתח מה לא עובד העונה ובטוח שאם יחזרו ליכולת הטובה ויאגרו נקודות הטבלה תיראה אחרת.
לא מעט לחץ השתחרר במכבי ציון שדרות לאחר ניצחון החוץ על בית"ר יבנה מתחתית הליגה אבל הדרך למטרה הייתה מתישה ומתסכלת. שדרות שיחקה ביתרון מספרי החל מהדקה ה-36 אבל על הדשא זה לא בא לידי ביטוי, רק במחצית השנייה כשאביאל אפנג'ר עלה מהספסל לתפקיד שהוא הכי טוב בו (קשר ימין קיצוני) הוא כבש שער יתרון אבל במקום להכריע את המשחק שדרות הסתבכה ושילמה על כך בשער שוויון בדקה ה-65. אפשר לומר שכלום ושום דבר לא עבד במערך ההתקפי.
ואז הגיעה הדקה ה-86, הלחץ ביציע האוהדים הורגש היטב, כדור קרן לשדרות הבלם אלון יופה עולה כמו תמיד, הכדור החוזר מגיע בסופו של דבר לצח זלינגר שהכניס כדור עומק מדויק, יופה כמו חלוץ גדול, משתלט על הכדור, מסתובב ובועט ברגל ימין לפינה השמאלית, הכדור ניתז באיטיות פוגע בקורה ונכנס פנימה. בהמשך מתן כהן הוסיף אחד, אפנג'ר השלים צמד בדרך לניצחון 4:1 שלא משקף את מה שהתרחש עד דקות הסיום.
ביציע האוהדים הגדירו את זה גול עם המון לב?
"מה שמדהים שאני מסתכל על הכדור ואני אומר רק שמישהו לא ירחיק ברגע האחרון, שהקוון לא ירים דגל. לגבי ההגדרה של האוהדים אני חושב שאני תמיד מביא למגרש את כל הלב שלי גם כשאני טוב וגם כשאני פחות טוב, אני תמיד משתדל לתת 200 אחוז, אני שמח שבמשחק האחרון גם סייעתי לקבוצה לכבוש שער יתרון שהיה מאוד מאוד חשוב".
כמה הוא שיחרר לחץ?
"אני חושב שתמונה החגיגה שלי ושל כל החברים אומרת הכל. אני אחד שלא חוגג וגם למען האמת לא יודע לחגוג שערים אבל זו הייתה התפרצות רגשות וזה שיחרר הרבה לחץ ואז גם נכבשו עוד שני שערים. ככה זה קבוצת כדורגל, ניצחון מחזיר ביטחון לכל הקבוצה. אם זה קורה בדקה ה-20 הקבוצה תהיה משוחררת ונחזור לשחק כדורגל טוב".
יופה במשחק הליגה האחרון, שער שלו חילץ את הקבוצה ממבוכה. צילום: אורי גבאי
עונה שלישית בשדרות
יופה בן ה-28, משחק את עונתו השלישית בשדרות ונחשב לאחד השחקנים הוותיקים בקבוצה. אשתקד הוא היה הבורג המשמעותי בהגנה הכי טובה בליגה. עד כמה הוא מחובר למועדון תעיד גם העובדה שבקיץ קיבל על עצמו משימה לאמן באקדמיה על מנת לפתח את דור העתיד. "אני מאוד התחברתי לשדרות, לאנשים, למועדון ואני שמח שנותנים לי את ההזדמנות לאמן פה את דור העתיד" הוא אומר וממשיך, "אני חושב שמה שקורה עם האקדמיה זה דבר יפה לא רק מבחינת החשיבות לעתיד, אלא גם מהבחינה שמדובר בילדים שהם גם אוהדים את הקבוצה ורואים שיש להם לאן לשאוף. זכות בשבילי לאמן אותם, זכות עוד יותר גדולה לעבוד לצידו של עופר טלקר שבאמת אני לומד ממנו המון גם בתור שחקן גם בתור מאמן".
העונה היו מטרות ברורות והקבוצה נכשלה?
"נבנתה קבוצה עם מטרה ברורה לעלות ליגה, הגיעו לא מעט שחקנים חדשים וטובים יש לומר אבל כמו שקורה לא מעט בכדורגל לצערי זה לא התחבר ולא הלך לפי התוכניות".
מה עבד עונה שעברה שהעונה לא עובד? מה ההבדל?
אני מבין שיש הבדל בין העונה שעברה לעונה הנוכחית אבל קשה להצביע על דברים מסוימים כי באמת כדורגל זה לא מדע מדויק. אפשר להצביע על שחקנים מסוימים או עמדות מסוימות אבל זה לא בהכרח נכון משום שבעונה שעברה לא היו ציפיות והקבוצה התחברה תוך כדי תנועה והעונה כל הזרקור הופנה אלינו, היו ציפיות ברורות והלחץ בהתאם. אם עונה שעברה הלך לנו הכל, גולים נכנסו ומצד שני קבוצות החמיצו, העונה הכל הפוך, מול כל קבוצה ששיחקנו היינו טובים אבל חטפנו גולים משום מקום, מגיעים למצבים ומחמיצים, משחקים שהיינו צריכים להכריע אחרי שהובלנו הסתבכו לנו כמו נגד דימונה שאני מזכיר חזרו מפנדל שלא היה, או שיכון, שלא לדבר על אילת, פשוט הכל הפוך".
