אחרי שני סבבי בחירות התוצאה ברורה, מחנה הימין מאבד מכוחו ונתניהו מקיסמו. מפלגת כחול לבן על כל בעיותיה המנהיגותיות ובני גנץ אחד על כל טעויותיו המילוליות וחוסר ניסיונו הפוליטי, הצליח להשיג שוב מספר מנדטים מרשים ולפי ספירת רוב הקולות אף עובר את נתניהו במנדט.
איך הגיע הימין למצב הזה? רוב החיצים מכוונים לבנימין נתניהו, הקמפיינר שהצליח להביא אליו את כחלון ופייגלין ובכל זאת לרדת בכמות המנדטים, ולעומת זאת ללכת על הראש של ימינה וזהות יהודית ובכך הקטין את גודל הגוש. נתניהו יצר במו ידיו את המציאות שבה הרשימה המשותפת הרימה את ראשה והגיעה ל- 12 מנדטים המעניקים לה את התואר הרשימה השלישית בגודלה עם כל המשמעויות וההשלכות. קמפיין ההפחדה נגד הערבים העיר את המגזר מתרדמתו וכ 52% יצאו להצביע בזכות אמירותיו נגד המגזר. הבעיה הגדולה של נתניהו היא נתניהו עצמו, יומיים לפני הבחירות הוא העניק ראיונות לכל ערוצי הטלוויזיה, כולל ערוץ 12 המוחרם על ידו, ושם לדעתי התגלה הבלוף הגדול במיוחד כשנשאל על המציאות בדרום. ביבי ביקש שוב את אמון תושבי הדרום (שפרגנו לו כפי שאנו רואים בתוצאות האמת) והבטיח שיטפל בחמאס, מוכר? בוודאי, האמירות האלו חוזרות על עצמן בכל סבב בחירות ושום דבר לא נעשה באמת. קמפיין הגוועלד של ביבי ושאר המפלגות מתחיל קצת לאבד מאמינותו, האזרחים היום קצת יותר פיקחים, מתוקשרים ומחוברים מבעבר. נכון שיש בגוועלד מן התעוררות של הבייס, אך מבחירות לבחירות ניתן לראות שזה מאבד מכוחו ולעיתים אף מביך. ההרגשה הכללית בציבור היא שנתניהו מתחיל לאבד גובה, הסכינים בליכוד יצאו להשחזה ואני מאמין שבקרוב מאוד הן ישלפו. תוצאות הבחירות השניות הורידו עוד קלף ממגדל הקלפים שהולך לקרוס על מעמדו של יו"ר המפלגה. תוצאות הבחירות אמורות להטריד את כל אזרחי המדינה, תיקו אלקטורלי מעיד על פילוג וחוסר שביעות מצד האזרחים על אף מצבה התקין של המדינה בחלק מתחומי החיים. חוסר החלטת העם באופן מובהק ולא משנה לאיזה צד יוביל לבלבול מנהיגותי בכל התחומים, במידה של ממשלת אחדות כל צד ימשוך למדיניות שלו ויהיה קשה מאוד לבנות קווי יסוד. נשיא המדינה הוא האדם שיכול להעניק את חבל ההצלה לנתניהו וחבל נוסף לליברמן בכדי שיוכל לרדת מהאמירות החד משמעיות שלו שלא יצטרף לשום ממשלה אלא רק לממשלת אחדות חילונית. עם פרסום המדגמים החלו חברי הכנסת מהליכוד "להתחנף" באולפנים ולהזכיר לליברמן שמקומו הוא באגף הימני הלאומי של המפה, אחרי שבמשך שלושה חודשים הליכוד כינה את ליברמן שמאל. המצב מאוד מורכב, אני מקווה שלא נראה כאן ממשלת אחדות אלא ממשלה עם קווי מדיניות ברורים בביטחון, בחינוך ובכלכלה.
ברכות לאפראימוב, בהצלחה לדוידי
ברכות למארק אפראימוב סגן ראש העיר. ליברמן הימר ובסבב ב' הצליח לשפר עמדה ואנחנו זכינו לח"כ נוסף משדרות. לפי כל המדגמים וספירת הקולות, ליברמן זוכה ל 8 מנדטים מה שמבטיח למארק שלנו הממוקם במקום השמיני לשרת את המדינה מתוך כנסת ישראל. אין ספק שמגיע לאפראימוב, פוליטיקאי שונה וצנוע, להתקדם בתחום הפוליטי. אך השמחה של אפראימיב היא הכאב ראש של אלון דוידי שאמור להחליט מי יהיה מחליפו של אפראימוב. כל אחד מחברי הקואלציה רואה עצמו מתאים וחלקם עם ניסיון בתפקיד הזה. דוידי יצטרך להלטט בין החומדים לתפקיד ובד בבד לשמור על יציבות קואליציונית. אני רוצה לאחל המון הצלחה למארק אפראימוב, מדינת ישראל והעיר שדרות זכתה לייצוג מעולה ולפוליטיקאי מיוחד.
מרק איפראימוב עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בפתיחת הסניף בשדרות לפני כשנה. צילום: יח"צ
שישה מי יודע?
עמיר פרץ הצליח לשמר את "ההישג" של קודמו בתפקיד אבי גבאי. מה שהתחיל כהבטחה לכמות מנדטים דו ספרתית נגמר במלחמה על אחוז החסימה וקמפיין גוועלד ארוך ומייגע. אורלי לוי הוסיפה חן לקמפיין וטו לא, הקהלים מימין לא נהרו כפי שהיא ציפתה ושניהם ניצלו מבושה פוליטית. פרץ נלחם לא להיות זה שיכבה את האור על מפלגת העבודה ההיסטורית, החשש הגדול שלו אחרי שנים רבות בפוליטיקה והציבוריות הישראלית, היא לא להיות זה שסותם את הגולל וקובר סופית את המפלגה שהקימה את המדינה. לשמחתו המשימה הושלמה, ששה מנדטים המהווים מכונת הנשמה והזדמנות נוספת למפלגה לנסות ולהשתקם.