"הם ממשיכים לחפור"

סגן מפקד אוגדת עזה, אל"מ גיא ביטון, מסכם שנתיים של שקט בגזרה ("אנחנו רואים ירידה משמעותית בכל הפרמטרים") מדבר על הסבב הבא ("מתכוננים לחדירה משולבת מכל החזיתות"), על איום המנהרות ("הם חופרים, זה לא סוד") ועל ריסוק חמאס (אם נקבל פקודה, נעשה זאת")

השקט, השטחים הפתוחים והירוקים והאווירה הפסטורלית, ששוררת ביישוב העוטף על גבול רצועת עזה, יכולים בהחלט לבלבל. אך מי שמכיר את האזור הזה יודע עד כמה השקט הזה מתעתע, התושבים לא ממהרים להתרגל אליו וכולם, גם אל"מ גיא ביטון סגן מפקד אוגדת עזה, יודעים שזה רק עניין של זמן עד שהאזור הנפיץ הזה יתלקח שוב. הריאיון עם אל"מ ביטון מתקיים בדיוק ביום בו מפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי את ההערכה האסטרטגית שלו, לפיה פוטנציאל ההתלקחות של ישראל מול ארגון החמאס הוא הגבוה ביותר. חמאס מורתע אומנם, אך זה לא סוד שהוא ממשיך להתחמש ולצבור כוח וההסלמה במצב הביטחוני באזור היא רק עניין של זמן.

"איום מורכב"

"לא צריך להיות פרשן צבאי גדול כדי להבין שהחמאס חופר מנהרות יום אחרי 'צוק איתן', כי זה הנשק שלו והאמצעי שלו לחדור את הגבול. הם חופרים, על חלק מהדברים אנחנו יודעים על חלק לא, אבל אנחנו לא שולטים בחמאס, אנחנו שולטים על המענה שאנחנו ניתן לאיום הזה"

הנתונים של השנתיים וחצי האחרונות, מאז הסתיים מבצע 'צוק איתן' בהחלט משביעי רצון. התחושה לפיה מדובר בתקופה השקטה ביותר מזה זמן רב, עולה בקנה אחד עם הנתונים הרשמיים ולפיהם חלה ירידה של 40% בירי תלול מסלול מרצועת עזה וירידה של 50% באירועי החדירה מכיוון הרצועה לשטח ישראל. "אין ספק כי אלה השנתיים השקטות ביותר שהיו לנו פה מזה המון שנים" אומר אל"מ ביטון. "אנחנו רואים ירידה משמעותית מאוד בכל הפרמטרים ובעיני זה חלק מההישגים של 'צוק איתן' וההרתעה שלנו מול חמאס. אנחנו ואני באופן אישי מאוד שמחים שהצלחנו אחרי המבצע להביא את השקט לאזור. כל זה תחת כוכבית אחת קטנה למטה, שברור לנו גם שיושב פה ממול ארגון טרור. כמו שאנחנו יושבים פה עכשיו ומסכמים שנתיים וחצי שקטות, אני בטוח שהוא יושב ומדבר כבר על המבצע הבא ועל איך הוא מתכונן טוב יותר".

השקט שאנחנו מדברים עליו זה שקט שמורגש רק בקרב האזרחים או שעובדתית לצה"ל יש פחות עבודה בשטח?

"חד משמעית יש רגיעה כללית עובדתית של פעילות הארגון, שאנחנו מרגישים אותה וגם התושבים מרגישים. אין ספק שאנחנו כצבא, ככאלה שאחראיים על האזור והמרחב, עושים דברים גם מעבר ללהנות מהשקט. אבל אני חייב לומר, באופן מוחלט, השקט נשמר גם בתחום הצבאי ונותן לאזרחים את האפשרות לחיות פה חיי שגרה".

זה רלוונטי גם לאיום המנהרות?

"איום המנהרות הוא  איום מורכב, שאוגדת עזה, פיקוד דרום וצה"ל מפעילים את כל המאמצים והמשאבים הנדרשים כדי לסכל אותו. אנחנו מחפשים ומאתרים ומנסים למצוא את השיטות הטובות ביותר עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לפתור את הבעיה הזאת. זו בעיה שהתפרצה קצת לפני מבצע 'צוק איתן' ואנחנו מטפלים באיום הזה".

