במשך עשרות שנים דיירים בבנייני המגורים בשכונות הוותיקות בשדרות סובלים מהזנחה בשל היעדר יכולת לקיים את תרבות ועד הבית על מנת לשמר את המצב הפיזי של הבניין המשותף. במסגרת שיתוף פעולה בין האגודה לתרבות הדיור והעירייה בשלוש השנים האחרונות מתחולל שינוי גדול. "יש בנייני מגורים שבהם מבוגרים נאלצו לעלות במדרגות בחושך" מספר רכז הפעילות יוסי אוחיון בראיון מיוחד. "עבור מי שמתגורר כמוני בבניין משותף חדש זה בסיסי ומובן מאליו אבל בשבילם זה עולם ומלואו".
כשמסיירים בשכונות הוותיקות בשדרות ישנם אזורים שבהם נדמה כאילו הזמן עצר מלכת, זה מורגש בעיקר בכניסה לבנייני המגורים שבהם צורם לראות כי תיבות הדואר כבר לא קיימות, דלת הכניסה עקורה ועל הגינה שפעם הייתה פורחת אין בכלל על מה לדבר. נכון, זו בעיה שלא שייכת רק לשדרות, ניתן למצוא אותה בכל ישוב אחר בישראל אם כי בערים גדולות וחזקות יותר מצב התחזוקה הרבה יותר טוב.
אוחיון על רקע אחד הבניינים בהם הוחלפה התאורה לסולארית. צילום: שדורנט
במשך עשרים שנה של עבודה עיתונאית אפשר לומר שסוגיית תרבות הדיור היא נר לרגליי. כאחד שגדל בשכונת נווה אשכול בבנייני מגורים מטופחים בזכות שיתוף פעולה קהילתי עירוני, צרם לי מאוד לבקר השבוע באזור ילדותי ולגלות ששום דבר לא השתנה. לאורך השנים עסקתי בזה לא מעט, נדמה כי ראשי העיר לדורות הנציחו את המציאות הזו בכך שישבו בחיבוק ידיים ולא ניסו להניע מהלכים של שיתופי פעולה עם התושבים. מה שכן, ב-4 השנים האחרונות "האגודה לתרבות הדיור" התעוררה לחיים בשדרות ומקיימת פעילות רבה כדי לשנות את המצב. "אני אישית מלווה את הפעילות של האגודה המון שנים אבל קשה להזיז דברים ללא תקציבים, לשמחתי בקדנציה הנוכחית יש שינוי גדול וכל מה שאנחנו צריכים זה שיתוף פעולה מהתושבים" מסביר יוסי אחיון עובד מחלקת ההנדסה שמרכז את פעילות "תרבות הדיור" בשדרות. "אני יכול לומר לך שהעובדה שהנושא לא טופל ברצינות לאורך השנים הביא אותנו למצב לא פשוט של הזנחה גדולה בבנייני המגורים הישנים, בשנים האחרונות יש שינוי כיוון משמעותי תודות לשיתופי פעולה של מספר גופים ובראשם עיריית שדרות וראש העיר שנרתם לזה מהרגע הראשון, אני יכול לומר לך שאומנם יש לנו עוד מלא עבודה אבל בהרבה בנייני מגורים שבהם יש שיתוף פעולה בין האגודה לדיירים כבר רואים ומרגישים את השינוי".
אחרי 20 שנה של הזנחה הקימו ועד
באחת הכתבות הגדולות והמקיפות שנעשתה בנושא עוד בשנת 2009 המסקנה שעלתה שבשדרות "יש דיור בלי תרבות" אבל אפשר היה להבין כי באזורים המוזנחים מתגוררת אוכלוסייה מבוגרת או אוכלוסייה שמנהלת חיי הישרדות יומיומיים שהדבר האחרון שמטריד אותה זה המצב הפיזי של אזור מגוריהם. את המושג "ועד בית" כמעט ולא מצאתי כשהסתובבתי בשכונת נווה אשכול, הורד וניר-עם. השבוע ערכתי סיור יחד עם אוחיון ומצאתי בחלק מהמקומות שדווקא יש כבר ועד הבית והשינוי הפיזי מורגש טיפין טיפין. "אומנם עדיין לא עשו בשכונה שלנו עבודות שיקום אבל העובדה שיש לנו כיום עם מי לדבר, העובדה שבזכות שיתוף הפעולה גובים דמי ועד, יש ניקיון, יש תאורה במדרגות, מתקנים לנו כל מיני מפגעים חמורים. עבורנו זה שינוי גדול מאוד" מסבירה לי גליה שמחוב בכניסה לשכונת מגוריה בנווה אשכול. "פעם פשוט לא היה לנו עם מי לדבר והיום בזכות האגודה לתרבות הדיור יש לנו כתובת לכל בעיה. אנחנו מתקדמים בצעדים קטנים אבל צעד מקדם אותנו וזה הכי חשוב".
