במכתבו עומד ראש העיר על שעברו תושביה מאז ה 7.10 והאתגרים הרבים עמם מתמודדים מאז ומאז שובם לעיר לפני כחודש וחצי.

"מעל 180 ימים, מאז ה -7 באוקטובר שקרוב ל40 אלף תושבי שדרות נמצאים בחרדת קיום.
עשרות מחבלים חדרו לעירנו, טבחו בכל מי שראו, ברחובות ובבתים, רצחו 70 מתושבי העיר, שוטרים ולוחמים, גרמו להשמדת תחנת המשטרה הוותיקה והותירו אחריהם עיר המומה שהופקרה על ידי מי שהיו צריכים להגן עליה. צה"ל ומערכת הביטחון מודים שלא היו שם להגן עליהם. זיכוי העיר ממחבלים ארך ימים רבים וגם אחריהם העיר סבלה ועודנה סובלת מהתרעות "צבע אדום", רקטות שמצליחות לחדור את כיפת ברזל ומשבשות את יומם של התושבים וכמובן שמאיימות על חייהם", כתב אלון לשר הביטחון.

"כחלק מהמאמץ לחדש את אמון התושבים בצה"ל ובכוחות הביטחון וכחלק מהאתגר האדיר להשיב את שדרות להיות עיר פעילה ומתפקדת, התקיימו דיונים רבים בין גורמי העירייה לבין גורמי האוגדה ופיקוד העורף לקראת חזרתם של התושבים בעיר בסוף חודש פברואר. נפרשו בעיר כ- 115 חיילים שמתגברים את כוחות השיטור העירוני ואת כיתת הכוננות שפרושה אף היא באופן רחב. צה"ל מאבטח את הסעות התלמידים, את מוסדות החינוך, את הכניסות לערים ואת מרכזי התרבות והקהילה – ובכך מחלחלת בתושבים תחושת ביטחון מסוימת וגם זאת מלווה בחששות רבים – אם אין ביטחון, אנחנו מסתפקים בתחושת ביטחון", הוסיף דוידי בהתייחסו להמשך הירי על העיר והיעדר ביטחון בפועל.

"בימים האחרונים נודע לנו על כוונת צה"ל לצמצם את כוחותיו בעיר לאחר חג הפסח. אני מבקש להדגיש בפניכם כי כל צמצום כוחות בגזרת העיר משמעותו ששדרות תופקר. לא ניתן להעלות על הדעת שצה"ל יפקיר שוב את בטחון תושבי העיר שדרות", חתם דוידי את מכתבו.

על רקע השיבה לעיר לאחר חודשים של שהות התושבים בבתי מלון ברחבי הארץ העלה טל מחי, מנהל השיטור העירוני של שדרות בפני מנהלת תקומה והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, צורך דחוף ומיידי בעוד 6 פקחים לשיטור העירוני, אולם בקשתו נדחתה.

"מאז שבו תושבי שדרות אנו מתמודדים עם כמות עצומה של פניות למוקד העירוני ואין לנו די פקחים למתן מענה ראוי", אומר מחי, "יתרה מכך, כשנקבע התקן למספר הפקחים, בשדרות התגוררו 21 אלף תושבים בלבד ואילו כיום העיר שילשה את עצמה, אולם מעולם לא עודכן מספר הפקחים. לפני כשבועיים דרשתי ממנהלת תקומה ומהשר לביטחון לאומי תוספת של פקחים אולם נדחיתי על הסף. לכך מצטרפת העובדה כי תחנת המשטרה של שדרות, אשר נהרסה כליל במסגרת המלחמה, פועלת כעת מחוץ לעיר, וזמן התגובה נפגע גם כן. "לא הגיוני שאין תחנת משטרה בעיר וחסרים פקחים. הציבור שחזר לעיר, ובמיוחד בני הנוער, מחייב מתן מענה מוגבר מהרגיל אולם לצערי אנו לא מגיעים לכולם", מוסיף מחי.
רק בשבוע שעבר זכה טל מחי, לתעודת הוקרה ממפכ"ל המשטרה וממפקד מחוז הדרום במשטרה, על פועלו במסגרת מלחמת חרבות ברזל ויחידת השיטור העירוני בשדרות זכתה בפרס יחידה ארצית מצטיינת.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "השכל הישר אינו יכול לתפוס את גודל האבסורד. מה עוד עלינו לעשות לבד? לאמן את תושבי שדרות בפיקוח ושיטור? מוטב להפנים מהר כי המציאות השתנתה, ועמה הצרכים של תושבי העיר שדרות. לא נתפשר על מאה אחוז ביטחון קהילתי, ויכולת למתן מענה מקיף לכל צורך של תושב העיר. זה מגיע להם יותר מתמיד".