"התפרצה" זה אומר שהאיום הזה הפתיע אתכם?

"לא, לא הפתיע. זה איום שאולי הפתיע קצת בעוצמתו, אבל ידענו שיש מנהרות גם לפני 'צוק איתן'. מדברים כל הזמן על מנהרות אבל יש עוד איומים אחרים, כמו חדירות גבול וירי תלוי מסלול, שהיו פה במשך שנים ארוכות אז עכשיו האיום המתהווה, שהרגשנו אותו קצת יותר ב'צוק איתן', זה נושא המנהרות וכמו שאנחנו מנסים לסכל את כל שאר האיומים אנחנו עושים את כל המאמץ לסכל את נושא המנהרות. נכון, הוא קצת יותר מורכב. זה לוקח קצת יותר משאבים וקשב וחשיבה וכאב ראש, אבל בצניעות אני יכול לומר שאנחנו עושים הכל כדי לפתור את הבעיה הזאת".

אבל היא עדיין קיימת?

"היא עדיין קיימת. הם חופרים, זה לא סוד. לא צריך להיות פרשן צבאי גדול כדי להבין שהחמאס חופר מנהרות יום אחרי 'צוק איתן', כי זה הנשק שלו והאמצעי שלו לחדור את הגבול. הם חופרים, על חלק מהדברים אנחנו יודעים על חלק לא, אבל אנחנו לא שולטים בחמאס, אנחנו שולטים על המענה שאנחנו ניתן לאיום הזה ואנחנו עושים הכל כדי לתת מענה טוב יותר ולחסום את המנהרות".

הם מתחמשים ואנחנו יודעים שהם חופרים בזמן שאנחנו נהנים מהשקט, אז למה מחכים שחמאס ייתן את אות הפתיחה?

"צה"ל לא מחליט אם לצאת למלחמה או למבצע צבאי, צה"ל מממש את ההחלטה של הדרג המדיני. אם הדרג המדיני יחליט שאנחנו צריכים לצאת למלחמה מול החמאס, כדי להשמיד את המנהרות או הטילים, אוגדת עזה מוכנה למענה הזה, צה"ל מוכן לדבר הזה. השאלה למה לא יוצאים למלחמה כשיש ממול איום נפיץ יותר או פחות, זו שאלה פוליטית ומדינית גדולה. אם אני מוריד רגע את המדים ומדבר כאזרח, אני אומר שמלחמות הן לא דבר טוב, לא לילדים שלי ולא לילדים שלך, לא לאזרחים ולא לחקלאות כאן באזור. לכן השיקולים הם מדיניים ואנחנו הגוף מבצע וכשישחררו את הקפיץ הזה, שנקרא צה"ל, אנחנו נגיע לכל יעד שנצטרך".

ועד אז תושבי העוטף יכולים לישון בשקט?

"חד משמעית כן, אם יכולתי לשים מיקרופון קטן בכל מקום ושישמעו את קולי זה מה שהייתי אומר. המשימה העיקרית של אוגדת עזה היא להגן על תושבי הדרום והעוטף ואני קם בבוקר עם הידיעה הזאת והולך לישון איתה, האזרחים כאן באזור צריכים לדעת שיש כאן אלפי חיילים שזה התפקיד שלהם, לשמור על כולם. כן, יש פה איומים וזה נפיץ ואנחנו יודעים שהחמאס הוא ארגון טרור, שכל יום מנסה לחמש את עצמו יותר. אנחנו לא חיים בשוויץ, אבל אנחנו עושים הכל ונעשה הכל כדי להגן על התושבים וכן, הם יכולים לישון בשקט".

כתושב מודיעין היית מביא את הילדים שלך לישון פה בשקט?

"ללא ספק כן. אני מביא אותם לאזור כל סוף שבוע, כשאני עושה שבת. הילדים שלי ואישתי מטיילים איתי פה, עושים תצפית על עזה, מסתובבים בשדות החקלאיים וקוטפים קלמנטינות ליד קיבוץ סופה ואין גאה ממני. אני מראה לילדים שלי שהניצחון שלנו על החמאס לא מתבטא רק בכוח צבאי, אלא בזה שיש כאן חיים מדהימים. בשנת 6102 נורו כ-51 רקטות בכל השנה, זה מספר שאנחנו לא שמחים איתו, אבל זה המספר הנמוך ביותר מזה שנים. זה שקט הרבה יותר שקט ממה שהיה בשנים עברו ואני מאוד מקווה ומאחל לתושבי עוטף עזה שהשקט הזה יימשך".