יכול להיות שרציתם יותר מדי?
"אחרי העונה המדהימה אשתקד, מן הסתם עלו הציפיות, רצינו לעשות עוד צעד קדימה וזה לעלות ליגה אבל מצד שני גם לא היינו צריכים לצרף יותר מדי שחקנים, אני חושב שמה שחשוב במועדון כמו שדרות שתהיה דרך ושילכו לפי הדרך. אומנם התוצאה היא לא כמו שציפו לה במועדון אבל לא צריך לחשוב שזה סוף העולם וצריך להמשיך באותה דרך ואם נלך באותה דרך אני שגם תהיה התוצאה שנעפיל ליגה. מועדון כמו שלנו שמתנהל ברמה גבוהה מאוד לליגות הנמוכות יגיע בסוף למקום גבוה".
הקבוצה עברה לא מעט זעזועים בסגל בחודש האחרון, איך מצליחים להתרומם מחדש כשהמקום הראשון כבר לא בהישג יד?
"אין ספק שעברנו זעזוע גדול, בכל זאת שחקנים ובעיקר חברים טובים שלנו עזבו דבר שהוא לא פשוט גם לחדר ההלבשה אבל עם מי שנמצא כרגע אנחנו צריכים לרוץ, אני עדיין חושב שיש לנו קבוצה טובה ואנחנו השחקנים צריכים לעלות כל משחק ולעשות הכל כדי לקחת נקודות, להחזיר את הביטחון ולחזור לשחק את הכדורגל שלנו ובאמת לא להסתכל יותר מדי למעלה, לעבור צעד אחר צעד, לעלות מדרגה אחר מדרגה ולנסות להתקדם כמה שיותר".
יופה, אחד השחקנים המוערכים במועדון. צילום: אורי גבאי
פער עוד ניתן לצמצם אבל כל עוד היכולת לא משתפרת אין מה לדבר ובמשחקים האחרונים זה לא נראה טוב?
"זה בדיוק מה שמאפיין את העונה שלנו, הכל הולך קשה, גם שאנחנו משיגים דברים זה בדרך הכי קשה זה קורה להרבה קבוצות ברמות הכי גבוהות. אני מסכים שהקבוצה קצת איבדה את הביטחון ורק בעבודה משותפת של כל השחקנים אנחנו נצא מזה כי באמת יש לנו שחקנים מספיק טובים ושחקנים שילחמו על הדשא. אם נתחיל להאשים, להתלונן או לבכות זה לא יעזור, אנחנו צריכים להילחם, לשחק אחד בשביל השני וגם קצת מזל לא יזיק לנו".
נדמה לי שהמשחק האחרון זו הדוגמה הכי טובה?
"וכמה פעמים זה קרה לנו העונה שאנחנו מובילים, לא יודעים לתת את השני ואז מהלך אחד של כדורגל של היריבה זה נכנס וזה מתסכל. שחקן של יבנה עבר אותי בצד ימין וישר הגביה כדור שמצא ראש של שחקן שנגח פנימה וחוץ מזה הם לא סיכנו אותנו פעם אחת, השוער שלנו לב אפילו לא מתח איברים ובאמת שאין תחושה יותר מתסכלת ולהגיד לך שמי שהיה על המגרש לא עשה מספיק, כולם נתנו הכל על המגרש ולכן אני טוען שלא יזיק מזל".
אפרופו מזל, בסוף הוא הגיע כשאתה קיבלת כדור חוזר ואפילו כבשת ברגל לא הטבעית שלך?
"הגענו לדקות הסיום וכמו תמיד עליתי לכדור קרן, ניסיתי לעלות ראשון אבל הקדימו אותי, המזל שצח השתלט על הכדור וראיתי שאני טיפה לבד וצעקתי לו "צח רק אל תבעט" ובאמת קיבלתי ממנו מסירה גאונית, השתלטתי על הכדור ובעטתי ברגל ימין שהיא לא החזקה שלי, הסתכלתי על הכדור כאילו בהילוך איטי פוגע בקורה ונכס פנימה".
מה לדעתך צריכות להיות המטרות עד סוף העונה אם בכלל יש כאלה?
"קודם כל תמיד צריכות להיות מטרות, אומנם המקום הראשון רחוק מאיתנו ואנחנו כרגע אפילו לא מסתכלים עליו, אני באופן אישי מעדיף להסתכל ממשחק למשחק, לא מעניין אותי מי למטה ומי למעלה, אם נשתפר, נחזיר את הביטחון, נצבור נקודות, נחזור ליכולת שמאפיינת אותנו, כאשר כל זה ידבק אני משוכנע שגם הטבלה תיראה אחרת. כרגע כולנו ממוקדים רק במשחק הבית נגד קרית מלאכי, משחק קשה מול קבוצה שנמצאת ביכולת טובה מאוד. בבית שלנו נעשה הכל כדי להשאיר את הנקודות".