מערך האכיפה העירוני הוא כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. ראש הרשות מוביל את המערך וקובע את המדיניות וסדר העדיפות העירונית בתיאום עם המשטרה. יעדי מערך השיטור העירוני הם ליצור סביבת חיים מוגנת ואיכותית התורמת ליצירת רמה גבוהה של ביטחון אישי במרחב העירוני.

ברמה המוניציפאלית, יעד המערך הוא לבצע אכיפה עירונית ייעודית בשיתוף פעולה (משטרה ורשות מקומית) למניעה ולטיפול באירועים בתחומי איכות החיים, האלימות והתנהגות אנטי חברתיות בשטח המוניציפלי של הרשות על מנת להגביר את תחושת הביטחון של הציבור.

מטרות המערך כוללות מתן תגובה מהירה לאירועים והגברת הביטחון האישי של התושבים, סיוע למשטרה במניעה וטיפול בתופעות בריונות, אלימות וונדליזם במרחב הציבורי, מניעה וטיפול באירועי איכות חיים, טיפול בעבירות רישוי ובנייה וביצוע צווי בתי משפט עירוניים, טיפול בעבירות בתחום האלכוהול ובריונות בתנועה, וסיוע לאבטחת אירועים עירוניים תחת כיפת השמיים.

רם זהבי מנהל המחוז, העניק תעודות הוקרה, לשולה אוחנה וויקי איבגי שניהלו את מרחב אילת ועפרה ממן שניהלה את מרחב ים המלח. במשך חמישה חודשים הן ניהלו ביד רמה, לימודים, התנדבויות, פעילויות רגשיות ובעיקר העניקו יציבות לתלמידים במצב בלתי רגיל.

בתגובה להוקרה, אמרה עפרה ממן: "בתוך הכאוס שבו היינו ב7/10, הייתה לי את הזכות לנהל צוות ותלמידים מופלאים ממרחב ים המלח. זה היה אי של שפיות שדחקו הצידה את החרדות והפחדים. כרכזת המעורבות בתיכון המקורי תמיד מנחילה לתלמידיי את העובדה שמי שנותן לאחרים מקבל כפליים, אכן לצד הנתינה וההתמסרות במרחב, מה שקיבלתי היה שווה פי עשרות מונים".

לתחושה של נתינה לילדים, שותפה גם ויקי איבגי שהרגישה שקיבלה יותר ממה שנתנה: "חשוב לי לציין שהיציאה לבית הספר גרמה לי לריפוי נפשי עזרה לי בימים קשים אלו להבין את הצורך בשיגרה ומסגרת , לדאוג לתלמידים ולבנות להם שיגרה בימים של אי ודאות. הרבה יותר ממה שנתתי והייתי עבור התלמידים, קיבלתי מהם כוחות ומשמעות".

שולה אוחנה, מנהלת מרחב אילת הוסיפה: "היינו במצב לא פשוט, בשלב מסויים הרגשתי שהמקום היחיד שיכול לעזור לי ובטח לתלמידים הוא דרך החינוך. חינוך מגיע ונוגע בכל התחומים שאנחנו מכירים, דווקא מתוכו אנחנו מקבלים המון כוחות וחיזוקים וזה בדיוק מה שהילדים היו צריכים! היה לא פשוט אבל קיבלנו תמיכה מעייירת שדרות, משרד החינוך, רשת אמית, עיריית אילת, ויחד יצרנו מקום שהילדים יכולים לקבל מענים רגשיים ופדגוגים ובעיקר תחושת ביטחון שמישהו רואה ושומע אותם. הייתה לי זכות להוביל ולנהל את החטיבה העליונה באילת, ועוד יותר לחזור הביתה ולקבל אהבה ולהמשיך להעניק גם היום!".

אדי דגן, מנהל המקיף הכללי אמית שדרות: "בורכנו במנהלות מרחבי למידה שנרתמו והתייצבו לדגל, הן עשו עבודה מכל הלב והנשמה. המון תודות על חמישה חודשים בלתי רגילים".

