ויכוחים עזים פרצו השבוע בשדרות עם תחילת העבודות להקמת החניון בגן ההסתדרות בשדרות. תושבים הזוכרים בערגה נוסטלגית את ימי צעירותם אל מול בעלי העסקים הסובלים ממצוקה בלתי אפשרית.
במשך שנים רבות נדון הויכוח האם על מנת לצמוח ולהתפתח יש לרמוס את הריאות הירוקות ולהעבירם לקצוות של העיר, אך מה קורה כאשר הדרישה לכך הופכת את הנושא לבלתי נמנע? גן ההסתדרות, או "האליק", הינו הגן המיתולוגי המפריד בין שכונת הורד לשכונת ניר-עם ובעבר היווה מקום מפגש חברתי לתושבי העיר. לאחרונה החלו במקום עבודות להקמת חניון שישרת את המרכז המסחרי הסמוך וזאת בהתאם לגדילת האוכלוסייה וריבוי העסקים, כמו גם התוכניות העתידיות להקמת מרכז תרבות חדש במקום קולנוע חן הישן. במצב שנוצר התחלקו התושבים לשני מחנות כאשר האחד מצדד בהקמת החניון על חשבון הריאה הירוקה וזאת על מנת שישרת את העסקים ויפתור את מצוקת החנייה הקשה במקום שדווחה בדין וחשבון בהבלטה מספר פעמים בעבר. כנגדם עומדים תושבים שדווקא ההיסטוריה עומדת לנגד עיניהם והפגיעה הקשה במה שהם מכנים "עוגן תרבותי היסטורי" גורמת להם לצאת נגד המהלך. למעשה מזה מספר שנים נוצרה מצוקת חנייה קשה מסביב לאיזור המכונה "כיכר הנשיא" כאשר במקום פועלים גם העירייה, הסניף הראשי של הדואר, שני בנקים ומגוון גדול של עסקים פרטיים וביניהם אולם אירועים שנבנה בימים אלו, סופר, קופת חולים, מספר מכולות, מסעדות, פאבים וכמו כן – גם ישיבת ההסדר הממוקמת ממול לגן. ברור לכולם כי מדובר באיזור העמוס והמרכזי ביותר בעיר ולכן על מנת לפתור את מצוקת החנייה שנוצרה במקום היה צורך למצוא פיתרון וכמה שיותר מהר. קברניטי העירייה החליטו על הקמת החניון וזאת על אף ההתנגדות מצד חלק מהתושבים כאמור והותירה שסע בין הצדדים. "אני לא מבין על מה המהומה" אומר לנו השבוע בעל אולם האירועים הסמוך לגן, שמואל מלכיאל, "באירוע אחד של 200 מוזמנים, לא 300 ולא 400 ומבלי לחשב את הרכבים של המלצרים, התקליטן, הצלמים, אנשי הניקיון והבר יהיו כאן למעלה מ-100 רכבים. איפה הם יחנו? ברחובות הסמוכים? יסתמו את השכונות? במשך שנים יש כאן מצוקת חנייה ועכשיו פתחו כאן מסעדות ופאבים ובונים אולם תרבות חדש, תדמיינו מה יהיה כאן". שמעון עמר, מותיקי שדרות, כתב השבוע בדף הפייסבוק שלו "הגן הזה שזור בזיכרונות ילדותנו בעיר הזאת חתיכת נוסטלגיה במיטבה. הלב נצבט, בכדי לבנות חניה או מגה חניה תת קרקעית, עם עוד אספלט שחור לשרת את מי בדיוק? את אורחי ישיבת ההסדר?". על הטענה הזאת אומר מלכיאל: "שטויות במיץ, זה ישרת את כולם. אין חניות שמורות וכולם יוכלו להשתמש בחניה". עוד כתב עמר בפוסט שלו: "זה לא הוגן, מזרקות בפירוטכניקה במופעי פארק חינם, עיר חייבת לשמר את עברה ואת הסמלים שלה, ברור לנו שאין לך ראש העיר זיקה לחולות לריחות למדשאות לימים ולמים של עברנו ילדותנו, כולכם זרים כך שאין בעיה למחוק". מנגד, יאיר אלבז, בעל מסעדה במתחם מספר על פגיעה קשה בפרנסה שלטעמו מצדיקה את בניית החניון: "בכל יום אני מקבל שיחות מאנשים שרוצים לבוא אבל אין להם היכן לחנות, הם עוצרים באמצע הכביש ואני רץ להביא להם את האוכל בטייק-אוואי. זה אבסורד שהם לא יכולים להיכנס ולשבת. אני מפסיד גם פרנסה וגם קליינטים בגלל המצוקה. אני בעד החניון וחושב שככל שיפתח מוקדם יותר יהיה לכולם טוב יותר". ובכל זאת כאשר מביטים בדיון הזה מהצד ומנסים להבין מה עדיף – פארק נוסטלגי די נטוש או חניון שישרת את העסקים צריך לזכור דבר אחד – שדרות היא כבר לא העיירה שהייתה אלא עיר מתפתחת בקצב מהיר מאוד ובתוך פחות מ-20 שנים עלולה להכפיל את גודל האוכלוסייה, והאם אז נצטער שלא דאגנו לתשתיות ראויות לגדילה או שמא נצטער שלא דאגנו לשמר את האתרים ההיסטוריים של העיר ורמסנו בעזרת שופלים את העבר של העיר.