התרחיש: מחבלים דוהרים לערים על אופנועים

"אם אני מסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ומעריך את היכולת שלנו מול היכולת שלהם בשנתיים וחצי יש רגיעה, החמאס מרוסן, זה לא באינטרס שלו"

אך בזמן שהאזרחים ישנים בשקט בצבא מתרגלים, רק לפני כחודש ימים תרגלה האוגדה תרחיש אימה לפיו מחבלים השתלטו באופן מפתיע על ישובים. "כאדם אני רוצה להאמין שיהיה שלום, כאיש צבא אני חייב להתכונן למלחמה" אומר ביטון. "אני לא יודע מתי השקט יופר, אבל אני יושב פה עם מדים, כסגן מפקד אוגדה, והתפקיד שלי הוא להסתכל על הצד הפסימי של המשוואה הזו והוא מה קורה אם מחר פורצת מלחמה".

ומה באמת יקרה? רקטות עם טווח ארוך יותר? אזור המרכז שיספוג ירי מאסיבי יותר?

"אני מעדיף לא לדבר על הערכות ולא לשער מה חמאס יעשה ואם ירה יותר או פחות. לחמאס יש יכולות והוא משפר את היכולות שלו, אבל גם לנו יש יכולות וגם אנחנו משתפרים. אני רוצה להזכיר לכולם, שמתוך אלפי הרקטות שהם ירו ב'צוק איתן' המערכת הצה"לית של 'כיפת ברזל' הצליחה לעמוד במשימה שלה. האם בפעם הבאה הם ירו יותר או לאיזה כיוון, אני לא מתייחס לשאלות האלה ולנבואות. אנחנו מתייחסים איך אוגדת עזה, פיקוד דרום וצה"ל מתכוננים למלחמה הבאה. גם כשיש פה שקט מוזר והשמש זורחת והכל נראה פסטורלי לא ליהנות מהשקט הזה ולהכין את הכוחות שלנו לקריאה ולממש את היכולות שלנו".

לא מזמן תרגלתם תרחישי אימה של חדירת מחבלים מכל החזיתות במקביל, מהים  מהאוויר ומהיבשה. זה תסריט שמבחינתכם יכול להתממש?

"אנחנו תמיד מתרחשים משהו שהוא קצת יותר מורכב וקשה, כי אני צריך לתרגל משהו שמסכן את שיטת ההגנה שלי. שני מחבלים שחודרים מהגבול ומנסים להגיע לאחד הקיבוצים זה מסכן, אבל אנחנו כבר יודעים שיש לנו את הכלים הטובים לעצור אותם. כשאנחנו עושים תרגיל של מספר אירועים זה מאתגר אותנו יותר ואנחנו יודעים לתת מענה גם לתרחישים של אופנועים שיוצאים ממנהרות. זה כבר לא סוד שב'צוק איתן' נמצאו כאן אופנועים במנהרות ומחובתנו לתת לזה פתרון, זו האחריות שלנו לתת מענה לכל אתגר מהצד השני".

גם חדירה דרך הים זה משהו חדש שנתקלנו בו לראשונה ב'צוק איתן'

"נכון. זה לא רק מנהרות וחדירות מהקרקע, יש לנו גם סכנה של חדירה מהים וראינו את זה. בתחילת 'צוק איתן' הייתה חדירה של מספר מחבלים מהים וניסיון שלהם לפגוע בטנק ובחיילים והם חוסלו. אנחנו יודעים שזו גם יכולת של החמאס וגם לזה אנחנו נותנים מענה, גם בשיפור המכשול וגם בכוחות שנמצאים שם. מי שאחראי על הגזרה הזאת יודע שזו נקודת תורפה ויש לנו את כל האמצעים כדי לאתר את המחבלים, שסביר להניח שיצאו משם גם בפעם הבאה".