לדבריה של שמחוב המשימה הגדולה הייתה לרתום את יתר הדיירים להקמת ועד ותשלום חודשי סמלי:"בשכונה שבה אני מתגוררת כבר 20 שנה זאת משימה קשה ולא פשוטה" היא מסבירה, "אנשים כאן לא מכירים את המושג הזה ועד וגם שניסיתי בעבר לשכנע לא היה שיתוף פעולה. אנשים כבר התרגלו לחיות ככה וכל אחד היה עסוק רק בבית שלו ולא במה שקורה סביבו. במשך הרבה שנים חיינו פה כמו בג'בליה כי את אף אחד זה לא עניין אבל ברגע שבא נציג מהעירייה כמו יוסי זה עודד אותי ועוד כמה דיירים להקים ועד כדי לשנות את המציאות כי נמאס לנו לחיות ככה. למרות שספגנו לא מעט איומים עד כמעט אלימות בזכות הגב שקיבלנו מהאגודה לתרבות הדיור והרבה נחישות הצלחנו ליצור ועד. אומנם מדי חודש אנחנו צריכים לעבור בכל כניסה וכניסה, לעלות 4 קומות ולהקיש בדלתות כדי לגבות דמי ועד ולדאוג שיהיו כאן תנאים טובים יותר למגורים. היום אני יכולה לומר שאם פעם הייתי מתביישת לארח אצלי אנשים בבית, היום כבר אין לי בעיה כי עשינו ניקיון, צבע, סידרו לו תאורה סולארית המצב הרבה הרבה יותר טוב בזכות הקמת הועד ושמירה על הסדר והניקיון המינימלי".
בהמשך הסיור בתוך שכונת נווה אשכול אני מגלה כי אזורים שלמים הפכו להפקר, תושבים שסיפחו לעצמם שטח ציבורי לטובת גינה פרטית. מצד אחד תושבים עוברים על החוק, מצד שני זה אולי עדיף על ההזנחה שהייתה שם, מה שכן ניתן להתרשם כי בכל בנייני המגורים אין כמעט זכר לתיבות דואר, איפה שהן לא נעקרו, התיבות נותרו חשופות ללא מנעול כך שלא בטוח שהמכתבים שמניחים שם הדוורים יגיעו לכתובתם. "אין ספק שיש דברים בסיסיים שצריך שיהיו בכל בניין מגורים ולכן חשוב שיתוף פעולה עם הדיירים. מספיק שבאותו בניין מתגוררים חבר'ה צעירים או סטודנטים הם יכולים לרתום את כולם למשימה החשובה. אנחנו מבחינתו בסניף המקומי של האגודה שמקבל גם תקציב עירוני יכולים לסייע ולתת את הכלים. יש לנו תוכנית בשנה הבאה לסייע לכל הבניינים שיתאגדו בין היתר לדאוג לתאורה סולארית שמותקנת כבר בכמה בניינים ולהתקין גם תיבות דואר חדשות אבל שוב לפני הכל הם חייבים להתאגד ואנחנו עוזרים בכל מה שאנחנו יכולים יחד עם המנהלות השכונתיות, ועוד פרויקטים אדירים שפועלים יחד בעיר".
נושא תרבות הדיור בוער בעצמותיו של אוחיון מעובדי העירייה המוכרים והמוערכים בעיר שבמשך שנים גם מכהן כחבר ועד העובדים. כשאנחנו מגיעים לרחוב שלום שבזי בשכונת נווה אשכול קשה היה לו שלא להתרגש לראות את השלמת המרצפות. נזכיר כי נושא שלום שבזי עלה לכותרות במערכת הבחירות הקודמת (2013) בעקבות חשיפה של 'דין וחשבון' על המציאות בבנייני המגורים שם כל המרצפות יצאו מהמקום ולא ניתן להגיע למדרגות הבניינים בצורה בטוחה. "אומנם זה פרויקט שמבוצע על-ידי עמיגור והעירייה אבל אנחנו חברנו לבעיה שלא הייתה תאורה לחדרי המדרגות. כאן בעצם נולד הפיילוט שזוכה היום להצלחה בעוד מספר שכונות בשדרות. לראות את התאורה ועכשיו את תיקון המרצפות בעיני זה מרגש, כאן אתה מבין שאתה חלק משינוי אמיתי וזה מביא סיפוק גדול".
