תחושת גאווה גדולה אחזה בקרב בני משפחתו של א' שנולדו בעזה והיגרו לישראל לפני שלושים שנה. השבוע הוא סיים בהצלחה קורס קצינים והגשים חלום. בעיר שדרות שבה נולד וגדל שמחים בשבילו: "א' הוא הכי ישראלי שיש, אדם שאפתן שחולה על המדינה שלו ולראות אותו מגשים חלום זה מרגש".
עם לא מעט קשיים התמודדה משפחתו של א' בדרך להשתלבות בחברה הישראלית, גם א' עצמו ידע מילדותו שהעובדה שמשפחתו מוסלמית שנולדה בעזה והיגרה לישראל עלולה למנוע ממנו להיות ישראלי כמו כל החברים איתם גדל בשדרות ולהתגייס לצה"ל אבל עם המון נחישות מעוררת הערצה וחלום שהציב לעצמו, הוא סימן השבוע "וי" גדול כשהפך לקצין בצבא ההגנה לישראל. "לכולם ברור כמה קושי יש להשתלב בחברה הישראלית כשלמשפחה שלך אין את אותה מנטליות, שהיא מוסלמית שבאה מעזה" סיפרו חברים של א' השבוע לאר שסיים את קורס הקצינים, " כל מי שהכיר את א' ואת המשפחה שלו התחבר אליהם מייד כי מדובר באנשים מיוחדים שהמדינה חייבת להם המון, אנשים שאוהבים את המדינה ומרגישים ישראליים לכל דבר".
כאמור, הסיפור של משפחתו של א' מתחיל לפני שלושים שנה אז לא היו קשיים מיוחדים להגיע מישראל לעזה וכך הפוך. השנים חלפו, ההורים התאקלמו לחייהם החדשים ונולדו להם עוד שני בנים, ובהם א' – שראו את עצמם ישראלים לכל דבר. א' ואחיו שנולדו שניהם בישראל התגיירו, והאח שירת בצה"ל. ל־א' היה ברור שהוא ילך בעקבות אחיו, וכך היה.
את שירותו החל כאחראי פיקוח סדנאות, והיה ממונה על תהליך העבודה וייעולו ועל מציאת פתרונות לבעיות שמתעוררות בשטח. לאחר מכן התמנה כאחראי תפ"י (תכנון פיתוח וייצור). בחודשים האחרונים, עד צאתו להכנה לקורס קצינים, שימש כנגד, כקצין הפעלה פלוגתי בתפ"י.
סמ"ר א' מספר שהוריו גם הם פטריוטים ישראלים. אביו חלם שבניו יתגייסו לצבא, וכשהתגייסו הצהיר שיש לו בנים גיבורים. "ההורים מאוד מתרגשים לקראת הטקס", סיפר א' לידיעות אחרונות לפני צאתו לקרוס לפני מספר חודשים. כשסיפר לאביו שהוא מתעתד להיות קצין, פרץ אביו בבכי של גאווה ושמחה. "המשפחה שלי הם מקור הכוח שלי. לקבל מהם תמיכה מוחלטת זה בכלל לא מובן מאליו".
משפחתו המורחבת עדיין גרה בעזה, אבל סמ"ר א' מספר שהוא איננו שומר איתם על קשר, ושגם אם היה מתאפשר לו לבקר שם – לא היה עושה זאת. "אני בקושי מדבר ערבית. כשההורים דיברו בערבית תמיד עניתי להם בעברית. תמיד הרגשתי יהודי, והיהדות הייתה חלק בלתי נפרד ממני גם לפני הגיור. השייכות שלי תמיד הייתה ליהדות ולישראל, מלימודי התנ"ך שמאוד אהבתי ועד המצוות והחגים". את ליל הסדר הוא חגג בבית אחד מחבריו.
א' לא מסתיר את שורשי המשפחה מעזה אבל הוא מזמן מרגיש לחלוטין ישראלי ויהודי. "זה תמיד מלווה בשאלות, אבל אני היום יהודי וישראלי – וגאה בעצמי ובהוריי שבחרו להגיע לישראל".
השבוע בני המשפחה ליוו את א' לטקס קבלת הסיכה בבה"ד 1 ליד מצפה רמון. לכבוד המאורע המרגש הם הדפיסו חולצות עם כיתוב. אחיו כתב לו: "האח הכי קטן, הנסיך של הבית, של כל העולם ! היום אנחנו נפגשים ביעד הראשון שהצבת לעצמך, לא היה לי צל של ספק שתצליח, תמיד הייתה חדור מטרה בכל מה שעשית או נגעת.
אחי שלי … הדרך לא נגמרת פה, זה הוא חלק ממסע שבחרת ללכת בו. אני תמיד איתך, לצידך וכמובן מאחוריך.
גם א' כתב בדף הפייסבוק שלו בהתרגשות מהחלום שהתגשם להפוך לקצין בצבא הגנה לישראל: " זהו, אני חותם תקופה מטורפת ומרגשת בשבילי ובשביל המשפחה שלי! אני מרגיש שכל צעד שאני עושה אני עושה את זה גם למענם ולא רק בשבילי. אני יודע שאני מביא מקור גאווה למשפחה ככה שזה יותר קשה כי אני תמיד חושש לאכזב.
תודה למשפחה שלי שתמיד איתי לאורך כל הדרך. הדרך לא נגמרה פה, זהו רק חלק קטן ממסע שבחרתי ואני מאמין בדרך הזאת ממשיכים במסע המטורף הזה!".
בתוך כך, א' חולה על כדורגל, בשנה שעברה נמנה בקרב גרעין אוהדי 'שדרותיה' והתייצב לעודד ביציע את מכבי ציון שדרות, עכשיו רק מקווים בקבוצה הירוקה שהוא ימצא זמן להגיע למשחקי הקבוצה שמתקיימים בימי שישי.