בערב שלישי האחרון, התכנסו מאות נשים באולם המופעים של המתנ"ס העירוני לערב גבורה נשית שבמהלכו ניתנה הוקרה לנשים שהיו פעילות בזמן מלחמת "חרבות ברזל". בכניסה לאולם, כל אישה קיבלה מדליית "פנתרה" של "נעמת". המדליה מסמלת את הגבורה האישית של כל אחת ואחת בימים לא פשוטים אלו. בנוסף, בערב זה דובר גם רבות אודות החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי החמאס, יותר מ- 185 ימים. לאור הזדהות, הוצבו תמונות החטופים על כיסאות האולם.

אשת ראש העיר, נורית דוידי, השתתפה גם היא ועלתה על הבמה על מנת לברך את הנשים. בין דבריה היא אמרה: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן עתידים להיגאל. אתן נשות שדרות גם גיבורות וגם צדיקות". לאחר מכן היא ביקשה מהקהל להתאחד יחד איתה בתפילה לשלום המדינה.

סגנית ראש העיר, יו"ר הנהלת המתנ"ס ויו"ר נעמת מרחב אשקלון, עו"ד יהודית אוליאל מלכה, עלתה לבמה והזכירה את כל הנשים שמילאו תפקיד פעיל בהגנה על התושבים. ביניהן הלוחמות, החיילות שנפלו והתצפיתנית שנחטפו לעזה. בין דבריה היא הודתה לכל הנשים: "יחד אנחנו כוח בלתי מנוצח. זכרו תמיד שיש לכן את הכוח להנהיג, ליזום וליצור מציאות טובה יותר".

במהלך הערב קיבלו הנשים של מועצת העיר, אוליאל מלכה, נחשונוב ורבינוביץ' תעודות הוקרה על פעילותן בהתנדבות ומסירות במלחמת "חרבות ברזל".

בנוסף, השתתפו גם מנכ"לית המתנ"ס, לימור כהן וסגנית מנכל"ית המתנ"ס, יערית סימן טוב ונשים מכובדות נוספות. כמו כן, ניתן אות הוקרה לכהן וסימן טוב על עבודתן המצוינת בניהול "מחוז" אילת בזמן המלחמה.

לאחר הטקס המרגש, הגיעה האחת והיחידה, הזמרת והיוצרת נרקיס. כאמור, נרקיס ריגשה ושימחה את כל אותן הנשים ששרו יחד איתה את מיטב שיריה, ביניהם, "הכול לטובה", "מלכה", "הולכת איתך" ורבים אחרים.

את המפגש פתח רב העיר, הרב דרור טויל, בדברי תורה וחיזוק למשפחות. אחריו דיברה סגנית ראש העיר, יהודית אוליאל מלכה, שסיפרה למשפחות על החלטת מועצת העיר לאשר הקמת ועדת הנצחה עירונית, שתהיה אחראית על הנצחת אירועי ה-7/10. הוועדה תורכב משלושה חברי מועצה, שלושה נציגי ציבור ושלושה נציגים של המשפחות השכולות.

דוידי שוחח עם המשפחות, הביע את תנחומיו ותנחומי העיר כולה על מות יקיריהם, שמע מהם את סיפור הנופלים, הכאב שלהן ואילו צרכים יש להם מהעירייה. הוא הדגיש את המחויבות של העירייה ללוות אותן בכל צרכיהן ואת העובדה שהעירייה העמידה לרשותן עובד סוציאלי ייעודי באגף שירותים חברתיים שזמין עבורן כל הזמן.

דוידי הבטיח למשפחות שהעירייה תדאג להנצחת יקיריהן במיצג מרכזי על חורבות תחנת המשטרה ההרוסה ברחוב הרצל. זאת, בנוסף, לאנדרטת הנופלים בכניסה לרחוב הבנים ולבית גלעד לזכרם.
חן כהן, מנהלת "תיירות שדרות" בקרן לפיתוח שדרות, הציגה למשפחות את רעיון מיצג ההנצחה המתוכנן, מהן האפשרויות עליהן חשבה העירייה בהנצחת הנופלים והנרצחים. כחלק מוועדת ההנצחה העירונית שתקום, נציגי המשפחות השכולות יביעו את דעתם לגבי הרעיונות השונים ויוכלו להעלות בעצמם רעיונות לאפשרויות הנצחה של ה-7/10.