"ועד בית יוצר את המשפחתיות שתמיד הייתה קיימת בשדרות"
כשאנחנו מגיעים לרחוב אלנבי בשדרות, שדרת הבניינים בני עשרים שנה עטופה בקישוטי דגלים. אם תרצו עדות לתחרות הדגלול של האגודה לתרבות הדיור בשיתוף העירייה ופרויקט "מרגישים בבית" של עמותת רעות. "עד לא מזמן דיירי הרחוב הזה סבלו מבעיות תאורה, התאורה הסולארית פתרה בעיה של עשרות שנים" הוא מספר כשהוא מצביע על עמודי התאורה החדשים. "הרחוב הזה הוא דוגמה הכי טובה לשילוב כוחות של הדיירים שהחליטו גם להתאגד. מעבר להתאגדות לועד, הם זוכים מאיתנו לסיוע בפעילויות בשכונה ועוד. הנה למשל ביום עצמאות הכרזנו על תחרות הבניין הכי מדוגלל והם השתתפו. בסך הכל אני יכול לומר שהיום אני מרוצה מאוד מההיענות של הדיירים, אני מאמין ככל שתהיה יותר מודעות לתרבות הדיור כך המציאות תשתנה בבנייני המגורים המוזנחים".
תאורה סולארית ברחוב אלנבי בשדרות. צילום: שדרונט
על מהפכת התאורה הסולארית הוא מוסיף: "אם יש פרויקט שהוא בעיני משמעותי זה התאורה הסולארית, אפשר לומר שזה פרויקט שריגש אותי מאוד. הרי אין זה סוד שבבניינים הישנים מתגוררת אוכלוסיה מבוגרת או אוכלוסיה במצב סוציו אקונומי נמוך שקשה להם, שאין להם אפשר תקציב לחשמל במדרגות. לכאורה יש אנשים שזה לא ישמע להם משמעותי אבל עבורם זאת מהפכה גדולה. בזכות פרויקט של תאורה סולארית נפתרה בעיה של שנים רבות בבניינים המשותפים הוותיקים. פתאום המבוגרים יכולים לעלות במדרגות בלי לפחד שיחליקו במדרגות. עבור מי שמתגורר כמוני בבניין משותף חדש זה בסיסי ומובן מאליו אבל בשבילם זה עולם ומלואו".
נדמה כאילו נושא תרבות הדיור נוגע בך באופן אישי?
"אין ספק שנושא תרבות הדיור נוגע בי באופן אישי הן כיליד שדרות שמחובר לעיר בכל רמ"ח איבריי והן כאחד שגדל בבניין מגורים משותף ומכיר את הבעיות מקרוב. גם כיום אני מתגורר בבניין משותף בשכונה חדשה כך שאני מביא מאוד את המשמעות של התאגדות ושיתוף פעולה בין הדיירים כדי לשמור על איכות חיים טובה".
כמה זה חשוב שיהיה ועד בית?
"בתוך כל הרעיון של הקמת ועד בית יש רעיון יותר משמעותי וגדול והוא לחבר בין כולם, לאחד ליצור את המשפחתיות שתמיד הייתה קיימת בשדרות. גם אני ברמה אישית אדם שאוהב לאחד אנשים, לגרום לשותפות כך שברגע שניתנה לי ההצעה להתעסק בכל מה שקשור לאגודה לתרבות הדיור מייד התחברתי".
אנחנו רואים במשך שנים הזנחה שאולי לא באחריות העירייה אבל לשבת בחיבוק ידיים זה לא הפיתרון?
"קודם כל חשוב שכולם יבינו שהשצ"פ הוא באחריות הדיירים אבל עירייה לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים. אני נכנסתי לתפקיד עוד בקדנציה הקודמת ולא היה ניתן לקדם שום דבר כי לא היה תקציב. בתחילת הקדנציה הנוכחית כשנפגשתי עם ראש העיר וסיפרתי לו איך אני רואה את הדברים הוא פשוט לא הניד עפעף ואמר מה שאתה צריך תקבל כדי לצאת לדרך ואכן בזכות הקצאת התקציב העירוני התחלנו להניע את הגלגל והיום הפעילות שלנו מורגשת".
מה צריכים לעשות דיירים מבוגרים בבניין משותף שאין ביכולתם להתאגד, מוותרים עליהם?
