עיריית שדרות קיימה השבוע את העצרת המרכזית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבת האנדרטה ברחוב לוחמי הגטאות. הטקס המרגש והמכבד כלל קטעי שירה ונגינה, הנחת זרים וקטעי קריאה.
ביום רביעי, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך טקס יום הזיכרון המסורתי לשואה ולגבורה. השנה הטקס היה בסימן 74 שנה לתום מלחמת העולם השנייה. בטקס נכחו ראש העיר, אלון דוידי, ממלאת מקומו, יהודית אוליאל מלכה, סגניו, מרק איפראימוב ואלעד קלימי, המשנה לראש העיר, מיכאל אמסלם, וחברי מועצת העיר.
הטקס המרגש, אשר נערך באנדרטה לשואה ולגבורה, החל בקטע נגינה מתוך "רשימת שינדלר" של הכנרית עמית יפרח ולאחריו קטע קריאה "וויולה" שכתב אריה דן והקריאה חושן פרץ. מנחה הטקס, אורן כהן, קרא את תפילת 'יזכור' ולאחר מכן הניחו זרים לזכר הנספים על מרגלות האנדרטה. בשם עיריית שדרות הניח זר ראש העיר, אלון דוידי, בשם ניצולי השואה הניחה מאיה פלצב, בשם הווטרנים הניח זר איליה מרדוחוביץ.
לאחר מכן נשא ראש העיר, אלון דוידי, דברים על ערך יום השואה. בין דבריו: "דינו של עם שלם – זקן וטף, גבר ואישה – נגזר להישמד אך ורק בשל זהותו. מנגנון טבח משומן הופעל במלוא הקיטור ולא חדל מכך לרגע. ילדים הופרדו מהוריהם, בעלים מנשותיהם, משפחות נקרעו, מיליוני יהודים נורו, ניתלו ונחנקו בתאי הגזים. אפילו שם, באפילה הגדולה, במחנות המוות ובגטאות, בשפל שלא ידעו בני אנוש גייס העם היהודי את כושר ההתנגדות והגבורה, והשיב מלחמה בצורר הנאצי. מתוך השואה המוחלטת של סוף האנושיות והחיים, באו ההתנגדות והאומץ". עוד הוסיף דוידי ואמר לקהל הרב: "הערב, אני עומד כאן, נרגש, מביט בכם, ניצולים יקרים- לוחמים, ואומר לכם תודה. תודה, כי בזכותכם אנחנו כאן היום. אתם החיים בצל הזיכרון כל חייכם, אתם אבני הדרך בעיצוב האומה היהודית, בבניית הארץ, ובמלחמה על עצמאותנו.
אין לנו מילים שיכולות להסביר ולהכיל את אותו כאב אנושי ואת האובדן הבלתי נתפס. אך תשובתו של העם היהודי לאסון השואה היא הקמת מדינת ישראל והמשכיות הדורות".
לאחר הדברים הדליק מטביי אבלביץ את משואת הזיכרון. המנחה הקריא את שמות 118 הנספים תושבי שדרות.
הרכב ווקאלי של בית הספר למוסיקה בשדרות שר את "ים הרחמים" של קובי אפללו ואחרי קטע קריאה ""פארק בראשון לציון" שהקריא נווה מלול עלה הרב משה זאב פיזם לפרק מתהלים והרב אריאל בראלי הקריא את את תפילת "אל מלא רחמים".
ניצול השואה, יורי גרינברג, קרא קדיש. לסיום, שרו ילדי בית הספר למוסיקה את "שיר המעלות" ולסיום שר כל הקהל את "התקווה".
העירייה שמה דגש על נושא הנגישות והטקס כולו היה נגיש גם מבחינת שמע, גם מבחינת תמלול לחירשים וגם מבחינת שפת הסימנים.