כהן הסבירה שמטרת תכנון מיצג ההנצחה היא לאפשר זיכרון ואבל, לצד סיפור הגבורה של החללים והנרצחים ולתת תקווה. המיקום שנבחר, של תחנת המשטרה שנהרסה, הוא מוקד עליה לרגל שמסמל את אירועי ה-7/10 בשדרות ויש בו גם סיפור גבורה, של "הקרב על תחנת המשטרה".
מטרת העירייה והקרן היא לעבוד באופן צמוד עם משפחות הנופלים ולהתחבר למסר של שדרות כעיר חוסן בינלאומית.

במקום צפוי להיות קיר הנצחה מרכזי, אזור ישיבה מוצל מותאם להדרכה, רחבת טקסים, אלמנטים של קהילה והנצחה וכמובן חניה מוסדרת.
מיצג ההנצחה שצפוי לקום בתחנת המשטרה מתוכנן להיות זמני ל-3 השנים הקרובות. בהמשך צפוי לקום מיצג הנצחה קבוע באותו מקום.

דוידי אמר למשפחות: "הכאב שלכן הוא כאב של העיר שדרות כולה. כולנו אבלים על מותם של האזרחים, התושבים והאורחים שנפלו פה וכמובן השוטרים והחיילים הלוחמים הגיבורים עטורי תהילה שעוד ייכתבו בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל, על גבורתם ותושייתם האדירה והנדירה שחרפו נפש והצילו חיים ומנעו אסון יותר גדול ממה שקרה לנו שאם חלילה היה קורה, מי יודע אם היינו כאן בכלל. אין לאף אדם בעולם את התרופה לרפא את השכול והאמת שאין מילים כדי לנחם. אבל דבר אחד בטוח שהעיר שדרות היא בית ומשפחה לכל משפחות הנופלים שאיבדו את יקיריהם. העירייה והעיר, הקהילה והתושבים, כולנו איתם בעמידתם האיתנה בצל אובדן היקר להם מכל. אנו מחזקים אותם וכואבים את כאבם. כולי תקווה שלא נדע עוד צער ושכול, ויהא זכרם של הנופלים נצור וחקוק בליבנו לעד".

הפתיחה התקיימה בהנחיית העיתונאי אלמוג בוקר ומנהלת המרכז אורנה דותן, ונכחו בה משפחות שכולות, ראש אגודת ״עזרה למרפא״ הרב אלימלך פירר, ראש עיריית שדרות אלון דוידי, מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן, ועוד.

תחילה, נפגשו הנשיא ורעייתו עם המשפחות של עדי ברוך ז״ל ושל מור שקורי ז״ל. עדי, נהרגה מפגיעת רקטה שנפלה בפתח המרכז- שניזוק גם הוא. מור, היא שוטרת שנפלה בגבורה בקרב בתחנת שדרות ב7.10. לאחר המפגש נאם הנשיא בפתיחה המחודשת.

בשל השלכות המערכה הכבדה, המרכז היה סגור כחמישה חודשים, ופתיחתו מהווה נקודת ציון בשיקום מחדש של העיר שדרות.

נשיא המדינה פתח את דבריו ואמר: ״הגדולה של הפרויקט הזה היא העובדה שיש חיבור עמוק בין גוף לנפש, ואנחנו עם ישראל מתמודדים עם אתגר עצום מאוד גם בגוף וגם בנפש. האויב בא עלינו לכלותינו והתשובה שאנחנו נותנים לו מעבר לכוח האדיר של צה״ל, הבנות והבנים שלנו שלחמו ולוחמים והקריבו דור באמת מופלא של צעירים ישראלים, אזרחים ישראלים שהתגייסו למערכה הכבדה.

התשובה שאנחנו נותנים למי שבא לירות כאן, לטבוח כאן בדשא זה חנוכת המקום הזה, המקום היפיפה הזה המדהים ביכולותיו, מקום שמהווה דוגמא ומופת לחיים משותפים של כל אזרחי ישראל בכל האמונות, הדתות ואורחות החיים.

אני חושב שההנצחות שנקבעו כאן לזכרן של שתי הנשים שנהרגו כאן, עדי ומור, יהוו אות ומופת לנו בסיפור כולו, ואות ומופת לתושבי שדרות שחזרו הביתה ולאט לאט חוזרים לשגרת חיים למרות החרדות והחששות.