"במסגרת היחידה הקהילה של העירייה יש תוכנית כיצד להיכנס יותר לעובי הקורה יחד עם רכזי השכונות ולמפות כל בניין ובניין לפי האוכלוסייה ולראות איך בכל זאת יוזמים מהלך שגם להם יהיה ועד שידאג לצרכים הבסיסיים של הבניין. אני מאמין שבעזרת מיפוי שעליו אנחנו עובדים ניתן יהיה לקדם מהלך, אגב זה יכול לקרות בזכות חבר'ה צעירים שעוברים להתגורר בבניינים הישנים, נצטרך לאתר כאלה בכל בניין ישן ויחד איתם להקים ועד. שיתוף פעולה מהסוג הזה יכול לקדם את זה מאוד".
עם אלו בעיות אתם נתקלים?
"אפשר לומר שאנחנו מתמודדים עם מגוון בעיות, מסכסוכי שכנים ועד סרבני תשלום של ועד בית ואנחנו מנסים לעזור במסגרת החוק כמה שרק אפשר. מעבר לפעילות של האגודה לתרבות הדיור עצמה, בסניף המקומי של שדרות אנחנו יכולים לתת מענה רחב יותר
מה המצב בבנייני מגורים עד כמה יש תרבות דיור?
"בבנייני מגורים חדשים באופן טבעי יש אוכלוסייה יותר צעירה וההתאגדות יותר קלה, ישנם שלוקחים חברת ניהול וישנם שעושים זאת עצמאית. יחד עם זאת אני יכול לומר שכבר נתקלתי בבניינים שהם בני פחות מעשר שנים עם לא מעט בעיות כתוצאה מכך שאין התאגדות, הועד לא פעיל וחבל כי הם ככה פוגעים בערך הדירה, הרי ידוע שתחזוקה טובה שומרת על איכות השכונה ועל הערך שלה ואם בבניינים אלו לא ידעו לתחזק את הבנייה בעוד עשר שנים תהיה את אותה הזנחה שאתה רואה למשל בנווה אשכול וניר-עם וחבל. ההצעה שלי אליהם היא פשוטה למלא טופס ולהירשם לאגודה לתרבות הדיור. זה ממש כלום כסף כדי לקבל את כל הכלים הנדרשים כדי להתנהל נכון לטובת כולם.
אוחיון ברחוב שבזי בו הוחלפו המרצפות. צילום: שדרונט
אני נתקלתי בסיפורים על בניינים משותפים שדיירים בדירת גן לא מוכנים להשתתף בדמי ועד, כי הם לא צורכים את המעלית.
"זה קורה כי הם פשוט לא מכירים את החוק. החוק קובע מפורשות כי כל מי שמתגורר בבניין משותף חלות עליו החובות והזכויות. אם למשל יש לשכן מהקומה האחרונה נזילה מהגג זה חל על כל הדיירים, דיירים בדירת גן מחויבים לשלם על המעלית גם אם הם לא משתמשים בה. אי אפשר להתגורר בבניין משותף ואתה רוצה שינקו לך את החדר מדרגות, את הכניסה ללובי והחצר אבל לא תשלם כי אתה לא משתמש במעלית. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת נקודה, לכן אני מציע שוב להתאגד תמורת 31 שקלים בשנה כדי לקבל את הליווי הכי טוב עבור כולם".
עד כמה הקמת המנהלות מקדמת את תרבות הדיור?
"אני חושב שהשינוי הגדול שמתרחש בשדרות בנושא זה בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שמתקיימים בין כולם למען התושבים. עיגון המשאבים הזה מורגש יום יום, למשל היחידה הקהילתי ובמיוחד המנהלות הקהילתיות עוזרות מאוד לקדם את נושא ועדי הבתים שעבורנו צעד נחוץ כדי לעזור לדיירים להתאגד ולהוביל מהלכים שהם בסופו של דבר לטובתם. כמעט כל בעיה שעולה בשכונת מגורים כולם מייד נרתמים כדי לראות כיצד לעזור. לתוך שיתוף הפעולה הזה תוסיף את אגף שפ"ע שמושיט יד לכל בעיה שצצה, אם מרצפה יצאה מהמקום ומסכנת מבוגרים בטלפון אחד אני זוכה למענה וזה השינוי הגדול שקורה בשדרות. ברגע שאתה מעגן משאבים ומקיים שיתוף פעולה עם היחידה הקהילתית, המנהלות, מרכז חוסן, ההנדסה, שפ"ע וכל הגורמים האפשריים אתה פותר יותר בעיות".