אבל החשש הוא שהם יצאו מהים פתאום, ביום בהיר אחד,  לאו-דווקא במסגרת מבצע צבאי

"נכון, אבל אני אומר לאזרחים בביטחון 'לכו לחוף זיקים ואל תשנו את צורת החיים שלכם'. מצד שני, אני יודע שיש סיכונים וכן, יש פה ימים של הסלמה שבהם אני אגיד אולי משהו אחר. אם אני מסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ומעריך את היכולת שלנו מול היכולת שלהם בשנתיים וחצי יש רגיעה, החמאס מרוסן, זה לא באינטרס שלו. אפשר ללכת לחוף וליהנות שם, אני מאוד אוהב להיות שם ואני נמצא שם לא מעט. התפקיד שלנו כצבא זה לאפשר לתושבים לחיות פה באופן אחראי, אבל הכי חופשי. אם הערכת המצב הביטחונית שלנו משתנה אנחנו גם יודעים להגביל את האזרחים, התפקיד שלנו הוא לשמור על ביטחונם".

השר ליברמן אמר שבסיבוב הבא מול חמאס אנחנו נמוטט אותו. זה יקרה?

"את זה צריך לשאול את השר ליברמן. אנחנו מקבלים פקודות, משימות ויעדים ברורים. אם נקבל הנחיה כזאת, הצבא יממש את ההחלטות של הדרג המדיני ונעשה זאת, חד-משמעית".

"הפקנו לקחים מפרשת מנגיסטו"

שבועיים לאחר תום מבצע 'צוק איתן' ארע על גבול הרצועה אירוע חריג, כשתושב אשקלון אברה מנגיסטו בן ה- 28, זוהה על ידי התצפיתנית כשהוא מטפס על גדר המערכת באזור החטיבה הצפונית באוגדת עזה ונעלם בשטח הרצועה. שנתיים וחצי עברו מאז אותו לילה וההערכה היא שהוא נמצא בידי חמאס וישמש קלף  מיקוח יחד עם גופותיהם של החללים אורון שאול והדר גולדין, שנלקחו בשבי במהלך מבצע 'צוק איתן'.

"אני לא יודע לפרט מה קורה עם אברה מנגיסטו ואיפה הוא מוחזק. יש גופים אחרים בצבא, שעוסקים בדבר הזה" מתייחס ביטוו לפרשה. "אני יכול להגיד דבר אחד, מ-25 שנות הניסיון שלי בצבא, משרד הביטחון ומדינת ישראל עשו ויעשו הכל כדי להחזיר את האזרחים שלנו שנמצאים שם וגם את גופות החיילים. מבחינתי, כסגן מפקד אוגדת עזה, התפקיד שלי בעניין הזה הוא לוודא שאף אזרח שלנו לא נכנס לרצועת עזה".

ואיך עושים את זה?

"הפקנו המון המון לקחים מהאירוע של אברה מנגיסטו. היום יש לנו פקודות מסודרות וסדר פעולות למקרה של אירוע כזה. במידה ועולה אצלנו החשש שמישהו מנסה להיכנס לתוך הרצועה משטח ישראל אנחנו מפעילים את כל האמצעים שלנו כדי לחסום אותו. אנחנו מפיקים לקחים מכל אירוע מבצעי וגם מהאירוע הזה הפקנו לקחים ונוודא שאירועים כאלה לא יחזרו".

ומה לגבי גופות אורון שאול והדר גולדין?

"מי שנותן את התשובות בעניין זה אלה מדינת ישראל ומשרד הביטחון. אני יכול להבין את המשפחות, הם איבדו בן ואני גם במקרה מכיר את משפחתו של הדר ומבין איך הן מרגישות. אני מעריך שמדינת ישראל עושה הרבה דברים כדי להחזיר את החללים, כבר עשינו זאת בעבר למרות ששילמנו מחיר מאוד כבד".

להערכתך מה מצפה לנו בשנת 2017 מבחינה ביטחונית באזור?

"אני לא רוצה להיות נביא. אני רוצה לאחל לתושבים, שהמשימה שלי היא להגן עליהם, שהשנה תהיה שקטה יותר וטובה יותר מהשנה שחלפה. שכל מי שרוצה לנפוש בחוף יעשה זאת ללא חשש, שהחקלאים יוכלו להמשיך לעבד את האדמה שלהם, שהישובים יתפתחו ויצמחו ושלא ניתן יהיה להשיג פה בתים כי כולם יבואו לגור פה. אנחנו נמשיך להיערך ונהיה מוכנים עוד יותר למשימה שלנו, במידה והערכת המצב באזור תשתנה".