אני בא לכאן בשם העם כולו לחזק את שדרות, ואת תושביה ולומר להם- אתם תל חי של הדור הזה, ומי יתן והעיר תעלה ותפרח ותצמח ותתחזק, וכל האזור כולו ישוב לתקומה מלאה וחיים מלאים בשקט ושלווה. תודה רבה לכולכם ומי יתן והמקום הזה יתן את השירות הטוב ביותר.״

הסיור כלל ביקור בתחנת המשטרה החדשה של שדרות. סימן ליכולת של מדינת ישראל להשתקם מאסונות במהירות. לאחר מכן נסעו הצוערים לאתר תחנת המשטרה הישנה של העיר. אתר התחנה יהפוך לאנדרטה לכבוד הנופלים בקרב. הגראונד זירו של שדרות, כפי שכינה אותה סנ"צ ארובס. משם המשיכו למרכז הדיגיטל של העיר שדרות. במרכז למדו על הקשיים של תושבי העיר להשתקם חזרה.

קורס הצוערים הינו קורס הכשרת הדיפלומטים של משרד החוץ הישראלי. אנשים רבים מגיעים לקורס מרקעים מקצועיים שונים ומגוונים. החל מאנשי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים הקלאסיים ועד מרצים, אנשי תקשורת, ביטחון והייטק. במסגרת הקורס הצוערים נחשפים לכלל הרבדים של החברה הישראלית. כבר בקיץ הקרוב מרבית הצוערים יצאו לנציגויות ישראל בעולם. שם יצטרכו לייצג אותה אל מול גלי האנטישמיות והדה לגיטימציה שאנו חווים מתחילת המלחמה. המידע שנחשפו אליו במהלך הסיור, כמו גם המפגש עם אותם אנשים מיוחדים, יסייע להם לעמוד במשימתם בהצלחה!

מטעם מארגני הסיור הצוערים נעמה סטון ודרור יאיר נמסר: "זו זכות גדולה עבורנו לבקר בעיר שדרות. הסיפורים ששמענו, החוויות שחלקנו והרגשות שחווינו ילוו במהלך השליחות. קיבלנו כלים חדשים שיסייעו לנו לעמוד במשימתנו לחזק את מעמדה של ישראל בעולם"

מחוץ לאולם הכנס הוצבו דוכנים של ארגוני החברה האזרחית: better ונגישות ישראל במטרה לחשוף לפתרונות מידיים לסוגיות שעלו בפאנלים. הפאנל נפתח בדקת דומייה לזכר הנופלים במלחמת חרבות ברזל ולאחר מכל עלו לבמה להקת ״הרכב מנצח-ראש העין״ לביצוע מרגש של השיר ״הלוואי״ בניצוחה של עופרה כהן.

חה״כ דבי ביטון (יש עתיד) יו״ר השדולה לזכויות אנשים עם מוגבלויות: ״גם אני אמא מיוחדת, לשתי בנותיי העיוורות ובחיי התמודדתי עם לא מעט אתגרים. כתושבת שדרות ומפונה בחמשת החודשים האחרונים, נפגשתי עם לא מעט משפחות, הורים ילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מוגבלות והבנו את הקשיים.לפנינו עוד המון עבודה, למדנו שאנחנו עם שחייב להיות מוכן להכל ואסור לשכוח את אוכלוסיית המיוחדים״.

יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ויו״ר סיעת המחנה הממלכתי, ח״כ פנינה תמנו שטה: ״ההבנה היא מאוד ברורה, החברה שלנו לא יכולה להיות חברה טובה, חברה שיכולה למצוא בעצמה את הטוב, אם היא לא יודעת לעמוד על זכויות של כלל החברה הישראלית אנו נמדדים על היכולת שלנו להוביל לשיוויון, לאנשים עם מוגבלות יש את הזכות לביטחון ובמיוחד כשמדברים על מאות אלפי אזרחים. ולכן אנחנו כאן היום כדי לדון על כל הדברים שעוד יש לנו לעשות וביניהם תוכנית סדורה שתתן מענה לכל האתגרים.״

הפאנל הראשון עסק בהנגשת מקלטים ומערכות מצילות חיים לאנשים עם מוגבלות:דור בן עמי, תושבת העיר שדרות, ראש תחום חירום וחוסן בתנועת לינק 20 מבית שותפויות רוטשילד: ״כשאני יוצאת מהבית ויש צבע אדום אין לי מה לעשות חוץ מלהתפלל שהטיל לא ייפגע בי״.
הפאנל השני עסק במענים חינוכיים לילדים עם מוגבלות בזמן מלחמה, הפאנל השלישי עסק בסיוע נפשי מונגש בעת מלחמה: